אהוד (83) ויזרעאלה (83) רזניק מעפולה נשואים 61 שנה ועכשיו הם מדברים על החיים המשותפים בלי פילטרים.
איך הכרתם?
אהוד: "נולדנו שנינו בינואר 1941 בהפרש של שישה ימים בבית חולים העמק בעפולה. גם הוריי וגם ההורים של יזרעאלה הם ממייסדי העיר עפולה. כששואלים אותי מתי הכרנו אני אומר שאני הייתי נוכח בלידה של יזרעאלה והיא הייתה נוכחת בברית המילה שלי שנערכה בבית החולים. בילדותנו היינו שכנים, אני גרתי ברחוב מנחם ויזרעאלה ברחוב הכנסת, למדנו יחד בגן וביחד בבית הספר 'המזרחי' בעפולה (היום אוהל מאיר) ובתנועת הנוער בבני עקיבא. בגיל 17 התחלנו להיות חברים.
"כשהשתחררנו מהצבא התחתנו במועדון הקצינים בחיפה בשנת 1962. הקמנו בית ונולדו לנו שלוש בנות. יזרעאלה עבדה 20 שנה כמורה בבית ספר 'יזרעאל' ולאחר מכן ניהלה את בית הספר 'בית זאב'. אני עבדתי מספר שנים בהפעלת ציוד כבד בקק"ל וכשנולדה בתנו הגדולה עברתי לעבוד בחברת החשמל במשך 41 שנים עד יציאתי לגמלאות. תוך כדי עבודתי בחברת החשמל התנדבתי כראש שבט הצופים בעיר במשך 10 שנים. היום אני ממשיך להתנדב בבית חולים העמק, בעמותת מדור לדור, ביד שרה ובוועד הגמלאים הארצי של חברת החשמל".
מה הסוד לזוגיות טובה?
אהוד: "הזוגיות שלנו מושתתת על כבוד הדדי ועל עזרה אחד לשנייה וכמובן עם המון פרגון הדדי. יש משפט שאנחנו מאמצים אותו כבר הרבה שנים שאומר 'גם לאנשים חזקים יש רגעים חלשים'. זה פסוק שליווה אותנו לאורך זמן. כשאחד מאיתנו מתמודד עם רגע קשה, השני צריך להתגייס ולעודד אותו ולהוציא אותו מהרגעים החלשים האלה. זה הסוד של החיים המשותפים שלנו כל כך הרבה שנים ומתכון לאריכות ימים".
עדיין יש אהבה בגיל כזה?
"כן, והיא מתחזקת משנה לשנה. כשמזדקנים לאחד מבני הזוג כבר קשה ללכת והוא מועד או נופל. אנחנו עוזרים אחד לשני והאהבה מתחזקת. שלוש הבנות שלנו גם ממשיכות את הדרך, הם ינקו את זה בבית ומיישמים את הזוגיות הזו. גם הבנות התנדבו ושירתו בצבא בשירות משמעותי וגם הנכדים ממשיכים את הדרך שלנו".
מה הדבר שאתם הכי אוהבים לעשות ביחד?
"אנחנו נמצאים בקשר עם בני הכיתה שלנו ושומרים על קשר עם החברים ממקום העבודה. אנחנו נוסעים ומבלים ביחד עם המשפחה ובעיקר עם הילדים והנכדים בכל מיני פורומים".
קראו גם: