מאז יציאתה לגמלאות החלה מזל חזן בת ה-70 מנוף הגליל להתנדב בקהילה. לפני כשנתיים הצטרפה כמתנדבת בעמותת 'ידיד לחינוך'. מאז פרוץ המלחמה היא גם עוזרת לילדים מפונים מהצפון שהשתלבו בבית הספר ארבל בנוף הגליל בהתאקלמות.
בשבוע שעבר היא קיבלה ממירי שטיצקי, רכזת מתנדבים עירונית בעיריית נוף הגליל, תעודת הוקרה אישית מראש העיר רונן פלוט על תרומתה לחיזוק החוסן הלאומי ועוצמתה של הקהילה בתקופת 'חרבות ברזל' בבתי הספר בו היא מתנדבת כתומכת הוראה.
חזן עבדה כמנהלת משק עד יציאתה לגמלאות לפני שלוש שנים בעיצומה של תקופת הקורונה. לא חלף זמן עד שגמלה בה ההחלטה להתנדב ולתרום מעצמה. "כשיצאתי לפנסיה הרגשתי פתאום ריקנות ולא היה לי הרבה מה לעשות", היא מסבירה.
את ימי השבוע היא ממלאת בהתנדבות ב'נשים סורגות גורדון', שם היא סורגת בגדים לחיילים ולילדים חולי סרטן, ובבית הספר 'אלון', שם במשך שעתיים היא מכינה כריכים לילדים שאין להם ארוחת בוקר. אך עיקר התנדבותה הוא בעמותת 'ידיד לחינוך'. "חברה שלי סיפרה לי על ההתנדבות הזו ואמרה לי שצריכים מתנדבים בבית הספר. עברתי ראיון דרך הרכזת והחלטתי שאני רוצה להתנדב בבית ספר 'ארבל' כי הוא בית ספר דתי ואני אישה דתייה".
את ההתנדבות ב'ידיד לחינוך' החלה לפני שנה וחצי עם תלמידי כיתה א', שהיום הם כבר בכיתה ב'. חזן משמשת יד מסייעת למורה בתוך הכיתה ועוזרת לילדים שמתקשים לימודית וחברתית וגם מבחינה רגשית. "אני מחבקת את הילדים ומעודדת אותם. יש ילדים שבוכים כי אבא שלהם בצבא ואני שם כמו סבתא בשבילם, שיודעת להרגיע וגם לעזור כשצריך. אני יוזמת לבד וגם המורה אומרת מה צריך לעזור. הילדים מקסימים. מחבקים ואוהבים. הם שואלים למה אני באה רק פעם בשבוע. הם רוצים שאבוא יותר. הם מחכים לבואי, נעמדים לקראתי ומחבקים אותי".
קראו גם:
מאז פרוץ המלחמה הצטרפו לבית הספר, שבו גם לומדים עולים חדשים מבני המנשה, תלמידים מפונים מהמושב שתולה בגליל המערבי וחזן הייתה שם בשבילם, כשסייעה להם להשתלב בבית הספר. "לתלמידים המפונים היה קשה בהתחלה, אבל הם השתלבו מהר. הצלחתי להרים אותם. התלמידים משבט המנשה לא ידעו כלום בשנה שעברה, אבל השנה הם התקדמו יפה וכבר יודעים לדבר ולכתוב. הצלחנו להעלות אותם ברמה. זה מספק לראות שכולם התקדמו".
מה ההתנדבות הזו בשבילך?
"התלמידים הם כמו הנכדים שלי. ההתנדבות הזו נותנת לי סיפוק וכוח להמשיך כל שבוע מחדש. יש הרגשה טובה שאני יודעת שיש לי לאן לקום וללכת. בשבילי זה כמו עבודה אפילו שאני לא מקבלת על זה שכר. זו התנדבות עם המון אחריות".
אורי פרג, מנכ"ל עמותת ידיד לחינוך: "ההשפעה של הפעילות שלנו היא על עשרות אלפי ילדים שנהנים מקשר בין דורי מעצים ומתמיכה רגשית חברתית ולימודית הנדרשת ביתר שאת בתקופת המלחמה. הגמלאים המתנדבים מלבד תחושת השייכות והמשמעות נהנים מקהילה פעילה שמאפשרת גידול באינטראקציות החברתיות ותמיכה הדדית".