בעוד כחודשיים יסיים ד"ר עמרי בונה, מנהל מרחב צפון בקרן קימת לישראל, את תפקידו ויפרוש לגמלאות.
40 שנות קריירה עמוסה באתגרים ובהצלחות יגיעו לסיומן, אבל אין לו כוונה להתרחק יותר מדי. כמי שקם מדי בוקר עם להט בעיניים למקצוע שבחר לעצמו, הוא מתכוון להמשיך ולעקוב אחרי מה שיקרה בארגון גם בעתיד. "איפה שאני אוכל להמשיך ולתרום אני כמובן אעשה את זה", הוא מבטיח.
פיתוח תורת הייעור
בונה שיחגוג בקרוב 67, תושב גבעת אלה, נשוי ואב לשלושה, התחיל לעבוד כפקיד יערות בקק"ל מיד לאחר שהשתחרר מהמילואים במלחמת לבנון הראשונה ב-1982 ואחרי שסיים לימודי תואר שני בפקולטה לחקלאות במגמת מטעים. "נעניתי למודעה שהתפרסמה על לוח מודעות בפקולטה לחקלאות שמחפשים שוטר יערות", הוא מספר על צעדיו הראשונים, "התפקיד הזה היה ממוקם במשרדים בקרית ביאליק, אותם משרדים שבהם אני יושב היום כמנהל מרחב הצפון".
כעבור שנתיים בתפקיד שוטר יערות התמנה בונה לתפקיד היערן של יערות הכרמל ואחר כך המשיך במסלול קידום מהיר בקק"ל כמנהל אזור וכמנהל מחלקה למחקר ופיתוח. בשנת 1995 התמנה למנהל חבל ייעור צפון וב-1999 התמנה למנהל מרחב הצפון, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום, למעט הפסקה של 4 שנים בין 2017-2013 שבהן שימש כמדען הראשי של קק"ל.
מרחב צפון בקק"ל משתרע מרכס הגלבוע בדרום ועד גבולה הצפוני של ישראל כולל הגליל העליון ורמת הגולן. תפקידו של בונה - מלבד אחריות טיפוח יערות הצפון - כולל גם את מפעלי הפיתוח שבאחריות הקק"ל. ההישגים המשמעותיים אותם הצליח להשיג בשנותיו בתפקיד היו גם בפן המחקרי של תורת הייעור, אותה למד ויישם בשטח.
בונה הוא ד"ר לחקלאות כשאת הדוקטורט בנושא ייעור השלים לאחר שכבר התחיל לעבוד בקק"ל. "במשך כל השנים שלי בקרן הקיימת היה לי תפקיד חשוב בפיתוח התורה המקצועית - תורת הייעור - ובשינוי המדיניות של קק"ל כבר לפני 30 שנה, שפנתה לכיוון של נטיעת יערות רב מיניים שבהם יש שילוב של עצי מחט ועצים רחבי עלים כמו אלונים, אלות וחרובים. היה לי תפקיד חשוב בקביעת ממשק יער שמתאים את היערות שלנו לעידן שינויי האקלים".
שמירה על היערות
האתגרים המשמעותיים איתם התמודד בתפקיד היו בשמירת משאבי הסביבה של המדינה למען הדורות הבאים על רקע הגידול באוכלוסייה ובשטחים הבנויים. "האוכלוסייה במדינת ישראל הולכת להכפיל את עצמה עד 2050 וברור לכולנו שחלק מהיערות שהיום אנחנו רגילים לראות ייכרתו לטובת הפיתוח. האתגר שלנו לשמור על היערות הקיימים וכמובן איפה שאפשר להמשיך ולנטוע ולהרחיב את היערות לטובת הדורות הבאים".
מלבד נטיעת יערות, קק"ל שהוקמה ב-1901 כזרוע הביצועית של הציונות, שותפה בין השאר במנהלה לשיקום נחלי ישראל ועוסקת בשיקום נחלים וגדותיהם, עוסקת במחקר ופיתוח של החקלאות ומקימה פארקים בערים וביישובים הכפריים שברחבי ישראל למען הקהילה. נוסף על כך, קק"ל הכשירה ביערותיה כאלף חניוני נופש, הקולטים במהלך השנה מיליוני מבקרים.
בתקופה האחרונה בעמק יזרעאל ובגלבוע מתרחבת התופעה של אנשים שמלכלכים את היערות והשטחים הפתוחים ופוגעים בטבע, מה שמהווה אתגר לא פשוט בעבור קק"ל. "ניהול היערות בשטחים הפתוחים למבקרים הוא מורכב, במיוחד במקום שהוא פתוח לכולם. קק"ל משקיעה הרבה מהמשאבים שלה כדי לשמור על השטחים האלה ולתקן את הנזק כאשר הוא נגרם ולפנות את האשפה. חשוב לנו לרתום קהילות, עמותות, מתנדבים ורשויות להיות שותפים במהלך הזה של שמירה וטיפוח היערות והשטחים הפתוחים במדינה".
סיפוק עצום
בשנים האחרונות עלו כמה הצעות להלאים את ארגון קק"ל ולהעביר חוק שיחייב אותו להעביר את רוב הכנסותיו למדינה, אך בונה מתנגד לכך נחרצות. "קק"ל היא גוף שקיים כבר 122 שנה. אני מציע לא לזלזל בארגון שמצליח לתרום במשך תקופה כל כך ארוכה", הוא אומר, "אם פעם התפיסה היתה שממשלות צריכות לעשות הכול, היום התפיסה היא שממשלות צריכות לעשות הכול אבל עם תמיכה של גופים מהמגזר השלישי שהם חיוניים כדי שאיכות החיים שלנו תשתפר. קק"ל ועובדיה הם עובדים אידאולוגיים שמאוד מחוברים לעשייה שלהם".
אתה מרגיש שאתה מונע מאידיאולוגיה?
"כן, אני אוהב מאוד את מה שאני עושה. אני אוהב את היערות והשטחים הפתוחים, ואני אוהב לפתח אותם. זה בהחלט נותן סיפוק עצום ודחיפה לקום כל בוקר עם חדוות יצירה גם אחרי 40 שנה".
יש סטיגמה שקק"ל זה רק עצים.
"ממש לא. התפקיד של קק"ל הוא ייעור ומפעלי הפיתוח. קק"ל פיתחה לאורך השנים מגוון של מפעלים בתחום תשתיות שיקומיות, פארקים עירוניים ומפעלי תיירות כשה'היילייט' של הקריירה שלי הוא פיתוח אגמון החולה כאתר צפרות מוביל במדינת ישראל ואחד הידועים בעולם כולו".
קראו גם >>>
למה הכי תתגעגע בכל השנים שלך בקק"ל?
"אני חושב שגדל בקק"ל דור חדש של יערנים, אנחנו קוראים להם 'יערני העתיד', שהיה לי חלק בקליטתם ובהכשרתם. אני סומך עליהם שהם יידעו להוביל הלאה את הארגון לשיאים חדשים".
מה רצית להשיג ולא הספקת?
"יש משהו קצת מתסכל בלהיות יערן. בדרך כלל אורח החיים של מושאי הטיפוח שלך הוא יותר ארוך מהקדנציה שלך בעבודה גם אם היא קדנציה ארוכה של 40 שנה. אחד האתגרים הגדולים שלנו לשנים הקרובות הוא להכין תוכנית מתאר ליערות הגולן. צריך להרחיב את היקף היערות ברמת הגולן שכיום אין בה יערות גדולים ובעיקר חורשות".
מה התוכניות שלך עכשיו אחרי שאתה יוצא לגמלאות?
"אני חושב איך להמשיך ולתרום בתחום של מניעה וכיבוי שריפות יער. אם יש אכזבה גדולה בעבודה כיערן זה שאתה נתקל בשריפות ענק שמכלות אלפי דונמים של יערות כמו השריפה באוקטובר 2020 ביער צ'רצ'יל בסמוך לנוף הגליל והשריפה בכרמל ב-2010 ושריפות מלחמת לבנון השנייה ב-2006. כל אחד מהאירועים האלה יצר אצלנו לא מעט פצעים שניסינו לרפא באמצעות שיקום כל אותם יערות שנפגעו. וזה אחד הנושאים שאבחן את האפשרות להמשיך ולעסוק בהם גם אחרי שאפרוש".