זה ללא ספק הישג חסר תקדים: שתי מערכות בחירות רצופות שרונן פלוט, ראש עיריית נוף הגליל, זוכה לאמון חסר תקדים מצד התושבים דבר שבא לידי ביטוי בכך שאין אף מועמד שקורא עליו תיגר.
עד לפני שנבחר לפני שמונה שנים, מערכות הבחירות בנוף הגליל תמיד היו סוערות, יצריות ודרמטיות. מאז בואו המערכת הפוליטית רגועה, גם בתקופת בחירות. איך הוא עשה את זה?
רף גבוה
מי שנכנס לנוף הגליל לא יכול שלא לשים לב למאות שלטי הבחירות שהציב פלוט ברחבי העיר. הרי אין מולו מתמודד, אז למה הוא עושה את זה? פלוט מסביר: "בשונה ממועצה אזורית פה אני רץ גם למועצת העיר. אני יכול להיות ראש העיר, אבל תלוי במפלגות הקטנות שלידי. יש את הסיעה שלי ובנוסף אליה יש עוד רשימות. אם אנשים יבזבזו קולות על הרשימות הקטנות - זה יהיה מבחינתי אסון כי אני אהיה תלוי בהן כדי להרכיב קואליציה. בבחירות הקודמות זכינו ב-13 מנדטים מתוך 17 ולפיכך לא הצטרכתי אף סיעה נוספת כדי להקים קואליציה. מה הפועל יוצא של זה? שבישיבות המועצה לא שמעת מילה אחת של פוליטיקה. החברים דיברו רק לגופו של עניין. את כל הבחירות האלה אנחנו ממקדים ברשימה שלנו. על זה אני נלחם - לשמור על הכוח שלי במועצת העיר".
אף אחד לא מאתגר אותו בהתמודדות על ראשות העיר, שלא כמו בבחירות בעבר. פלוט הוא ראש העיר היחיד בארץ שקדנציה שנייה ברציפות אין מולו מתמודד.
רונן, או שאתה יותר מדי טוב או שאתה קוסם שיודע להעלים יריבים פוליטיים?
"קודם כל אני לא קוסם. שנית, אני לא מעלים אף אחד כי אני לא יודע את מי להעלים. בנוף הגליל נעשתה עבודה שהציבה רף מאוד גבוה. בדרך כלל יש הרבה מועמדים בערים ששורר בהם תוהו ובוהו כמו בטבריה, אבל כשאתה מגיע לבאר שבע, כל מי ששוקל התמודדות חושב פעמיים כי להגיע לרף כזה גבוה של עשייה, כפי שעשה שם ראש העיר, זה לא פשוט. לכן אנשים מעדיפים לרוץ לרשימה במועצת העיר, אולי יתמזל מזלם והם יקבלו תפקיד של סגנות".
עשית שינויים ברשימה?
"בוודאי. הרשימה מייצגת את כל האוכלוסיות בעיר. יש נציגים לבני המנשה, לעולים מרוסיה, לעדה האתיופית ולמגזר החרדי והדתי. במקום ה-13 יש נציג חסיד בעלזא משכונת הר יונה ג'. הכנסנו גם צעירים לרשימה שנשמח לקדם אותם ואולי גם לתת להם לעמוד בראש וועדות חשובות".
אז למה אין לך יריב פוליטי במשפט אחד?
"הצבתי רף גבוה".
תן לי דוגמא לסוג של רף גבוה?
"לפני הרבה שנים הייתי ראש מועצת תפן. כל מי שהיה נכנס למקום היה אומר: 'וואו'. אני רוצה שאזור תעשייה ציפורית יהיה כמו אזור תעשייה תפן - יפה, מסודר עם פסלים יפים. זה הרף שאני רוצה להגיע אליו בחמש השנים הבאות. התמזל מזלי שהבאנו 30 מפעלי הייטק בזמן כהונתי. מפעל סולאראדג' שמעסיק 700-800 עובדים ומפעל של רפא"ל שמעסיק עוד הרבה עובדים. אני מסתכל על המקומות האלה ולא מאמין שהם קיימים אצלנו. רף גבוה זה כשבא אלי בן אדם ואומר לי שהוא לא היה חמש שנים ועכשיו הוא לא מאמין למראה עיניו.
"אני לוקח לדוגמה את סינגפור בכל נושא הניקיון והאסתטיקה", הוסיף פלוט, "בסינגפור אם מישהו נוסע באוטו וזורק סיגריה או מסטיק על הכביש יש מצב שיעצרו אותו והוא יישב בבית הסוהר. אני הולך למקומות אחרים, רואה איך דברים נעשים ומביא אותם לפה. לפעמים אני מעתיק דברים שאני רואה בחו"ל ולוקח מהם השראה כמו גן הפרחים בדובאי, שהפארק בנוף הגליל מאוד מזכיר אותו. יש כאלה כשמבקרים בחו"ל הולכים למוזיאונים והצגות ומופעים, לי חשוב לראות איך העיר נראית, מה יש בה ומה אני יכול לצלם ולקחת לנוף הגליל. אני חי את העיר".
הבעת אמון
עד כמה זה נוח לך שאתה מנהל את העיר ואין לך אופוזיציה שמאתגרת אותך?
"לפעמים אופוזיציה זה לא דבר טוב. אם אתה אופוזיציה לגופו של עניין ואתה בא לעשות ביקורת בונה זה בסדר גמור. בתוך הסיעה שלי יש ויכוחים. אני שומע את האנשים שאיתי והם לא פחות מאופוזיציה, אבל הם אומרים לי את זה בחדר סגור. אני בעד שיגידו ושיעירו כי אני בסך הכל בן אדם ואני לא יכול לראות הכל. יש לי חשבון פייסבוק שאני מעלה אליו כל יום שניים-שלושה פוסטים ואני מאוד מרוצה שאנשים כותבים בתגובות על בעיות בעיר שצריך לטפל בהם. הפייסבוק שלי הפך להיות משהו קהילתי, אפילו המזכירה שלי מחפשת בפייסבוק שלי את התלונות של התושבים, איפה חסר תאורה ואיפה לא ניקו. אני מברך את האנשים על זה. תארו לכם שאף אחד לא היה כותב? התושבים האלה עוזרים לי לבצע את העבודה".
אתה היית בתקופות שהיו פה ישיבות מועצת עיר סוערות. עכשיו משעמם.
"אני בוחר במודל שלי כי הוא גם עובד. כשאתה מסתכל חמש שנים אחורה, אתה רואה שנעשו הרבה דברים. אין היום פילים לבנים בעיר. זה נגמר. הכל בבנייה. כל מה שנעשה פה זה רק מבוא לחמש השנים הבאות. אנחנו הולכים לעבוד חזק וקשה ובשביל זה אני צריך שהתושבים ייתנו לי גב. אני לא רוצה לבוא לישיבות המועצה וכל פעם להתחיל להתווכח על כלום. לכן מאוד חשוב לי אחוז ההצבעה. אלו שלא יבואו להצביע הם כאילו הצביעו נגדי כי מכיוון שהם לא הצביעו אחוז ההצבעה יהיה נמוך וזה יעזור אך ורק למפלגות קטנות. אני פונה לכל תושבי נוף הגליל ומבקש: 'תבואו חמש דקות לקלפי ואני אתן לכם אחר כך חמש שנים של עשייה, תרבות, ספורט וכל מה שאתם מבקשים'. את הניסיון איתי יש להם כבר, אמון בי יש להם כבר, עכשיו אני רוצה שהם יבואו להצביע ובעזרת ה' ננצח בגדול".
אתה בן 69 ועובד מסביב לשעון. אומרים שאתה לא נח.
"הרבה מאוד שנים רציתי להיות ראש העיר של נוף הגליל. נכון, העבודה היא קשה מאוד, הרבה יותר קשה מהכנסת, אבל אף אחד לא הכריח אותי. אני מרצוני באתי לתפקיד ואני מברך על כל יום שאני ראש עיר. יש משהו יותר טוב מאדם שעושה את מה שהוא אוהב?".
מה הסוד של רונן פלוט בגיוס כספים?
"הייתי מנכ"ל בשני משרדי ממשלה ואני יודע מה זה להיות איש ביצוע. כששרים בממשלה רואים שכל שקל שהם נותנים לעיריית נוף הגליל הולך לגופו של עניין הם מרוצים. הם אומרים 'פה כדאי להשקיע', כי הם יודעים שהכול מבוצע ולכן כשאני בא עוד פעם לגייס תקציבים, אז כמובן שמתייחסים אלי אחרת. יכולת הביצוע של העירייה גבוהה מאוד. בנוסף, אני איש מוכר בין שרי הממשלה וחברי הכנסת ולכן כשאני בא לבקש משהו הם יודעים שכדאי להם להשקיע. אני רוצה להביא כסף לעיר ולכן אני רץ בין משרדי ממשלה. רץ ורץ עד שמישהו אומר לי כן".
כמה פרויקטים עשיתם בקדנציה הזאת?
"מעל 200 פרויקטים".
העובדים ואני
תגדיר את האופי שלך?
"אני מטבעי איש קשוח ופדנט מאוד. כשאני רואה שהתמונה על הקיר קצת לא ישרה זה מעצבן אותי. אני אדם שמציב מטרות והדבר הכי חשוב לי זו התמדה. התמודדתי כמה פעמים לראשות העיר ולא הצלחתי, אבל לא הרמתי ידיים. בסוף הגעתי לאן שהגעתי בזכות ההתמדה. אני אדם שכועס, אבל הכעס שלי עובר מיד, תוך דקה־שתיים. כי אין לי מה לשמור טינה".
אתה קשה עם העובדים.
"אני לא קשה. הם יודעים שאי אפשר לבלף אותי למרות שיש כאלה שמנסים. אני נותן לכל עובד להבין שכולנו עובדים וכולנו טועים, אין מאה אחוז".
יש סיפורים שאתה מתקשר לעובדים ב-10 בלילה כי משהו לא נראה לך.
"לפעמים גם ב-12 בלילה או ב-5 בבוקר. אני פה לא כדי לרצות את העובדים, אני פה במטרה לרצות את התושבים. אני אומר לכל העובדים שאנחנו כולנו בצוללת אחת של הצלחה. מי שלא יכול לעבוד בקצב שלי יורד מהצוללת ומי שיכול ממשיך איתי ביחד. אני לא רוצה לראות עובד שמגיע לעירייה ושהדבר הראשון שהוא עושה זה לפתוח את הפייסבוק, הדבר השני שהוא עושה זה לשתות כוס קפה ואחר כך לאכול עוגיה וכבר חצי יום עבר. אני לא יכול לראות דבר כזה. כל עוד אני ראש העיר הדבר החשוב ביותר הוא מה יגיד לי האדם שאני אפגוש ברחוב. לפני שמונה שנים כשהייתי הולך לחוגי בית היו אומרים לי שעובדי העירייה אוכלי חינם, בטלנים ולא עושים כלום. היום כשאני הולך לחוגי בית תענוג לשמוע איך הם מהללים את עובדי העירייה".
המיתוג הצליח
אלו שתיים-שלוש תוכניות משמעותיות סימנת לעצמך להשיג בחמש השנים הבאות?
"הדבר הראשון, להפוך את אזור התעשייה ג' למוקד בילוי שיכלול פאבים, דיסקוטקים, מסעדות, באולינג וכל מה שקשור לבילויים. אנחנו הולכים לשנות את התב"ע שלו. אני לא רוצה שאמא תחכה לבת שלה ב-12 בלילה כי היא נסעה למקום לא ידוע. אני רוצה שלצעירים יהיה איפה לבלות פה בעיר.
"הדבר שני, לבנות היכל תרבות חדש במקום מתנ"ס ברקוביץ' שהיה מותאם לשנות ה-80. מקום שיתאים לימינו עם אולם עם 1,200 מקומות ישיבה. הדבר השלישי, להקים ליד בית הכנסת הגדול שלוחה גדולה של מוזיאון יד ושם. אני רוצה שתלמידים מכל הצפון במקום לנסוע לירושלים ולעשות שם את ההתארגנות לקראת היציאה לפולין יעשו את זה פה בנוף הגליל. כל משפחתי הייתה בשואה וכסגן יו"ר יד ושם זה מדבר אלי. כל מה שאני מנסה לעשות פה זה לתת איכות חיים לתושבי העיר".
בתחילת הקדנציה החלפת את השם מנצרת עילית לנוף הגליל, עד כמה זה היה מהלך שהצליח?
"הצליח".
קראו גם:
אתה לא מתבלבל לפעמים בשם?
"ממש לא. נוף הגליל הפכה להיות לשם דבר".
העיר מזדקנת? מה אתה עושה כדי לעצור את זה?
"מביא זוגות צעירים. יחד עם משרד השיכון הבאנו לעיר את תוכנית מחיר מטרה. כל זוג צעיר שאין לו דירה נכנס להגרלה ומקבל 20 אחוז הנחה על הבית. אני מרצה לצעירים במרכז הארץ ומסביר להם שלא כדאי להם לשעבד את החיים שלהם במרכז, רק כדי להחזיר את המשכנתא על הבית. במקום כל הבלגן הזה אני מציע להם עבודה, דירה, מזג אוויר מצוין, חיי תרבות ועוד. אני נותן לאנשים תחושה שאין מה לחפש במקום אחר. אני מרוצה שההגירה השלילית נעצרה טוטלית. אני מרוצה שבאו לפה עולים מבני המנשה, אוקראינה, רוסיה וגם ממרכז הארץ".
זו הקדנציה האחרונה שלך? אתה בן 69.
"אני לא בונה לעצמי תוכניות לשנים קדימה. היה לי חבר טוב, סגן ראש העיר אלכס גופמן ז"ל, שאף פעם לא היה חולה. יום אחד הוא הלך לישון ולא קם. מי יכול לדעת מה יהיה. כל עוד אני בריא אמשיך לעבוד".
אתה מתחייב לטפח מישהו שיחליף אותך?
"מתישהו כן".
איך תרצה שיזכרו אותך בסוף?
"אני רוצה שיזכרו אותי כאחד שעבד קשה ועשה המון. אני רוצה שאנשים יסתובבו בעיר ויגידו: 'את זה רונן עשה'".