השבוע התקיימה בבית הספר היסודי 'בן-צבי' בעפולה מסיבת פרישה לאורלי חן, המנהלת המוערכת של בית הספר ב-18 השנים האחרונות. באירוע המרגש, צוות 'בן צבי' לדורותיו הודה לה והוקיר את פועלה בשנים הרבות בהן הצעידה את בית הספר להישגים משמעותיים ואיחל לה בהצלחה בדרכה החדשה.
"הייתי עטופה בכל כך הרבה אהבה וחיבוקים. בכל כך הרבה אהדה והערצה שאמרתי 'זהו שכרי'", סיפרה חן בהתרגשות, "אני יוצאת בתחושה נפלאה שהבנתי שעשיתי את הטוב ביותר שלי עד הדקה האחרונה. אני יוצאת מחוזקת עם סיפוק ענק, גאווה, תשוקה וברק בעיניים. היום אני מתחילה את המסע החדש שלי מלאה עם כל כך הרבה אהבה והערכה, הישגים וסיפוק שצברתי ויוצאת לדרך חדשה".
חן (57), נשואה, אם לארבעה ילדים, סבתא לארבעה נכדים, תושבת גן-נר וילידת קרית שמונה. היא התחילה את דרכה במערכת החינוך לפני 37 שנים כעתודאית, מורה חיילת בבית הספר ביאליק בעכו. בשנת 1990 הגיעה לעפולה והתחילה את דרכה כמורה בבית הספר בן-צבי. משם המשיכה להדרכה מחוזית ולהדרכה פנימית בית ספרית, התפתחה והשלימה תואר ראשון ושני באוניברסיטת בר אילן והוכשרה בעתודת מנהלים במכללת עמק הירדן, עד שהגיעה לתפקיד מנהלת בית הספר אותו היא ניהלה כאמור ב-18 השנים האחרונות.
במהלך השנים האחרונות הובילה חן בבית הספר 'בן-צבי' תוכניות ייחודיות ופורצות דרך שהיוו מודל ודוגמה לבתי ספר אחרים רבים בארץ.
"אני גאה שהפכתי את בית הספר לאבן שואבת ולחלון הראווה של עפולה", אמרה בגאווה, "פיתחנו תוכניות ייחודיות, ביניהן מספר תוכניות שבאות לחזק את התלמיד מהמקום שבו האינטליגנציה שלו מאוד חזקה. האמנו שאין דבר כזה אי אפשר והאמנו גם שלכל אחד יש את הזכות לקבל הזדמנות שווה ולהצליח. כמו כן הובלנו את 'בן-צבי' כבית הספר היחידי בארץ שהיה ייחודי למוזיקה שבו ילדים מכיתה א' ועד כיתה ו' ניגנו בכלי קשת: כינור, ויולה וצ'לו. הייתה לנו מקהלה ייצוגית רב-דורית שהפכה לשם דבר. המקהלות האלה ייצגו אותנו בארץ ובעולם והשתתפו בכנסים, באירועים ובפני נשיא המדינה דאז שמעון פרס ז"ל. היה לנו את הכבוד להשתייך לקבוצת איכות".
לדייק את הדרך
בית הספר היסודי ממלכתי בן צבי בשכונת גבעת המורה בעפולה מונה כיום בסך הכל כ-160 תלמידים, חלקם מבתים בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך. בשנים האחרונות הוא חווה ירידה במספר התלמידים בעקבות הצטמצמות אוכלוסיית השכונה והמעבר לשכונות החדשות שנבנו בעיר בשנים האחרונות. על אף הקשיים הצליחה חן להוציא את המיטב ולהוביל אותו להצלחה.
"זה לא תמיד קל עם אוכלוסייה שהיא מאוד מורכבת. צריך יסודות חזקים ולכן יצרנו בתוך בית הספר את היסודות והשלמנו חסכים של בית. כל זה כדי לתת לילדים את התשתית הטובה להגיע להישגים", מסבירה חן, "עוד השכלתי להבין עם השנים שקבוצות קטנות מותאמות מאפשרות לתלמיד להביא את עצמו לידי ביטוי ולהצליח: כלומר, לצמצם את מספר הילדים בכיתה, לתת לתלמיד להשתייך לקבוצת איכות ומצוינות, שבה הוא חזק, וליצור סביבות למידה מותאמות: לדייק לכל אחד את הדרך. מילת המפתח היא דיוק והתאמה כי לא כולם יכולים ללמוד באותה דרך ואסטרטגיה. אנחנו חייבים להכיר את העולם שלהם כדי לשייך להם את מה שמתאים להם".
מה דעתך על מצב מערכת החינוך היום בארץ?
"יש הרבה מה לעשות. תפיסת העולם שלי היא שמנהל הוא מנהיג שבא עם כריזמה ועקרונות מאוד ברורים, ועם סט ערכים ואמונות יציב. כך הוא יכול לעצב את החינוך כמו שהוא רואה אותו. היום למנהל יש את היכולת לחולל שינויים. הוא רק צריך להדביק את האחרים באותו חיידק שהוא נדבק בו".
מה הרגע הכי מרגש מכל הרגעים שחווית בבית הספר?
"יש לא מעט מתלמידיי שהיום הם סגני אלופים בצה"ל, מהנדסים ועורכי דין. אני מקבלת מהם פידבקים ותודה שהייתי שם בשבילם. אני גם מקבלת לראות תעודות הצטיינות או בגרות מצוינת מתלמידים שלי לשעבר וזה מאוד מרגש".
מי התלמיד שנכנס לך ללב שלא תשכחי?
"יש הרבה. כתבה לי עכשיו אורטל דשל, תלמידה שחינכתי אותה בכיתה ה'-ו', לפני 40 שנה: 'לא אשכח אותך ביום הראשון בבית הספר, תמיד קורנת עם חיוך על הפנים. 40 תלמידים בכיתה ותמיד מצאת זמן לכולם. קראנו לך מורתי באהבה ובהערצה'. פגשתי השבוע בבנק תלמידה נוספת בשם אדווה עזר והיא אמרה לי: 'שמעתי שאת פורשת, איך אפשר להשאיר את בית הספר בן צבי בלעדייך'".
לטפח את הצוות
מי שהחליף אותה בתפקיד הוא שי אלון. חן התגייסה לעזור לו בצעדיו הראשונים ויש לה גם טיפ בשבילו: "כדי שהדברים יעבדו טוב עם הילדים צריך לשמור על רוח קולקטיבית, הוא צריך להשקיע המון זמן ומאמץ בעיצוב מחדש של צוות בית הספר ובניית גאוות שייכות, לייצר תשתיות ומנגנונים שיחזקו את הצוות ברגעי משבר וחולשה. הצוות עומד בחזית מול ההורים והתלמידים ומול הקשיים והאתגרים הגדולים ולכן צריך לחזק אותו, לטפח, לתת ולשמר בו את החוסן הנפשי. מנהלים נכנסים לתפקיד בתקופות קשות ולכן צריך רגע להביט לילדים בעיניים ולהגיד אנחנו פה בשבילם.
קראו גם:
"אנחנו חייבים לנטרל רעשי רקע ולהבין את התפקיד שלנו, המשמעות והמהות שלשמה אנחנו פה", הוסיפה, "באנו כדי לעצב ילדים, הם העתיד של מדינת ישראל. זה העיקר בעיניי. אני רוצה להודות לראש העיר אבי אלקבץ על התמיכה והמשאבים. הוא ראה עין בעין את החינוך לנגד עיניו כמו שאני ראיתי. שיתופי הפעולה שלנו תרמו לטובת בית הספר והצלחנו לעשות דברים פורצי דרך בזכות התמיכה הרבה".
מה התוכניות שלך עכשיו?
"עוד לא יצאתי וכבר מציפים אותי בהצעות. אני רוצה רגע להשעות את כל ההצעות האלה, לנשום עמוק, לתת קצת לעצמי ולביתי, להיות עם הילדים והנכדים. אולי עוד כמה חודשים אחשוב אחרת. אני בטוחה שארקום עוד הרבה חלומות כי אני בחורה מאוד שאפתנית. אוהבת לתרום ולהשפיע ואני מאמינה שאמצא את עצמי בעוד מעגלים אחרים".