אמרתם לשכת גיוס בטבריה, אמרתם זהבה פרץ. אחרי 50 שנים רצופות של שירות בלשכה, כנראה היא שברה שיא בצה"ל, פרץ החליטה בגיל 69 לצאת לגמלאות.
תחתיה עברו אלפי צעירים לפני גיוס ויחד איתה שירתו מאות חיילים ומפקדים. עליה אפשר להגיד שאין מישהו בצה"ל שמכיר יותר טוב ממנה את ההיסטוריה של לשכת הגיוס המפורסמת בצפון וגם עליה ניתן להגיד שהיא שירתה תחת לא פחות מאשר 15 רמטכ"לים, מדוד אלעזר ועד הרצי הלוי.
שירות ייחודי
פרץ נשואה לציון והיא אמא לארבעה ילדים וסבתא ל-10 נכדים. ב־4 באפריל 1974 היא התגייסה לצה"ל בגיוס כללי, הוצבה בחיל האוויר ונשלחה ללשכת גיוס בטבריה כנציגתו. תפקידה הראשון בלשכה היה אחראית על הפנימיות הצבאיות בדגש על חיל האוויר.
"כשקיבלתי את השיבוץ בבקו"ם התרעמתי. לא רציתי לשרת יומיות, אבל כשהגעתי למקום התאהבתי בו. ממש סיפור אהבה", סיפרה פרץ, "לשרת בלשכת גיוס זה לשרת בצבא אחר לגמרי. זה שירות שיש בו כל הזמן מגע עם האזרחים ואני אהבתי את זה. בתחילת דרכי הייתי נפגשת עם הורים של נערים שרוצים להצטרף לטכני של חיל האוויר בחיפה. הייתי מראיינת ומחתימה על חוזים. נפגשתי לאורך השנים עם כלל האוכלוסיות. הכרתי את כל הפיספס של החבר'ה הישראלית. זה שירות ייחודי לשרת בלשכת גיוס. המקום הזה הוא חלון הראווה של צה"ל. המפגש הראשון של כל אחד עם הצבא".
אחרי שירות של שנתיים יצאה פרץ לאזרחות, אבל מיד, פחות מחודש, קראו לה לחזור לשירות קבע. "ראש מדור ביקורת התייצבות בלשכה בשנת 1976 היה יוסף משה. הוא קודם לתפקיד אחר, אבל לפני שעזב הוא אמר למפקד הלשכה שלמה סחייק שצריך להחזיר אותי לצבא. שלמה היה עובד משרד הביטחון ולא קצין בצה"ל. עבדתי עם יוסף בשירות הסדיר והוא הכיר את העבודה שלי. אז חודש אחרי שהשתחררתי מסדיר חזרתי לקבע כראש מדור ביקורת התייצבות ובמקביל מילאתי תפקיד של קצינת ניהול הלשכה. היינו אז, בשנות ה־70, רק 12 חיילים בלשכה. היום משרתים בה 230 חיילים ומפקדים".
בשנת 1987 הגיע מפקד חדש ללשכה סא"ל משה קצביץ' שהחליט למנות את פרץ לראש מדור בקרה עם סמכות פוקד (יכולת לראיין אוכלוסיות מיוחדות בלשכה). "התפקיד שלי היה לראיין בנות שהצהירו שהן דתיות ולבדוק אם אכן הן דתיות או לעזור לבנות שאין להן נתונים להתגייס ובכל זאת לגייס אותן. תפקדתי כמו רב סרן או סגן אלוף בגלל הוותק והמקצועיות שלי. לאורך השנים קיבלתי המון החלטות לגבי את מי יש לפטור משירות צבאי ואת מי לא".
בשנת 2001 סיימה פרץ את שנותיה בקבע, השתחררה ומיד נקלטה בחזרה בלשכה כאזרחית עובדת צה"ל באותו תפקיד של ראש מדור בקרה. תפקיד שעשתה עד לאחרונה עם הרבה ענווה, ערכיות, מקצועיות, חוכמה וניסיון רב.
אהבה גדולה
בשבועות האחרונים הסתובבה פרץ עם תחושות מעורבות. העובדה שבקרוב כבר לא תצטרך להגיע ללשכת הגיוס, למקום שהיה לה בית הטריד אותה מאוד.
50 שנה באותו מקום, זה לא קשה?
"כשאוהבים מקום נשארים בו הרבה שנים. היה לי חיבור מצוין למקום. הרכב שלי היה מגיע לבד מהבית ללשכת הגיוס. אני לא מכירה עוד איש צבא ששירת באותו מקום 50 שנה. המערכת הצבאית נתנה לי המון, לשכת הגיוס זה המקום שאני הכי אוהבת בעולם. לאורך השנים התחברתי למלש"בים, למשפחות, לרופאים, לקב"נים ולחיילים. בעבר ובמשך שנים גם הייתי זו שמעלה את המתגייסים החדשים לאוטובוסים שהסיעו אותם לבקו"ם. הייתי צריכה את המגע הישיר הזה עם המתגייס. לתת לו חיבוק ולעודד אותו".
כמה מפקדי לשכה עברת?
"שמונה. אני קוראת ללשכת הגיוס חלון הראווה של הצבא. מלש"בים מגיעים לכאן, רובם המומים מהמעמד ואני הייתי באה מעודדת, מסייעת ותומכת. בעבר מלש"ב שהיה מגיע ללשכת גיוס לא היה יודע מה מחכה לו. היום זה שונה. אני התחלתי עם ניירת. ישבתי במשרד שהיו בו 10,000 תיקים של מתגייסים. היום הכול טכנולוגי. כל דבר בלחיצת כפתור במחשב".
עד כמה את גאה בעצמך על שירות כזה ארוך?
"אני גאה להיות חלק מצה"ל. ביום שישי בערב אצלי בבית בארוחת שבת תמיד סיפרתי למשפחה חוויות מהלשכה. גייסתי ארבעה ילדים לצבא ששירתו במגוון תפקידים. יצא לי לגייס חיילת שסבתא שלה הייתה חברה שלי בתיכון".
קראו גם:
איך הפרידה מהלשכה?
"אני מתרגשת ולא מעכלת את זה. מודה שזה קשה. בעלי יצא לפני חודשיים לגמלאות. הוא ביקש ממני לבוא איתו לחדר כושר ולחמי טבריה. זה לא מדבר אלי. לא לקום בבוקר ללשכת גיוס יהיה מוזר. לכן סיכמתי עם מפקד הלשכה שאעזוב בהדרגה. שאהיה עוד קצת במילואים ובמקום להגיע כל יום אגיע רק שלוש פעמים בשבוע. שהעזיבה תהיה בהדרגה כדי שיהיה לי קל".
זהבה, צריך ליהנות גם בחיים.
"עם כל זה שהייתי בצבא מצאתי תמיד זמן לטייל בחו"ל ולצאת לחופשים. הייתי גמישה בשעות שלי".
ומה יהיה עם המבנה הישן של לשכת הגיוס? הגיע הזמן להתחדש.
"בהחלט ראוי שיהיה מבנה חדש. הצפיפות בחדרים קשה. עלה רעיון להעביר אותו לקניון או למחנה שמשון וזה לא קרה".