מאז 1999, השנה הראשונה שבה אימן ירון הוכנבוים את הפועל נוף הגליל (אז נצרת עילית) הייתה בהחלט סימן לבאות.
זה לא שהוכנבוים לא יצא לגיחות אימונים גם במועדונים אחרים, אבל עם הקבוצה בנוף הגליל הדברים מתחברים לו טוב והוכנבוים הוא ללא ספק אחד מהמאמנים המצליחים והבכירים בליגה הלאומית עם רשימת הישגים והצלחות לא מבוטלת: הוא עלה ליגה עם נצרת עילית (2002), עפולה (2012), עלה לליגת העל עם עכו (2009).
מעבר למקצועיות שהוא מביא איתו להוכנבוים יש קשר מיוחד עם השחקנים שלו. "הם נלחמים בשבילו, נותנים את הכל. הם יודעים שהוא מצפה מהם ל-200 אחוזים והם נותנים את זה. בלי פשרות, בלי לעגל פינות", אמר גורם בנוף הגליל.
הוכנבוים הוא מאמן מסודר. הקבוצה שבנה אומנם לא נחשבת דורסנית, אבל היא הציגה יציבות. 17 ניצחונות, 12 תוצאות תיקו, חמישה הפסדים בלבד ובעיקר שחקנים, צעירים וותיקים, שידעו לא להפסיד במשחקים הקריטיים - עשו את ההבדל.
הוכנבוים בנה קבוצה בדמותו - קבוצה שלוחצת גבוה, שמלחיצה את היריב, שמשחקת התקפי ומפתיעה מהאגפים, קבוצה שיודעת איך לנצל מצבים נייחים לטובתה. הייתה לקבוצה שיטה, וכשיש שיטה שעובדים לפיה – יש יציבות.
בנוסף, רמת ההכנה של הוכנבוים לכל משחק מקפלת בתוכה השקעה גדולה וירידה לפרטי פרטים בכל הקשור ליריבה ובעיקר בכל הקשור לשחקנים שלו. ההכנה שלו יש לה תחליט אחת - אין מקום להפתעות. בהכנה לכל משחק והתלבטות היה שותף עוזר המאמן מנו הוניאן. דעות הוא גם החליף עם מאמן הכושר שרון כץ, אותו הוא מעריך ומוקיר מאוד, ומאמן השוערים תום אלמדון - איש מקצוע ברמה הגבוהה ביותר.
קראו עוד >>>
חדר הלבשה בריא הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בהצלחה של קבוצה. והוכנבוים ידע לנהל חדר הלבשה רגוע, חברי, ללא ריבי אגו מיותרים. חדר ההלבשה הרגוע הקל מאוד עליו ועל צוותו להתנהל. בין המנהיגים שיצרו את חדר ההלבשה הבריא הזה אפשר לציין את גיא דיין, פדרו פטראצי, ליעד אלמליח וג'ניה (יהונתן) ברקמן.