ספרי על תפקידך במרכז הרפואי העמק?
"אני עובד כבר 21 שנים בבית החולים. התחלתי בגיל 21, התחלתי את דרכי ככח עזר במחלקות ובהמשך השתלבתי במשרד המעבדות. לפני 4 שנים הגעתי למחסן הלוגיסטי. היום אני יד ימינו של מנהל המחסן יאיר סילקו. העבודה שלי נוגעת בתחומים רבים ואני משתדלת לתת לכולם את המענה המקצועי והשרותי ביותר".
מה את הכי אוהבת בעבודה שלך?
"להיות משמעותית, מועילה, יש לי סיפוק רב מהתפקיד שלי. אני מצליחה להניע תהליכים, לשנות דברים. יש כאן אווירת נהדרת שמאפשרת להעלות רעיונות חדשים ויש כאן צוות מסור ומעולה שמבצע הכל ברמה הטובה ביותר. אני האישה היחידה בין 20 גברים שעובדים במחסן ויש בנינו יחסים מדהימים, כמו משפחה, מכבדים ומעריכים זה את זה באהבה גדולה. באחרונה התחלתי גם קורס של עתודה ניהולית שמכשיר את דור העתיד של המנהלים, במסגרת כחצי שנה של הכשרה שבסופה מקבלים כלים חשובים לניהול".
איך העבודה בזמן מלחמת חרבות ברזל.
"לפני שלושה חודשים כשהתחילה המלחמה הנוראית, עלתה גם רמת ההיערכות והמוכנות שלנו וזה אומר שנערכנו עם כמויות גדולות יותר של מלאי וציוד לשעת חירום עבור כל בית החולים. אלו ימים לא פשוטים עבור כולנו אבל אנחנו עסוקים במשימה - אנחנו נערכים לכל תרחיש לחימה צפוני וגם בני הבית שלי יודעים שבשעת מלחמה אני בעבודה".
איך נראית השבת שלך?
"אנחנו בית דתי ששומר שבת ולכן אנחנו מקפידים על השבת כהלכתה: הכנות לשבת, בית כנסת, ארוחת שישי וקידוש".
מה את עושה בשישי שבת?
"שבת זה זמן משפחה. אנחנו מדברים ומשחקים עם הילדים ומשלימים את כל פערי השבוע".
קראו גם:
מי מכין את ארוחת שישי?
"בשנתיים האחרונות לרוב בעלי, ואני עוזרת לו. בעלי הפסיק לעבוד בימי שישי ולכן הוא אחראי על הארוחות".
מה בתפריט?
"דגים מרוקאיים חובה, חמין, בשר ראש שהבן שלי מאוד אוהב. שניצלים בלחמנייה או קוסקוס".
מה השעה האהובה עלייך בסופ"ש?
"השנ"צ של אחרי ארוחת הצהריים בשבת. שעתיים של שינה שהן חובה וכל בני הבית יודעים".
שיר מועדף לשבת.
"מחרוזת קודש של אייל גולן, מחרוזת שהוציא בתחילת המלחמה ואני מאוד מתחברת".
זיכרון ילדות מיוחד מהשבת.
"שבת אצל סבתא שלי. בשבתות היינו הולכים אליה לאכול חמין מיוחד של טוניסאים עם חיטה, כזה שאפשר היה למצוא רק אצלה".