פנימית ה', הנמצאת במחלקה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים, נבחרה כמחלקה שתאכלס את חולי הקורונה בבית החולים 'העמק'. עד כה אושפזו במחלקה שלושה חולים. מי שמנהלת את המחלקה בשמונה השנים האחרונות היא ד"ר ביביאנה חזן (60) מכפר תבור. "בשבוע שעבר הגיעו עשרה חשודים", מעדכנת ד"ר חזן, "שבעה מהם שוחררו אחרי שלקחנו מהם בדיקות, אחד נמצא חיובי והועבר לאשפוז בתל השומר ושניים נוספים אושפזו אצלנו: מאושפז אחד שוחרר ואצל השני אנחנו מחכים עדיין לתוצאות. אם הוא יהיה שלילי הוא יעבור למחלקה הרגילה, ואם ייצא חיובי הוא יישאר בבידוד", היא מפרטת.
דומה לשפעת
לדברי ד"ר חזן, וירוס הקורונה הוא לא חדש לעולם, אבל זו הפעם הראשונה שהוא תוקף בני אדם. "עם הזמן הצלחנו להבין שהמקור שלו הוא מהעטלפים, אבל הווירוס הצליח לרכוש את היכולת לתקוף בני אדם". היא חוזרת להתחלה של התפרצות המגיפה: "באמצע דצמבר 2019 התחילו להופיע בעיירה ווהאן בסין חולים עם סוג של מחלה הדומה מאוד לשפעת הרגילה, עם חום, שיעול, נזלת וכאבי שרירים, אבל יותר מדבקת וקטלנית ממנה. להבדיל משפעת, שרובנו חוסנו נגדה או חלינו בה בעבר ומערכת החיסון שלנו זוכרת אותה, כך שאנחנו מוגנים במידה מסוימת - פה מדובר בווירוס חדש שיכול לתקוף את כולם. כשמגיע וירוס חדש לוקח לנו זמן הסתגלות כדי להבין עד כמה הוא אלים ומדבק".
עם הזמן, אומרת מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות, הם הבינו שהקורונה מתנהלת בצורה דומה מאוד לשפעת. "80 אחוז מהאנשים מקבלים סימפטומים מאוד קלים שאינם מצריכים גישה לבית החולים או לרופא, ו־20 אחוז מקבלים סימפטומים קשים יותר. חמישה אחוז בערך מתאשפזים עם דלקת ריאות וסיבוך קשה יותר של הווירוס, ואחוז קטן מת כתוצאה מהווירוס. אך ככל שלמדנו יותר על המחלה והיא התפשטה יותר לאזורים שבהם יש מערכת בריאות מתקדמת יותר, אחוז המתים הלך וירד. היום אנחנו יודעים שבממוצע שלושה אחוז ימותו ושמעט מאוד ילדים וצעירים מתחת לגיל עשרים נדבקו בנגיף, ללא תמותה.
"מגיל עשרים עד חמישים אחוזי התמותה נעים בין 0.2 ל־0.4 אחוז. מגיל חמישים עד שבעים מדובר בשלושה עד חמישה אחוז ומעל גיל שמונים זה יכול להיות כבר 13 עד 14 אחוז, אבל מדובר בעיקר באנשים עם מחלות רקע כמו סוכרת, סרטן, דיכוי חיסוני, מחלת לב ומעשנים כבדים".
אז בעצם את אומרת שהפאניקה במדינה היא יותר ממה שהווירוס הזה באמת?
"לא צריך להיות היסטרי או מודאג כי אני מדגישה ש־80 אחוז ומעלה מהמקרים הם תופעות קלות כמו של שפעת, אבל כן צריך להיענות להנחיות של משרד הבריאות. בתיאוריה, כל העולם יכול להידבק מהמחלה הזו. אם יש לנו תשעה מיליון אנשים במדינה ורק לעשרים אחוז יש סימפטומים, מדובר ב־1.8 מיליון בני אדם. אפילו אם רק עשרה אחוז מהם יצטרכו להתאשפז, שום מערכת בריאות לא תוכל לעמוד במאסה כזו גדולה בבת אחת. המטרה של כל המבצע הזה של בידוד 14 יום ושל בדיקות מיידיות היא להפוך את המגיפה הזו למגיפה שקטה וארוכה, במקום קשה ומרוכזת. אם נמשיך כמו שפעלנו עד עכשיו נצמצם את כמות החולים בכל יום. יש לנו עשרה עד 15 חולים ביום, וזה לא הרבה. בטח לא כמו המספרים שאנחנו רואים באיטליה ובמקומות אחרים".
מחלקה ייעודית
ד"ר חזן מספרת כי בית החולים 'העמק' נערך לקליטת חולי קורונה בארבעה שלבים. "השלב הראשון היה לארגן את המיון לקבלת החולים בלי שידביקו אנשים אחרים שנמצאים במיון ואת הצוות", היא מסבירה, "בהמשך הקמנו באישור פיקוד העורף ומשרד הבריאות אוהל קדמי, כדי שהחשודים בהידבקות לא יצטרכו להיכנס לתוך בית החולים. תחילה נערכנו רק לבדיקה ומי שנזקק לאשפוז נשלח לתל השומר. בנינו מסלול מיוחד להכנסת החולים בקורונה לחדר בידוד, לקחנו בדיקות ושלחנו לתל השומר. כל הבדיקות למעט אחת היו שליליות. כמות החולים הלכה וגדלה, ואז הגיעה הוראה שכל בית חולים יאשפז את החולים שמגיעים אליו. חיפשנו את המחלקה שיש לה נגישות ויכולת ליצור איזושהי הפרדה מיתר המחלקות, עם מינימום של חשיפה לאנשים אחרים, ופנימית ה' נבחרה".
ד"ר חזן אומרת שהמחלקה עוברת עדיין שיפוץ, שבסיומו תענה על כל הדרישות. "אנחנו רוצים לייצר אזור של חולים שיימצאו חיוביים לקורונה, אזור של חשודים שעדיין לא עברו בדיקה או לא קיבלו תוצאה ואזור של צוות, כדי להגן על כולם. נכון לכרגע אנחנו לא צריכים תגבורת של צוותים, אבל למקרה שזה יגיע יש כבר תוכנית שגובשה".
לגבי חשיפת הצוותים לחולים, ד"ר חזן אומרת כי מה שמצטלם יפה בטלוויזיה, שם רואים את החולים והרופאים מתקשרים דרך מסך, לא בהכרח קורה גם במציאות. "אנחנו בודקים את החולים ישירות. זה נכון שהטכנולוגיה מצטלמת יפה בעיתונות, אבל היא לא באמת נדרשת. פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי הבריאות, אמר שהריחוק הזה לא נדרש ואפילו מיותר. גם עם הכפפות, החלוק והמסכה אנחנו מוגנים בהתאם לכל הדרישות והנהלים", היא מסבירה ומוסיפה, "עובדי בריאות תמיד בסכנה. זו העבודה. אנשים שיעבדו במקסימום אמצעי זהירות, הסיכון שלהם להידבק הוא מאוד נמוך".
היתה התנגדות של אנשי צוות לעבוד במחלקה הזו?
"הצוותים נרתמו עם המון רצון טוב אחרי שכולם קיבלו את כל ההדרכות הנדרשות וסיפקנו לכולם ציוד להתמגנות. לא היתה התנגדות, להפך: יש פה רוח התנדבות מאוד גבוהה. כשמגיע מטופל חשוד בקורונה צוותי המיון מיד נכנסים ואין שום ויכוח. אנשים ממש נרתמים ולא עושים עניין. נכון שבפעם הראשונה אני יצאתי ובדקתי, גם כדי לתת דוגמה וגם כי אני חושבת שזה הדבר הנכון לעשות".
דאגה לגיטימית
ד"ר חזן, כמי שמשמשת דוגמה אישית, מרגישה תחושת שליחות במקצוע שבחרה. "רוב עובדי הבריאות לא הולכים ללמוד רפואה מתוך רצון להתעשר. אצל רובנו יש רצון לעזור ויש רוח של שליחות ונתינה", היא אומרת, "מדובר במצב חירום, כמו במלחמה. זה צו 8 של מערכת הבריאות. אני מלאת הערכה לכל הצוותים על האומץ, המקצועיות ורוח ההתנדבות בסיטואציה הזו".
איך הגיבו בני המשפחה כששמעו שאת תנהלי את המחלקה עם המחלה הכי מסוכנת בעולם כיום?
"המשפחה שלי כבר רגילה. ברור שיש דאגה אבל הפחד הוא לגיטימי, גם של האנשים וגם של המשפחות שלהם, ואנחנו מתייחסים לזה במלוא הרצינות ומנסים להסביר את כל מה שאנחנו יודעים לגבי המחלה".
אתם מרגישים היסטריה מצד הציבור סביב הקמת המחלקה?
"בהחלט יש דאגה. אי אפשר להגיד שלא הסברנו ואנחנו אפילו בונים קירות כדי להפריד בין האזורים. אבל לגיטימי שאנשים היו רוצים להיות במקום רחוק יותר, ואני לא מבקרת את זה. הלוואי שיכולנו להקים אוהלים כמו שהקימו בתל השומר, אבל משרד הבריאות לא מספק לנו את זה. אני יכולה להגיד בוודאות שאנחנו עושים כל מה שאפשר כדי להגן גם על הצוותים, גם על המשפחות וגם על המטופלים האחרים".
להערכתך, מתי כל זה יהיה מאחורינו?
"קשה מאוד לדעת. זה יכול להיות שבועות ויכול להיות חודשים. אנחנו כולנו מקווים שהאביב והקיץ יעזרו לנו, כי מדובר בדרך כלל בווירוסים של חורף. גם עובדים על חיסון ותרופה, אז כולנו בתקווה שזה יעבור. אני מניחה שבסוף השנה ההתייחסות תהפוך להיות כמו לשפעת".
פורסם לראשונה: 08:54, 16.03.20