בלב העמק, בחורשה הסמוכה לנחל עדשים במשק החקלאי של משפחתו, פתח לאחרונה עומר גרנוב מתל עדשים את עגלת הקפה 'איריסקו – קפה באהבה' לזכרה של אשתו ואם ילדיו, איריס גרנוב ז"ל.
5 צפייה בגלריה
עומר גרנוב. מתגעגע יום יום
עומר גרנוב. מתגעגע יום יום
עומר גרנוב. מתגעגע יום יום
(צילום: שרון צור)
מאז שנחנכה לפני שלושה חודשים עגלת הקפה מהווה אבן שואבת לתושבי האזור, בעיקר בסופי שבוע, שמעלים זיכרונות ומשתפים בסיפורים על אשתו במקום שהיה אחד האהובים עליה ביותר - בית קפה קטן בלב הטבע הפסטורלי.

שותפות אמיצה

עומר גרנוב (50) נולד וגדל בתל עדשים. בעיסוקו העיקרי הוא חקלאי ובעל משתלה. את עגלת הקפה הקים לפני שלושה חודשים לזכרה של אשתו איריס ז"ל יחד עם בן דודו ושותפו בני בן מאיר.
"בני העלה את הרעיון לפתוח עגלת קפה ואני אמרתי שיש לי שני תנאים: התנאי הראשון שעגלת הקפה תיקרא על שמה של איריס והתנאי השני שלא אעבוד שם", מספר גרנוב, "בתנאי השני לצערי לא כל כך עמדתי ואנחנו עובדים כל שישי-שבת. אנחנו מאוד נהנים ויש 'וייב' מדהים. מהיום הראשון שפתחנו המקום תמיד מלא".

5 צפייה בגלריה
עומר גרנוב עם אשתו איריס ז"ל
עומר גרנוב עם אשתו איריס ז"ל
עומר גרנוב עם אשתו איריס ז"ל
(צילום: פרטי)

עגלת הקפה איריסקו ממוקמת בחורשה הסמוכה לנחל עדשים, בפאתי עפולה בסמוך למכללה האקדמית עמק יזרעאל - במקום שיש לו קשר רגשי ומשמעותי עבורו ועבור זוגתו איריס ז"ל. "את האקליפטוסים בחורשה נטעתי כשהילדה הבכורה שלנו נולדה לפני 20 שנה. זה סוג של סגירת מעגל".
איריסקו היה הכינוי של איריס גרנוב ז"ל שפניה מונצחות בציור שמהווה את הלוגו של עגלת הקפה. "אחותי ציירה אותו מתמונה שלה שהיא העתיקה ועליו ביססנו את הלוגו", אומר גרנוב.
איריס ז"ל נולדה וגדלה בקיבוץ הזורע ולמדה רפואה סינית, רפלקסולוגיה ושיאצו. לפני פחות משנתיים היא הלכה לעולמה בנסיבות טרגיות בגיל 47 והותירה אחריה את בעלה ושני ילדיהם. הקשר בינה לבין בעלה היה חזק במיוחד; הם הכירו לפני 25 שנה, האהבה ביניהם פרחה ומאז חיו ביחד. הם בנו את ביתם בתל עדשים ועבדו יחד גם בעסק המשפחתי של משתלת הדשא.

5 צפייה בגלריה
הלוגו של המקום עם הדיוקן של איריס ז"ל
הלוגו של המקום עם הדיוקן של איריס ז"ל
הלוגו של המקום עם הדיוקן של איריס ז"ל
(צילום: שרון צור)

"היה בינינו קשר נפלא כל החיים, היא היתה מאוד נעימה וחייכנית ואהובה על כולם ואמא טובה לילדינו. אני מתגעגע אליה ומצטער שהיא לא הספיקה לראות את הילדים מתחתנים ולא זכתה לנכדים, אבל הספקנו המון, אני מאחל לאחרים להספיק עד גיל 100 מה שהיא הספיקה עד גיל 47, היא חיה את חייה במלואם. בשנה האחרונה לחייה איך שהתחילה הקורונה היא הספיקה לטוס עם חברות לטיול של שבועיים בארצות הברית".
בלוויה שלה שנערכה בשיא תקופת הקורונה השתתפו אלפי אנשים ומאות אנשים באו לנחם את עומר בימי השבעה. "כולם הכירו אותה ושמעו עליה. אני שומע כל הזמן סיפורים על העזרה שלה לאנשים. היא אימצה משפחה הרוסה בתל עדשים וגידלה את הבנות וטיפלה באמא. אחרי שאיריס נפטרה האמא נקלעה למשבר וויתרה על הילדות שעברו למשפחות אומנה. היא עזרה בסתר להרבה אנשים".
על מה היתה השיחה האחרונה ביניכם?
"אני בן אדם מאוד פתוח ודיברנו על הכול. לא היתה לה צוואה. היא ידעה שאני אטפל בילדים ושהיא יכולה להיות בראש שקט. היו לנו חלומות לנסוע בפנסיה לחו"ל ולעשות רילוקיישן אחרי שהילדים יגדלו. אני כל הזמן אומר שאין קשר בין חייה של איריס למותה. היא חיה חיים נפלאים".

תגובות מדהימות

מאז שעגלת הקפה נפתחה, עומר שומע סיפורים רבים על איריס מהלקוחות שפוקדים את המקום. "חברות שלה באות באופן קבוע ומתרגשות ומספרות איך קלעתי בול במה שעשיתי לזכרה. היא אהבה מאוד קפה והבילוי בבתי קפה קטנים היה הבילוי המועדף עליה. אני מופתע לטובה מכמות האנשים שמגיעה וזוכרים ומכירים אותה".

5 צפייה בגלריה
בית הקפה איריסקו
בית הקפה איריסקו
בית הקפה איריסקו
(צילום: יוסי וקנין)

עד כמה אתה מתגעגע אליה?
"יום יום. עבדנו ביחד במשרד, בחצר ובשדה והיינו בכל מקום. עשינו פינה לזכרה עם מגדל שבנינו בקצה המשק. אני טייס חובב ובנינו מנחת מטוסים על שמה. גם בבית הקפה, כשאני רואה בכל פעם את הפנים שלה מוטבעות על כל כוס, אני נזכר בה. אבל אלו החיים וזה מה שיש ועם זה מתקדמים".
לאחר מותה של איריס הרגיש עומר כי למרות הצער, הכאב והגעגוע הוא צריך להמשיך הלאה. לפני שנה הכיר את זוגתו הדס והם חיים יחד. "אני בטוח שאיריס היתה רוצה שיהיה לי טוב. היה מאוד חשוב לי להנציח אותה שתהיה נוכחת. היא חלק מהמשק ולעולם תהיה חלק מאיתנו. הדס זוגתי מחוברת אליה לא פחות ממני".
איך הילדים מתמודדים עם האובדן?
"הם בסדר גמור. הם מעורבים בכל מהלך שהיה להקמת עגלת הקפה. הדס היא בת בית אצלנו, הכול על השולחן ואנחנו לא מסתירים כלום".

5 צפייה בגלריה
בית הקפה איריסקו
בית הקפה איריסקו
בית הקפה איריסקו
(צילום: יוסי וקנין)

מאז שנפתחה עגלת הקפה העסק עובד מצוין והתגובות של הלקוחות מפרגנות. "התגובות מדהימות על איכות הקפה והתפריט המגוון. בשבתות אנחנו עושים ג'חנון, מלבי, בכל פעם משהו אחר. יש מוזיקה טובה והרבה שואו של מטוסים שנוחתים בשטח ואופנוענים. מי שאחראי על תפעול העגלה ובחירת התפריט הוא בן דודי בני בן מאיר, שהוא הרוח החיה מאחורי עגלת הקפה. הוא נותן פה את הנשמה ובלעדיו העסק לא היה קם".
מה התוכניות להמשך?
"אני מעריך שבהמשך נתפתח ונפתח את עגלת הקפה גם בערב לאירועים ולערבי שירה. כרגע אנחנו בתקופת הרצה לראות איך העסק עובד. יש המון דרישה מהלקוחות שנפתח גם בערב".