רומי גונן בת ה-23 מכפר ורדים שנחטפה מפסטיבל הנובה בשבעה באוקטובר, מוחזקת כבר 224 ימים בשבי החמאס בעזה. עדן שכטר, אחותה לנפש של רומי, גרה בעפולה ומאז אותה שבת ארורה היא מייחלת ליום שהן שוב יתאחדו.
3 צפייה בגלריה
עדן שכטר ואחותה רומי גונן
עדן שכטר ואחותה רומי גונן
עדן שכטר ואחותה רומי גונן
(צילום: פרטי)

הנורא מכל

רומי גונן נחטפה בשבעה באוקטובר בסביבות השעה 11 בבוקר. כל יושבי הרכב בו היא נמלטה מהמסיבה נרצחו על ידי מחבלי חמאס בצומת אלומים ורומי שנפצעה ביד ובנס נותרה בחיים, נחטפה בידי החמאס לעזה, אופיר צרפתי ז"ל שישב לידה נפצע קשה מאוד ונחטף יחד איתה. כמעט חודשיים מאוחר יותר קיבלה משפחתו את ההודעה כי הוא נרצח. כל אותו זמן רומי הייתה על קו הטלפון עם אביה איתן, אמה מירב ואחותה ירדן ששמעו את רגעי האימה.
"בצומת אלומים חיכו להם לפחות 30 מחבלים שריססו את כל הרכב", מספר האב איתן, "רומי נפצעה קשה ביד ימין. גאיה חליפה ז"ל החברה הכי טובה שלה ובן שמעוני ז"ל, שנהג ברכב והגיע לחלץ אותן, נרצחו במקום ואופיר צרפתי ז"ל היה גוסס ומאוחר יותר התקבלה הבשורה הקשה שהוא נרצח. בשלב מסוים רומי הפסיקה להגיב ואז שמענו קולות בערבית. ראינו את הרכב אחרי זה במגרש הגרוטאות והוא היה מחורר ביותר מ-50 קליעים. אנחנו לא יודעים איך זה שהיא נשארה בחיים. תרגמנו את מה שהמחבלים אמרו בערבית יום-יומיים אחרי זה והם אמרו: 'היא בחיים, בוא ניקח אותה איתנו' וזה מה שאכן קרה. כמובן שהקו נותק, לא ידענו כלום במשך 24 שעות לאחר מכן עד שהגיעו חברים האקרים שאיכנו את הטלפון שלה בכיכר סלאח א-דין בעזה ואז הבנו את הנורא מכל שהיא נחטפה".
על ה־7 באוקטובר מספרת עדן: "קמתי בבוקר למלא טלפונים. לא הבנתי מה קורה, מיד חזרתי הביתה, התקשרתי לאמא שלי שאלתי אותה מה קורה, ואז היא אמרה לי 'אין לי דרך נורמלית להגיד לך את זה, רומי הייתה במסיבה, נותק הקשר איתה, אנחנו מקווים שהכול יהיה בסדר'. זה קשה".

קשר מיוחד

רומי גונן נולדה וגדלה בכפר ורדים. יש לה ארבעה אחים ואחיות ביולוגיים מהנישואים הראשונים של אביה לאמא שלה מירב ועוד שלוש אחיות - עדן, הדר ושקד, בנותיה של מיטל, אשתו השנייה. "זו הבחירה הכי טובה שלנו להיות אחיות", מספרת עדן על החיבור המיוחד ביניהן, "גדלנו ביחד מילדות. יש בינינו קשר מאוד מיוחד כי הוא מבחירה, אנחנו גרות חדר ליד חדר באותו קומה, ויש לרומי קטע שבכל פעם שהיא חוזרת מיציאה עם החברים היא נכנסת לחדר שלי, מביאה לי נשיקה במצח ואז הולכת לחדר שלה. זה קשר מיוחד של לשבת אחת עם השנייה ולדבר שעות. לבכות אחת לשנייה ולעזור אחת לשנייה. רומי היא אשת הסוד שלי ואני אשת הסוד שלה".

3 צפייה בגלריה
רומי גונן
רומי גונן
רומי גונן
(צילום: פרטי)

בגיל 18 סיימה רומי את לימודיה בבית הספר מנור כברי. ולאחר הכשרה רפואית שעברה היא התחילה לעבוד בבדיקות קורונה בנתב"ג. "רומי היא אדם עם לב ענק. יש לה חיוך שמראה עד כמה הלב שלה גדול", מספרת עדן בגעגוע, "היא שמש מטורפת. לכל מקום שהיא נכנסת אליו היא מציפה אור לכל כיוון. היא חברה של כולם. אין דבר כזה שרומי תיכנס לאנשהוא ולא כולם ישימו לב שהיא נכנסה. היא ממגנטת. היא תמיד מחייכת והיא חברותית ברמות. נותנת מעצמה המון, גם אם זה באמצע הלילה וגם אם לפנות בוקר היא תמיד הראשונה לקפוץ לעזור. אני בטוחה שגם שם בשבי החמאס היא נותנת מעצמה את המקסימום כדי שיהיה גם לאחרים יותר קל".
בעזרת ה' כשהיא תחזור חשבת מה הדבר הראשון שתגידי לה?
"אני אגיד לה שהתגעגעתי אליה וטוב שהיא פה. אנחנו יודעים ומרגישים שהיא חוזרת. אני גם פעילה במדיה הדיגיטלית. חברות של רומי והדר אחותי מתחזקות את האינסטגרם של רומי: 'ברינג רומי הום'. הן דואגות להעלות פוסטים ולעשות שיתופי פעולה וכל מה שמקדם את רומי, לספר עליה ועל מי שהיא".
איך עוברת עלייך התקופה הזאת?
"זו תקופה מאוד מטלטלת. אנחנו צריכים להיות מאוד חזקים ועם המון סבלנות ואופטימיות כדי להישאר שפויים במצב הזה. אנחנו צריכים להישאר הכי חזקים בשביל רומי ובשביל שרומי תחזור ואנחנו נהיה חזקים עבורה גם כשהיא תהיה פה".

3 צפייה בגלריה
עדן שכטר ואחותה רומי גונן
עדן שכטר ואחותה רומי גונן
שכטר ואחותה רומי גונן. חזקים בשבילה
(צילום: פרטי)

מתי הרגעים שאת הכי נזכרת בה ומתגעגעת אליה?
"אני מתגעגעת אליה תמיד, היא תמיד בראש שלי. 24/7, לא משנה איפה אני נמצאת. עברתי לעפולה חודשיים לפני תחילת המלחמה. אני זוכרת את זה כי זה היה מצחיק: אני ורומי ישבנו בסלון בבית, היא בדיוק חזרה הבייתה לתקופה, אמרנו 'טוב משעמם פה, בואי נחפש פתרון מה עושים'. אז היא אמרה לי 'אני נוסעת לתל אביב' ואמרתי לה 'אני לעפולה'. יצאנו באותו שבוע מהבית. רומי אוהבת לשמוע שירים באוטו בפול ווליום וגם לצעוק אותם כדי לספוג אנרגיה. כשאנחנו חוזרות לבית בלילה ומתנגן שיר באוטו, אנחנו נעמדות מתחת לבית ושרות אותו יחד עד שהשיר מסתיים".

"זה מכרסם מבפנים"

"החטופים זה הסיפור הכי כואב בחברה הישראלית. הוא מעל השכול", אומר האב איתן, "בשכול אתה יודע שזה נגמר, יש מוות סופי ויש קבר לעלות אליו. כאן אנחנו לא יודעים אם היא בחיים בכלל. כמה ימים ושעות אתה יכול להחזיק מעמד בלי לדעת את זה. אי הוודאות מכרסמת אותנו בפנים".

קראו גם:

האב איתן הוסיף: "בכל בוקר אני קם ואומר 'היום רומי חוזרת', גם אם בערב אנחנו הולכים לישון והיא עוד לא חזרה, אני אומר שמחר בבוקר נקום והיא תחזור מחר. אנחנו מדמיינים את שובה ארצה איך היא תיכנס. כולנו אופטימיים ומלוכדים. אנחנו חייבים את זה. כשרומי חוזרת היא חייבת לראות משפחה זקופה וחזקה שהיא תוכל להישען עלינו. לשמחתי רומי חזקה, אני מאמין שהיא מדמיינת מציאות מסוימת של יום השחרור וזה מה שמחזיק אותה. חוץ מהתפילות שלנו והאנרגיות שאנחנו שולחים לה כל הזמן".
מה אתם מצפים מהמדינה שתעשה?
איתן: "שתקדם עסקה. אם היו עושים עסקה בשבוע השני כולם היו חוזרים ולא הייתה שם אפילו גופה אחת. כל יום שעובר זה מקצר להם את החיים. אחד הדברים שהכי מכעיסים אותנו הוא שחוץ מאמיר אוחנה-יו"ר הכנסת והשר לענייני מורשת עמיחי אליהו, שבקשר איתנו אף אחד מחברי הכנסת לא טרח ליצור איתנו קשר עד היום. זה ביזיון".