בשטח כפר הילדים ההיסטורי בעפולה, בכניסה לשכונת גבעת המורה, הוקם בשנת 1969 בסיס מפקדת הג"א (הגנה אזרחית) והגמ"ר (הגנה מרחבית) של פיקוד צפון. הבסיס קיבל את השם 'מחוז תבור' והיה אחראי על שטח נרחב שכלל את כל ערי הסביבה וההתיישבות הכפרית: מעפולה ועד טבריה, מיקנעם עילית ועד נצרת עילית (היום נוף הגליל) וכמובן את כל יישובי עמק יזרעאל, הגלבוע, מגידו וגליל תחתון.
בבסיס, שהיה פתוח (יומיות), שירתו לאורך השנים מאות חיילים, נגדים וקצינים, חלקם הגדול תושבי עפולה והסביבה.
עם הקמתו של פיקוד העורף, לאחר מלחמת המפרץ הראשונה בפברואר 1992, נסגר הבסיס והועבר למפקדת הפיקוד לשעבר בנצרת. 30 שנה חלפו מאז שעזב אותו אחרון החיילים ושרידי הבסיס וכפר הילדים ההיסטורי עדיין שם, מתחבאים בין עצי ברוש ואורן, עדות אילמת למקום שמאז שהוקם תמיד עסק בדבר אחד - בהצלת חיים.
לפני כשנה הוחלט שעל שטח כפר הילדים תוקם שכונת מגורים חדשה עם כ-238 יחידות דיור, שלמעשה תמחק את ההיסטוריה של המקום לתמיד. רגע לפני שהדחפורים יעלו על השטח יצאנו למסע בעקבות בסיס מחוז תבור הנשכח כדי לעשות לו ולמתחם כפר הילדים כבוד אחרון.
מקום עם היסטוריה
בסיס מחוז תבור הוא לא עוד סתם בסיס. בניגוד לבסיסים אחרים של צה"ל שהוקמו אחרי קום המדינה ולאחר מלחמת ששת הימים במקומם של בסיסים בריטיים או ירדניים, הבסיס הזה הוקם על שטח עם משמעות ציונית וערכית.
בשנת 1919, שש שנים לפני שהוקמה עפולה ויותר מ-30 שנה לפני שהוקמה שכונת גבעת המורה, רכשה קק"ל את השטח וכ-500 דונם ממנו הוחכרו לקהילת ציון אמריקאית לצורך הקמת כפר ילדים ליתומים יהודים ממזרח אירופה, בעיקר יתומי פרעות פטליורה שבאוקראינה. במקום הוקמו שבעה בתים וצריפים ותחילה התגוררו בהם אנשי בלפוריה בזמן שבנו את בתיהם ולכן רק בסתיו 1924 הגיעו למקום ראשוני היתומים. כפר הילדים פעל עד שנסגר בשנת 1931.
מאז שנסגר כפר הילדים עבר המקום גלגולים שונים. בשנת 1935 נפתח בו בית ספר אזורי לילדי בלפוריה, מרחביה, תל עדשים, כפר יחזקאל וגם לילדי עפולה. במרד הערבי הגדול בין השנים 1936-1939 הוקם בו משמר של משטרת היישובים, ובשנת 1940 הפך המקום לבית ספר לנוטרים, שבו התאמנו רבים מבני עפולה ומיישובי העמק ובמקביל פעל בו בית ספר לדאייה עבור בני נוער.
במלחמת העצמאות הוסב כפר הילדים למקום מושבם של מטה חטיבת גולני ומטה חטיבת יפתח של הפלמ"ח. לאחר קום המדינה, במהלך שנות ה-50 וה-60, היה המקום בסיס של מרגמות כבדות של צה"ל, עד שבשנת 1969 הוחלט להפוך את המתחם לבסיס מפקדת קצין חיל ראשי להתגוננות אזרחית - הג"א והגמ"ר ולקרוא לו 'מחוז תבור'.
הבסיס המיתולוגי של מה שהיום נקרא פיקוד העורף שכן במדרון המערבי התחתון של הר גבעת המורה. הכניסה אליו היתה מתוך השכונה על ציר שנקרא היום דוד אלעזר. לבסיס היתה כניסה נוספת מתוך כביש 65, ששימשה יותר כיציאת חירום.
מהש.ג. הקטן ירד ציר מרכזי כשמצדו הצפוני שכנו שלושה בניינים ארוכים: בבניין העליון (מבנה לשימור שנבנה לפני יותר מ-100 שנה) היו לשכת המפקד, אגף המבצעים והקשר; במבנה האמצעי היו משרדי השלישות והמבנה התחתון היה שייך לתחזוקה. היה מבנה ארוך נוסף שהיה מרכז גיוס.
מבנה האבן הדו-קומתי ההיסטורי, מבנה לשימור שנבנה בראשית ימי כפר הילדים עם גג אדום מרעפי מרסיי ונחשב לסמל של המקום, כלל בקומה הראשונה חמ"ל מבצעים לחירום ולביטחון שוטף ובקומה העליונה מגורים לאנשי קבע שנשארו לתורנויות.
באמצע הבסיס היה מגרש מסדרים, כשמסביבו עצים ובקצה החלק הדרומי, קרוב לגדר עם בית חולים העמק, נמצא חדר האוכל – מבנה בצורת האות ר. כמו כן הוצב בבסיס תותח מתקופת מלחמת העצמאות.
במונחים צבאיים זה היה בסיס של מה שנקרא ג'ובניקים, בלי הילה ויוקרה ובכל זאת היתה לו חשיבות גדולה מאוד בשנים שלפני הקמת פיקוד העורף, גם בשגרה ולרבות בשעת חירום. בתקופת פעילותו היו לא מעט מבצעים ושלוש מלחמות – יום הכיפורים, לבנון הראשונה ומלחמת המפרץ הראשונה.
פטרולים בערים
יחיאל אנגרסט בן ה-69, תושב עפולה, התגייס לצה"ל בשנת 1970 לחיל הקשר. הוא שירת כמש"ק קשר בסיני ובשנת 1972 הועבר לשרת במחוז תבור, קרוב לבית. הוא חתם קבע ובהמשך מונה לקצין הקשר של הבסיס למרות שהיה בדרגת רס"ב.
"היינו מפקדה שנתנה מענה לבעיות של העורף באזור בשגרה ובחירום", נזכר אנגרס, שנמנה בין המשרתים הכי ותיקים במחוז תבור, "בימי שגרה מילואימניקים היו מגיעים לכאן לערוך אימונים כמו ירידה למקלטים ואימוני חילוץ והצלה. אני הייתי אחראי על כל תחום הקשר וגם על תחום האזעקות - מקצועית ותחזוקתית. היו לנו מכונות ידניות לאזעקות ובשעת חירום מילואימניקים שלנו היו מפעילים אותן".
מאיר יונה בן ה-63, תושב עפולה, הגיע ל'מחוז תבור' בשנת 1976 כחייל בשירות סדיר ונשאר בו עד שנסגר בשנת 1991. תפקידו הראשון היה פקיד שלישות, אחרי שחתם קבע שימש כקצין קישור, בהמשך מונה לתפקיד עוזר קצין שלישות ולאחר מכן היה רב-נגד ששימש כקצין שלישות.
"בשעת חירום המחנה היה אחראי על כל המקלטים במרחב, ובשגרה היה אחראי על התחזוקה שלהם", סיפר יונה, שנחשב לדמות מיתולוגית בבסיס, "היינו אחראים על כל היישובים בזמן מלחמה. אצלנו היו מתגייסים חיילי המילואים של הג"א או הגמ"ר. לכל אחד היה תפקיד: היו כאלה שהיו מסופחים לחמ"ל של כל אחת מהערים בסביבה, אחרים היו צריכים לעשות פטרולים בערים או לאבטח שכונות והיו גם מילואימניקים שהתפקיד שלהם היה להפעיל את האזעקות באופן ידני. היו כ-20 עמדות כאלה בכל המרחב שלנו. אז זה לא היה כמו היום שהכל ממוחשב ושבכל מקום יש רמקולים".
מה היה מיוחד בבסיס הזה?
יונה: "שהוא היה בתוך מקום עם היסטוריה ארוכה. כמה מהמבנים שבו הם לשימור. הבניין הדו-קומתי, לפני שנזנח ואחר כך היתה בו גם שריפה, היה מבנה יפה ומרשים".
אנגרסט: "הבסיס הזה היה מחובר לכל היישובים במרחב. היתה לו זיקה לתושבים. מתוקף התפקיד הייתי מסתובב בכל היישובים וככה הרבה תושבים הכירו אותי. הייתי דמות מוכרת בעמק. עוד דבר שייחד אותו היה ששירתו בו הרבה עפולאים וראש העיר של עפולה עובדיה עלי היה מגיע כל שנה לפני ראש השנה ופסח להרים כוסית לכבוד החגים. זו היתה מסורת".
שירתם במחוז תבור המון שנים. למה?
אנגרסט: "הבסיס היה כמו בית עבורי. גדלתי בו. 20 שנה שירתי במקום".
יונה: "אהבת חיי היה לשרת במקום הזה. הייתי בצבא 30 שנה. זה היה בשבילי בית שני. אני חייב לבסיס הזה הרבה. הכרתי בו את אשתי זיוה. היא היתה חובשת במחנה דוד בטירת כרמל ומדי פעם היא היתה מגיעה למרפאה שלנו לתורנויות. ככה הכרנו. התחתנו ואחרי שהילדים גדלו הם גם היו באים לבקר אותי בו".
חן גד (53) מראש פינה התגייסה לצה"ל בדצמבר 1986 ושובצה במחוז תבור בתפקיד פקידת יר"ם – יחידת רכב מגויס (יחידה שכבר אינה קיימת). "התפקיד של היחידה היה שבשעת חירום מגייסים רכבים של אזרחים כמו אוטובוסים, משאיות ואפילו טנדרים. בשגרה העבודה שלי היתה פקידותית", סיפרה גד, "בבסיס הכרתי את דניאלה אלפסי מיקנעם עילית שהיום גרה בגליל המערבי. מאז ועד היום אנחנו חברות טובות. הבסיס היה כולו עם דשא ירוק ומטופח. החדרים שלנו היו מתוקתקים. נהניתי מאוד לשרת במחוז תבור. מחוץ לבסיס היתה מכולת והיה מאוד כיף לקנות שם משהו בבוקר. האווירה תמיד היתה שמחה. המפקדים תמיד היו נעימים ונחמדים. אהבתי את הצבא".
מחוז מצטיין
סגן אלוף במיל' אבי דותן (68) ממגדל העמק היה המפקד האחרון של מחוז תבור בין השנים 1991-1989. מאז הוקם הבסיס בשנת 1969 שירתו בו 11 מפקדים, כולם בדרגת סא"ל או אל"ם לקדנציה שנמשכה שנתיים-שלוש. הראשון היה חיים ערד ואחריו פיקדו על הבסיס מלכה שלמה, יצחק ברושי, יוסף רבאון, אבי רונן, מוטי דביר, יורם שרייבר, דני אדלר, מוטי ענבל, זאב כהן וכאמור האחרון אבי דותן.
בספטמבר 1980 הגיע דותן, אז בדרגת סרן, לראשונה למחוז תבור לתפקיד קצין המבצעים של הבסיס. אחרי שנה כבר מונה לקצין אג"מ ולסגן מפקד הבסיס. בסוף שנת 1983 יצא לפו"ם ולאחר מכן מונה לקצין אג"ם במחוז חיפה, משם עבר להיות קצין הגמ"ר בבירנית ובשנת 1989 מונה למפקד מחוז תבור.
"התמזל מזלי והתברכתי בסגל קבע מעולה", נזכר דותן, "היו שם נגדים ותיקים בתפקידי קצונה. הם היו מקצוענים ומסורים כמו מאיר יונה שהיה עמוד השדרה של השלישות, ישראל פסטרנק מכפר ביאליק שהיה רס"ר המחנה המון שנים ואחריו היה רס"ר המחנה אריה יעקובי מעפולה. הבסיס הזה היה הבייבי שלהם. בגלל זה היינו מחוז מצטיין כמה שנים. נבחרנו גם לבסיס שבו ערכו כמה ניסויים ארציים בכל מיני נושאים של היערכות לשעת חירום. בבסיס שלנו פיתחו תורות שלמות בין השאר איך לחלק מסכות אב"כ. גם אנשי המילואים שלנו, שרובם הגיע מהמגזר העירוני, היו תענוג. אנשים שהתנדבו בלי סוף במטרה לשמור על הבית שלהם. היתה בבסיס אווירה מיוחדת. הצבא היה החלק היפה בחיים שלי".
בתחילת שנות ה-80 החל בסיס מחוז תבור לשלב בו חיילי מקא"ם (מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות) - חיילים שהגיעו מרקע של מצוקה, הזנחה, ניתוק חברתי ושחלקם היו גם בעלי רישום פלילי.
"אני גאה בזה שהיו לנו במחוז תבור הרבה חיילי מקא"ם", אמר דותן בהתרגשות, "יום אחד שמיל גולן ז"ל ממגדל העמק פנה אליי ואל מפקד הבסיס יורם שרייבר וביקש שנשלב אצלנו חיילים שסיימו טירונות בחוות השומר; שאנחנו הצ'אנס האחרון שלהם להבטיח לעצמם עתיד טוב יותר. החלטנו לקבל כמה מהם. אני והרס"ר ישראל פסטרנק טיפלנו בהם ביום-יום וזה הצליח. לא זוכר שאחרי שהם השתחררו מישהו מהם הסתבך בפלילים. מרוב שזה הצליח קלטנו חיילי מקא"ם מעל התקן. היינו גאים בהם. חלקם אף חתמו קבע. הפרויקט הזה הסב לי סיפוק אדיר לכל החיים. יצא לי כמה פעמים שפגשתי בוגרי מקא"ם. לא זכרתי אותם, אבל הם זכרו אותי. עשו כבוד והעריכו את מה עשינו עבורם. זה עונג גדול".
סא"ל במיל' איציק שמחוני, תושב עפולה, היה סגנו של דותן בשנים האחרונות של מחוז תבור. הוא התגייס לצה"ל בשנת 1975 ושירת בית היתר כקצין אלחוט של מרחוב דרום ב־8200 באום חשיבה בסיני. ל'כפר הילדים' הגיע בשנת 1988 כקמב"ץ ולאחר מכן קודם להיות סגן מפקד הבסיס. הוא החליף בתפקיד את סא"ל במיל' דוד יונה גם כן תושב עפולה. "מחוז תבור היה הגשר בין צה"ל לאזרחים. דאגנו להכין אותם לשעת חירום", נזכר שמחוני בימים ההם, "היינו אחראים בין היתר לקשר עם הקב"טים, דאגנו לתאורה, לגדרות, לרכבי אבטחה וגם לשמירה על קן התפר. גם היינו אחראים על האבטחה של כל מחנות צה"ל באזור".
על הייחודיות של מחוז תבור הוסיף שמחוני: "זה היה בסיס שהוא סוג של משפחה למרות שהוא היה בסיס פתוח. לפני שנתיים עשינו פגישת מחזור ושמחתי לראות את החיילים והחיילות שפיקדנו עליהם איך הם הסתדרו והתקדמו בחיים. זו גאווה עבורי. אנחנו המפקדים הצלחנו להשפיע עליהם בזמן שירותם הצבאי ולעצב אותם בצורה כזו שכשהם הגיעו לחיים האזרחיים הם היו יותר מוכנים להתמודד עם כל האתגרים".
אחריות גדולה
כשנה לפני שהבסיס נסגר היה לו תפקיד חשוב מאוד לקראת מלחמת המפרץ הראשונה ('סופה במדבר'). הוא היה אחראי על כל חלוקת מסכות האב"כ לתושבים בכל הערים והיישובים במרחב. כזכור, לפני המלחמה איים מנהיג עיראק סדאם חוסיין שיירה טילים על ישראל. היה חשש שהוא יירה נשק כימי, חשש שלא התממש.
"חלוקת מסכות אב"כ היה פרויקט גדול של מחוז תבור", נזכר אנגרס, "היתה לנו אחריות גדולה וזו היתה משימה חשובה. הייתי בבסיס גם בזמן מלחמת יום הכיפורים. נפלו טילים בעמק והיה צריך לטפל בצורכי התושבים. במלחמת לבנון הראשונה המון מילואימניקים שסייעו למאמץ המלחמתי התגייסו אצלנו, קיבלו ציוד ויצאו ללבנון".
בעקבות לקחי מלחמת המפרץ הראשונה הוחלט להקים את פיקוד העורף. כתוצאה מכך בסיס מחוז תבור נסגר ונטמע בתוך מחוז צפון של פיקוד העורף. מאז שצה"ל עזב אותו המבנים אמנם נשארו במקומם, אבל הם נהרסו לרבות המבנים ההיסטוריים.
"לפני שלוש שנים באתי לבקר במקום אחרי שלא הייתי בו שנים", סיפר מאיר יונה, "היה לי קצת קשה לראות אותו ככה עזוב. לשמחתי לא הרסו אף מבנה. חבל שתקום שם שכונה חדשה. היו צריכים לקחת את המקום הזה ולעשות ממנו מכללה או אוניברסיטה. זה מקום עם עבר עפולאי. מאות חיילים מהעיר שירתו בו".
גם שמחוני מצר על כך שהמקום יימחק בקרוב. "המקום הזה הוא חתיכת היסטוריה. אני מניח שאי אפשר לשנות את ההחלטה, למרות שהייתי מקווה שבסוף זה לא יקרה, אז לפחות שישמרו את המבנים", אמר.