במלאת 25 שנה לנפילתו של מפקד פלחה"ן הצנחנים רס"ן נדב מלוא ז"ל, חבריו ובני משפחתו עמלים בימים אלו על הקמת מצפור במטרה להנכיח אותו בציבור.
המצפור יוקם על תוואי שביל העמק ועל רכס הגבעות הצופות לקיבוץ שדה אליהו שבו נולד וגדל מלוא ז"ל. הוא ישמש גם ככיתת חוץ למפגשים ערכיים ולימודיים ויהווה נקודת עצירה ושיח על חינוך, טבע וערכים וכן ישמש מקום לקיום אזכרות לבאי בית העלמין הסמוך שבו קבור מלוא ז"ל.
נדב מלוא גדל והתחנך בקיבוץ שדה אליהו, הנמנה עם קיבוצי הקיבוץ הדתי. הוא למד בבית הספר המשותף שק"ד במועצה האזורית עמק המעיינות. בסוף פברואר 1991 התגייס לצה"ל והחל קורס טיס, אך לאחר ארבעה חודשים נשר מהקורס והתקבל לצוות פברואר של חה"ן צנחנים. לפני סוף המסלול בפלוגה יצא נדב לקורס קצינים, אותו סיים בהצטיינות.
במרץ 1993 חזר מלוא לחה"ן צנחנים כמפקד צוות. לאחר שנה וחצי בתפקיד, התמנה לסמ"פ בגדוד 101 בחטיבת הצנחנים תחת המג"ד אביב כוכבי, היום הרמטכ"ל ולאחר מכן התמנה למפקד החה"ן. ב-7 ביולי 1996 נפל מלוא בקרב בדרום לבנון כשהכוח עליו פיקד נתקל במארב של חוליית מחבלים. הוא הלך בראש הכוח של חייליו, נתקל בהם ונהרג במכת האש הראשונה. בן 24 היה בנופלו.
הרעיון להקמת המצפור נולד לאחר שחבריו ומשפחתו של מלוא ז"ל חיפשו דרך ראויה להנכיח אותו במלאות 25 שנה לנפילתו. "נדב היה אישיות מיוחדת מעצם העובדה שכל כך הרבה זוכרים אותו ומדברים עליו", אמר שאול גינזבורג, אחד מחבריו של מלוא ושותף ביוזמה להקמת המצפור, "עד היום באים מאות אנשים כל שנה לאזכרה, מחבקים את המשפחה ומלווים אותה. אפילו הרמטכ"ל אביב כוכבי אמר עליו 'כזה רציתי להיות'".
קראו גם >>>
המצפור ייבנה על הרכס בצדו המערבי של קיבוץ שדה אליהו בתכנונו של האדריכל צביקה תמרי והוא יכלול בתוכו פרגולה קבוצתית שתשמש למעגל ישיבה חווייתי למפגשים ומערכי לימוד, עבור כ־30 איש; פרגולה אישית עם שולחן לשניים ומתקן טיפוס ליחיד המשלב תכנון קואורדינציה וכושר אישי.
התקציב הדרוש להקמת המצפור עומד על סך 400 אלף שקל והחברים ובני המשפחה יצאו בפרויקט מימון המונים להשגת הסכום הדרוש להקמתו. "הפרויקט נבנה מברזל וההקמה עולה הרבה כסף, אבל בסך הכול הוא צנוע והכוונה היא לשדר את הפשטות שאפיינה את נדב"', אמר גינזבורג.
יהורם שי משדה אליהו, שהיה מדריך וחבר של מלוא ז"ל, הוסיף: "לפני עשר שנים איבדתי אח בתאונת מטוס. לפני 11 שנים איבדתי גיס בתאונת עבודה ולפני 27 שנים איבדתי גיסה שנרצחה בשליחות בניגריה. החלל שנדב השאיר אצלי הוא יותר גדול מכולם. מה היה הסוד שלו? הוא היה אדם שחתר כל הזמן להיות אדם יותר טוב. האהבה הזו שהוא נתן גרמה לאחרים לאהוב אותו בחזרה. מה שהביא אותנו למיזם הזה הוא הרצון לשמר את נדב איתנו, להרגיש שהוא גורם לנו לפעול טוב ונכון יותר ולהוסיף טוב לעולם בזכותו".