בתיכון עמקים תבור בקיבוץ מזרע תחל לפעול השנה שיטת הוראה חדשה ללימוד מתמטיקה - 'כיתות חושבות'. השיטה שמה דגש על למידה פעילה של התלמידים דרך משימות חקר וחשיבה, כאשר תפקיד המורה בכיתה עובר ממקור הידע בכיתה לגורם מדריך, מכוון ומתווך במשימות השונות.
בשיטה זו הבדלים רבים משיטות ההוראה המסורתיות, כאשר הבולטת ביותר היא העובדה שהתלמידים אינם יושבים מאחורי השולחנות אלא עוסקים בלמידה פעילה בעמידה ליד לוחות.
שיטת הכיתות החושבות פעלה בשנת הלימודים הקודמת בבית הספר כפיילוט בשכבת ז' ובשכבת י' ללומדים 5 יחידות מתמטיקה. יצוין כי השיטה יושמה כפיילוט גם בלימודי אנגלית בשכבת י' וכחלק משיעורי המדעים. בשנת הלימודים החדשה הוחלט להרחיב את השיטה והיא תיושם בשכבות ז' ו־ח' לכולם ו־י' ו־יא' ללומדים 5 יחידות במתמטיקה.
מי שהביא את השיטה החדשה לבית הספר הוא חגי שחם, תושב כפר קיש, שמלמד מתמטיקה בעמקים תבור בעשר השנים האחרונות ועכשיו הוא גם מנהל פדגוגי. "הייתי במשך כחצי שנה בתוכנית למורים באריזונה ושם נחשפתי לשיטה הזו", סיפר שחם, "תמיד כמורה חיפשתי לעשות דברים אחרים בכיוון של למידת חקר ולמידה פעילה מתוך אינטואיציה שלי. באריזונה קיבלתי את התשובה איך משיגים את זה. השיטה הזו למעשה נותנת למורה כלים פרקטים. הצעתי למנהלת נגה בן יעקב ליישם את השיטה בעמקים תבור והיא אימצה את זה".
קראו גם:
אז מה היתרונות של שיטת 'כיתות חושבות'? שחם מסביר: "למידה פעילה מביאה את התלמידים להבנה של החומר והפנמה שלו. הם רוכשים יכולת ליישם אותו גם מחוץ להקשר שבו למדו אותו. זו שיטה שגם מצמצמת פערים לימודיים בתוך הכיתה וגם פערים שנובעים ממצב סציו אקנומי או מגדר. למידה פעילה זו שיטה עדיפה וגם טובה ויש לה גם כמה גרסאות. לדוגמה, אני אתן להם משפט בגיאומטריה ולא אגיד להם מה לעשות, אני אתן להגיע לתשובה בעצמם".
האם על פי הפיילוט השיטה הביאה לשיפור משמעותי בציונים של התלמידים? שחם מבהיר שזו לא היתה המטרה. "לא היה זינוק בציונים כי זה לא מה שחיפשנו. רצינו נפח ומשמעות למה שקורה בשיעור", הסביר שחם, "מה שכן קרה הוא זינוק בכמות התלמידים הפעילים בשיעור. הממוצע הוא 80 אחוז מהתלמידים, אבל היו גם כמה שיעורים שהגענו ל־100 אחוז השתתפות. לשיטה הזו יש גם השפעות חברתיות - התלמידים מכירים טוב יותר אחד את השני ושומעים ומקשיבים אחד לשני".