הן לא מכירות אחת את השנייה, אבל לחמש הנשים האלו יש מכנה משותף אחד - כולן שוטרות שצלחו כל מכשול אפשרי כדי להצליח ולהתקדם. הן שברו סטיגמות וכל הזמן הן מגיעות להצלחות והישגים. וגם יש להן עוד הרבה מטרות ושאיפות.
7 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: מרי לוי מזרחי, דניאלה פסחוב, מלי פרץ, שירה קוג'מן וצליל פרץ
(צילום: דוברות המשטרה)
הראשונה היא רס"ר מלי פרץ, בת 31 ממגדל העמק נשואה ואם לילדה - סיירת בתחנת עפולה; השנייה היא רס"מ שירה קוג'מן, בת 39 מקיבוץ דברת, אם חד הורית לילדה - חוקרת עבירות מין וחסרי ישע בתחנת מגדל העמק; השלישית היא דניאלה פסחוב, בת 29 מנוף הגליל, נשואה ואם לילדה - חוקרת בתחנת נוף הגליל; הרביעית היא מרי לוי מזרחי, בת 34 מקיבוץ שדה נחום, נשואה ואם לילד ־ עובדת הערכה (מודיעין) ביחידה ללוחמה בפשיעה של מרחב העמקים; והחמישית היא רס"ר צליל פרץ, תושבת התענך נשואה ואם לשניים - רכזת הוצל"פ בתחנת כפר כנא.
מסביב לשעון
כל אחת מהן התגייסה למשטרה מכל מיני סיבות, כשהעיקרית שביניהן היא השליחות. "בשירות הצבאי שלי שירתי במשמר הגבול. רציתי לתרום. למעשה מגיל צעיר רציתי להיות שוטרת", סיפרה דניאלה, "רציתי לנסות להוביל שינוי ולהשפיע. במשטרה יש לי הזדמנות לעשות את זה".
לפני ששירה התגייסה למשטרה היא עשתה תואר בקרימינולוגיה ועבדה עם נוער בסיכון. "רציתי להעמיק את התחום שלי בטיפול בחסרי ישע", סיפרה, "ראיתי בזה שליחות. אמנם התחלתי במשטרה בסיור, אבל בסוף הגעתי לתפקיד שבו רציתי להיות".
עבור מלי הגיוס למשטרה היה די עובדה מוגמרת בגלל הרקע המשפחתי. "אבא היה לוחם במג"ב, אחי קצין במג"ב, בעלי שוטר לשעבר וגיסתי שוטרת", סיפרה מלי, "שנים שמעתי סיפורים וחוויות וזה מה שהוביל אותי לשרת כשוטרת".
בשירות הסדיר שלה שירתה מרי כלוחמת מג"ב באוגדת יהודה ושומרון ומשם המשיכה לתפקיד בלשית במג"ב-צפון. "באופי שלי זה להיות שוטרת. למה? בגלל הערכים שבניתי לעצמי עם השנים", הסבירה מרי מה הביא אותה למשטרה.
ואת צליל, מה הביא אותך למשטרה?
"בסדיר שירתי כשוטרת שח"ם בתחנת לב הבירה. זה מה שרציתי לעשות, לעבוד בארגון שהוא שליחות. רציתי להיות במקום הזה של לעזור לאזרח מהדבר הכי קטן עד הדבר הכי גדול. להיות חלק ממשהו עוצמתי".
ספרו על התפקיד שלכן ואיך הגעתן אליו.
דניאלה: "חוקרת זה תפקיד מאוד מורכב, שדורש המון ידע, התמקצעות והבנת התמונה הכוללת. כל חקירה מתחילה מחתיכה קטנה עד השלמת הפאזל המלא. התחברתי לתפקיד הזה כי הוא דורש להפעיל את הראש ואיפה שנדרש ממני לגרות את המוח אני שם. כשאני בחקירה אני חיה את הקורבן, את החשוד ואת העדים בתיק. כשאני משלימה את הפאזל יש לי תחושת סיפוק כי הצלחתי לפענח עוד תיק. הכי כיף לי בתפקיד הזה זה לראות שנעשה צדק".
שירה: "חוקרת עבירות מין בחסרי ישע זה תחום הכי מספק, רגיש ושיש בו תחושת שליחות אדירה. חסרי ישע לא תמיד יכולים לדבר, למשל ילדים קטנים. לכן נעשה מאמץ גדול כדי להביא אותם למקום בטוח, למקום בו ירגישו מוגנים. אני לא פוגשת את רוב הקורבנות שלי כי מי שחוקר אותם הם חוקרי ילדים. אני לוקחת מסמך שאני מקבלת וחיה אותו ומרגישה אותו כאילו אותו ילד דיבר איתי".
מלי: "להיות סיירת זה אומר עבודה מסביב לשעון. עפולה היא תחנה לא קלה ואפילו מאתגרת. יש בה הכול מהכל. משמרת יום אורכת שמונה שעות ומשמרת לילה היא תשע שעות. כולל שישי ושבת. יש ימים שאני לא יודעת מתי אסיים אותם כי יש המון קריאות. אנחנו שלוש ניידות סיור ועוד שני ניידות של הסיור העירוני. 30 קריאות ביום זה נחשב ליום רגוע. יום קיצוני כולל יותר מ-40 קריאות".
מרי: "לעבוד במודיעין זה סוג של תפקיד צללים. תפקידי הוא לתת תמונת מודיעין, לנתח מידע ולהעשיר את המפקדים מעלי או הבלשים שעובדים תחתיי. יש הרבה תיקים שמתחילים ממודיעין בלבד. אני אישה עקשנית וזה טוב לתפקיד הזה ואני גם סקרנית. פרשייה היא תעלומה ואני חותרת להבין מהר מה קרה. אני גם זו שנותנת את השמות לכל הפרשיות".
צליל: "רכזת הוצאה לפועל מתעסקת בצווי הבאה לבית משפט ובצווי מזונות. זה תפקיד יותר פקידותי ופחות שטח, אך עדיין אני מתעסקת עם כלל האוכלוסייה ונחשפת לדברים שלא הכרתי".
הארגון מתחשב
האם יש שוויון הזדמנויות במשטרה? האם אישה יכולה לעשות כל תפקיד? התשובות שלהן חדות וברורות וגם עם מסר לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. "כל פעם מחדש רואים שיש במשטרה שוויון הזדמנויות", אמרה דניאלה, "אחרי המפכ"ל הנוכחי צריך להיות מפכ"לית. אין סיבה שלא".
שירה: "יש קצינות שהתקדמו לדרגות הכי גבוהות ומוכיחות את עצמן. הלוואי ובעתיד תהיה מפכ"לית. לנשים יש יכולות פיקוד אחרות וזה כבר נאמר בהרבה מקומות. לאישה יש רגישות אחרת".
מלי: "אישה יכולה לעשות במשטרה כל תפקיד".
מה אתן חושבות מרי וצליל?
מרי: "זה הכול עניין של רצון. מי שרוצה תתקדם".
צליל: "אישה יכולת לעשות כל תפקיד במשטרה. יכולה להיות גם מפכ"לית. אני כבר מסמנת את מירב וגנר כמי שצריכה להיות יום אחד מפכ"לית".
האם פעם הרגשתן אפליה בגלל שאתן נשים?
דניאלה: "האמת שאף לא לרגע. תמיד הרגשתי שייכת. מעולם לא הרגשתי שמרחמים עלי כי אני בחורה או כי יש לי פיזיולוגיה שונה. אותן משימות שקיבלו הגברים גם אני קיבלתי".
שירה: "לא חוויתי דבר כזה על בשרי. כשהייתי בסיור התקדמתי והייתי ראש משמרת ובסיור הרוב זה גברים שחלקם מבוגרים ממני או צעירים ממני. תמיד קיבלו אותי והעריכו אותי".
איך מצליחים לשלב אימהות עם עבודה תובענית שכוללת משמרות, שבתות, חגים ואפילו סיכון.
דניאלה: "זה לא קל. אם לא הייתה לי תמיכה מלאה מבעלי יכול להיות שהשילוב בין שני העולמות היה יותר קשה. בעלי תומך ומבין את מה שאני עושה. כי לעיתים אני עובדת משמרת של 17 שעות. העבודה שואבת המון מהזמן שלי, אבל אם יש תחושה של חנק, הפיקוד מאפשר לי עוד יום חופש אותו אני מנצלת לאגור כוחות כדי להמשיך לתת בראש".
שירה: "ייאמר לזכות המפקדים שהם מתחשבים בי כאם חד הורית ולכן אני עובדת רק משמרת בוקר. זה הרבה פעמים לא פשוט וקשה כי העבודה תובענית ואני רוצה למצות תיק חקירה במהרה".
מלי: "זו עבודה מאתגרת לאמא, אבל אני מוצאת את האיזון בינה לצרכים של הבית. בלי בעלי טל לא הייתי מצליחה. הרבה בזכותו הגעתי לאן שרציתי. אמא שלי גם עוזרת וכשאני צריכה היא אוספת את הילדה. בסוף מה שהכי חשוב שאני באה לעבודה עם חיוך. כיף לי לעשות את מה שאני עושה ואני מרגישה סיפוק. אני לא באה ממורמרת לעבודה למרות שזה יום שישי בלילה. תמיד אבוא צוחקת ומחייכת".
שירה: "צריך הרבה תמרון ומפקדים שמתחשבים. הם מאפשרים לי לעבוד גם מהבית. בעלי מפקד יחידה במג"ב אז בכלל זה קשה".
צליל: "יש הרבה עזרה מבחינת הארגון. אני עובדת רק משמרת בוקר".
עוצמה נשית
לא מעט טוענים כי אם העולם היה מנוהל על ידי נשים הוא היה הרבה יותר טוב. מה הן חושבות בנידון? מלי: "גברים לא יכולים בלי נשים וההיפך. צריך שיהיה איזון בין המינים". צליל הוסיפה: "אישה היא רב תחומית. היא יכולה לעשות הכול מהכל גם בלנהל את העולם נסתדר עם זה יופי". ודניאלה מחזקת אותן: "היום יש הרבה יותר כוח לנשים להביע ולהשפיע".
מה השינוי שהייתן מקוות שיקרה כאן עד יום האישה הבינלאומי הבא?
צליל: "שיותר נשים ינהיגו".
דניאלה: "שתהיה יותר אהבת חינם. אני רוצה שנהיה עם מאוחד. שנפסיק להסתכל על השוני בינינו".
שירה: "שיהיו הרבה יותר נשים בתפקידי מפתח – מנכ"ליות, שרות בממשלה וכו'. המלחמה הוכיחה שגם נשים יכולות להילחם בחזית".
מי מעוררת אצלכן השראה?
מלי: "גיסתי, תנ"צ אושרת קדם. היא קצינה במג"ב שמייעצת לי הרבה. עבורי היא מודל לחיקוי בחוכמה ובשאיפות שלה. גם קצינת האג"ם שלי הדר אמר היא מודל לחיקוי של אישה חזקה, שתומכת ומבינה כל סיטואציה".
צליל: "אמא שלי חיה קבלו. היא ספרית עצמאית בעפולה. יש בה הכול. היא יודעת לענות על הכול ויודעת לתת את העצות הכי נכונות".
דניאלה: "אחותי הגדולה קרן-אור. היא גדולה ממני ב-17 שנים. תמיד תמכה בי ובכל פעם שהורדתי את הראש דאגה להרים לי אותו בחזרה. היא אישה מיוחדת שעזרה לי להיות אמא טובה יותר ואדם טוב יותר. אני מעריצה אותה".
שירה: "חברתי גלית נחום עושה המון למען נשים שנמצאות במעגל האלימות ובכלל היא פעילה למען נשים. היא אם חד-הורית שעברה חיים לא פשוטים והיום היא אימפריה של אישה אחת".
מרי: "נצ"מ מירב וגנר, מפקדת תחנת כנא לשעבר. תמיד כשראיתי אותה הייתי אומרת לעצמי שאני רוצה להיות כמוה. היא אישה חכמה, יודעת לדבר ערבית, אמא מצוינת ואחת שהובילה מבצעים גדולים ותוך כדי גם לתת לי מתכונים לעוגות. היא יודעת לעשות המון דברים בו זמנית. בעיניי זו גדולה".
7 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: מרי לוי מזרחי, דניאלה פסחוב, מלי פרץ, שירה קוג'מן וצליל פרץ
(צילום: דוברות המשטרה)
קראו גם:
להמשיך להצליח
אמנם באזור באזור העמקים המלחמה לא מורגשת, אבל האווירה משפיעה גם עליהן. "יש חששות, פחדים ומחשבות. צריך לשלב את חיי הבית, בעל במילואים ולהתמודד עם הותר לפרסום של שם מוכר. מצד שני, אני חייבת להישאר מחויבת לעבודה", אמרה דניאלה.
מה החזון והחלום?
דניאלה: "להתקדם בארגון, לתת, לתרום, להתפתח וגם לפצח פרשייה גדולה שתהיה בכותרות".
שירה: "להמשיך לגדל את הבת שלי בבריאות, אושר ושמחה. להיות אימא טובה, שוטרת מצוינת ודוגמא לבת שלי".