במלאת 30 ימים למותו הטרגי והבלתי נתפס של אלון ברנר ז"ל מקיבוץ מזרע נערך היום (ראשון) אחר הצהריים בבית העלמין טקס גילוי מצבה בהשתתפות בני המשפחה והחברים הקרובים. לצד קברו ניטע עץ אלון.
כזכור, לפני כחודש נהרג ברנר ז"ל בתאונת עבודה ברפת של הקיבוץ, לאחר שטרקטור שעבד במקום פגע בו. מותו הפתאומי והטרגי הכה בהלם את כל מכריו, שמאז מתקשים לעכל את האסון.
נעמה אגוזי, שכנה של אלון ז"ל ופועה מזה שלושים שנה (בית דו משפחתי) וחברה טובה, השתתפה ביום בטקס בבית העלמין. "אלון היה כל כך עצום, בקומתו ובמידותיו הפנימיות, שכל המילים בהן אבחר כדי לנסות ולתאר אותו יחווירו. הכל ישמע כקלישאות", אמרה אגוזי למיינט העמק, "אבל אלון באמת קורץ מחומר נדיר, והכיל בתוכו תועפות של נתינה, חסד וחמלה, רגישות לסבל והזדהות עם האחר והשונה. הוא היה איש שכל כולו לב: סייע לנזקקים, תמך בהלומי קרב, ליווה נגמלים מסמים, סעד קשישים ושיא האלטרואיזם – תרם כליה, תרומה אנונימית. מעולם לא חיפש ליחצן את פעלו או לפרסם את מעשיו אלו. כי היה אדם פשוט וצנוע: דרכיו, לבושו, ביתו – הכל היה בענווה.
"אלון היה מה שאנחנו מכנים 'מאותגר טכנולוגית'", הוסיפה אגוזי לספר על שכנה האהוב, "הוא סירב בתוקף להחזיק טלפון חכם לאורך השנים. על רקע עובדה זו מדהים היה שזכר בעל פה תאריכי ימי הולדת של חברות וחברי קיבוץ רבים, של העובדים השכירים במטבח שבקיבוץ, של כל החברים של בניו ובנותיו. הוא לא רק זכר, הוא טרח לברך, בעל פה ובאופן ישיר ובלתי אמצעי. לא שלח הודעה אוטומטית מנוכרת. תקצר היריעה מלהפליא בשבחו של מי שזכינו להיות השכנים שלו, והאמת – לו היה כאן היה מסמיק ומבקש אותי לחדול".
על החודש הראשון שעבר בלעדיו סיפרה אגוזי: "הטרגדיה שפקדה את המשפחה והקהילה הייתה קשה מלהכיל. מדובר באיש כל כך אהוב ומוערך, שהיה מחובר בנימי נפשו להרבה חברות, חברים, נוער, ילדות וילדים בקהילה שלנו. היום ציינו שלושים ללכתו והכאב עדיין חד ומכה בנו. אבדה ענקית, מיותרת וכה מכאיבה. אלון נהרג ימים ספורים לפני פסח. התכנסנו בחדר האוכל לסדר הקיבוצי, מאות אנשים, הייתה תחושה שכולם אוספים את עצמם במאמץ עילאי לחגוג למרות האסון. תוך כדי קריאת ההגדה חברים מחו דמעה.
"מיד אחר כך הגיע יום הזיכרון", הוסיפה אגוזי, "אלון הוביל משך למעלה מעשור את כל טקסי הקבורה, האבלות, והזיכרון במזרע. היה משהו אירוני בסצנה הזו שבה מתקיימת לוויה ואלון לא מנהל אותה. מתקיים טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בחלקה הצבאית שלנו בבית העלמין במזרע – והוא לא ניצב שם: מציע בקבוקי מים, דואג לקטעי הקריאה ולסדר הטקס".
על התמיכה של הקיבוץ והקהילה במשפחה אמר אגוזי: "ההלם בו הייתה נתונה הקהילה, שהאסון הנורא התרחש בשטחה, היה עמוק וכבד. לפועה, רעייתו של אלון, משפחה גדולה בקיבוץ. לילדיו חברות וחברים רבים. קיבוץ מזרע הוא קהילה תומכת, מלוכדת וחזקה. כולם עטפו את המשפחה באסונה, במהלך השבעה ובהמשך, ועשו כל שאל ידם להקל במעט על ההלם והכאב הנורא".
קראו גם:
אריה פרל מעפולה חברו של אלון ז"ל מספר על החודש הקשה שעבר מאז פטירתו. "כולנו בהלם. זו חוויה מאוד קשה ואני מתאר לעצמי שגם לרבים מאיתנו. אנחנו גרים במקום קטן והעמק הוא כמו משפחה, במיוחד שכל משפחתו קרובה אלינו מאוד. לצערנו התרגלנו במדינה שלנו לאסונות כאלה שהורים קוברים את הילדים שלהם" מספר פרל, "אלון ז"ל היה מהאנשים שידעת שאם תצטרך הוא יהיה שם בשבילך ואפשר לסמוך עליו. הוא היה כולו נתינה וזה המיוחד שהיה בו. לא הפתיע אותי שהוא תרם כליה ועשה את הפעולה הכי חברית שיש, זה מה שסימל אותו וזה בדיוק מתאים לאדם שאני הכרתי".