"אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא שנתן לנו את המתנה הנפלאה שנקראת יוסף הצדיק", אומרים דרור ושירי אוליאל, הוריו של הילד יוסף בן ה־6 מעפולה שנולד עם פגיעה נדירה בשם ארתרוגריפוזיס - בעיית שרירים הגורמת להגבלת תנועה של הידיים והרגליים.
עם כל הקושי הכרוך בטיפול בו, הם חדורים אמונה בהשתלבותו בחברה ושואבים את הכוחות בעיקר מבנם שהוא מלא בשמחת חיים וזכה השבוע לביקור מיוחד במשטרת עפולה מטעם 'ניידת המשאלות'.
שובה לב
הבעיה בהתפתחותו של יוסף התגלתה כשהיה עוד עובר ברחם, בשבוע ה־14 להיריון. "כשעשו את סקירת המערכות אמרו לנו שהראש תקין והפנים והלב, מי חלם שהרגליים והידיים לא יהיו בסדר", נזכרת האם, "זה נראה הזוי. ברגע שהרופא אמר את זה, זה היה שוק טוטאלי".
מאז שיוסף נולד הוא עבר סדרת ניתוחים מורכבים ונזקק לליווי ולטיפול צמוד אותו מעניקים לו הוריו וחמשת אחיו ואחיותיו הגדולים. "מגיל עשרה ימים הוא כבר היה עם גבס ברגליים וכל שבוע היינו צריכים להחליף לו גבס, כך במשך חצי שנה. בגיל 3 הוא עבר ניתוח מורכב על ידי רופא מומחה שבא במיוחד מארה"ב ובמשך כל הזמן הוא עובר ריפוי בעיסוק והידרותרפיה".
למרות המגבלה הפיזית יוסף אוליאל התחיל השנה את שנת הלימודים בכיתה א' בבית ספר רגיל, 'מסילת ישרים' בעפולה והוא נעזר בסייעת צמודה. "הודות לראש העיר הנגישו את הכיתה במיוחד בשבילו. היום הוא מגיע עם הכיסא הממונע שלו היישר לכיתה בבית הספר. הכתיבה קשה לו והוא ממש מתאמץ ומנסה לכתוב לבד".
האם מספרת כי הילדים בבית הספר מקבלים אותו ויוסף מרגיש כמו כולם הרבה בזכות אישיותו הכובשת. "שאלתי את הבן השני שלי שלומד בכיתה ה' בבית הספר איך מגיבים החברים, אם הם צוחקים עליו או מדברים אליו לא יפה, הוא אמר לי 'אמא, הוא כוכב, הוא מלך. את לא מתארת לעצמך איך כולם אוהבים אותו'. הילדים מקבלים אותו בצורה מאוד יפה. יש לו את הקסם שלו, גם כשהוא היה בגן, למרות שהיתה לו סייעת, הילדים היו רוצים להאכיל אותו והיו נשארים איתו בהפסקות ומשחקים איתו. הוא לא מרגיש שמשהו לא בסדר איתו. הגוף אולי קצת מוגבל, אבל הנפש שלו בריאה במאה אחוז".
האתגרים והקשיים הם רבים אך האהבה והתמיכה שמקבלת המשפחה, יחד עם כוח הרצון והשמחה של יוסף, עוזרים להתגבר על הכול. "הטיפול היומיומי בו שמצריך תלות בזולת הוא קשה", אומרת האם, "צריך לעשות לו הכול: להלביש, להחליף חיתול, להאכיל ולקלח. חייב תמיד שיהיה מישהו איתו, אבל הוא יודע להשיג את מה שהוא רוצה. גם אם אין כוח הוא יידע לנדנד ולהפעיל יופי את הסביבה. יש לו כושר מנהיגות מדהים".
מודעות של הסביבה
ביומיום מתנייד יוסף בכיסא גלגלים ממונע המותאם באופן מיוחד לצרכיו. "הוא נוסע עם כיסא הגלגלים והילדים חושבים שזה טרקטורון ממונע חדש. הוא עבר טסט בבית החולים השיקומי ומפעיל את הכיסא מצוין, עם ג'ויסטיק. עכשיו הולכים לחבר לו ג'ויסטיק שישמש כמו מקלדת ובמקום לכתוב בכיתה בדף ועט יהיה לו ג'ויסטיק שיהיה מחובר לטאבלט".
כמה תמיכה אתם מקבלים מהרשות והמדינה?
"כל מה שהיינו צריכים עבור הילד אישרו לנו חוץ מרכב נכה שמגיע לנו שאת ההשלמה עבורו לא הצלחנו לגייס כי אי אפשר לשעבד את רכב נכה. מגיעה הכרת תודה גדולה לראש העיר אבי אלקבץ שטיפל בנגישות בבית הספר. כל הכיתה עברה בשבילו. היה שם קרוון לא בשימוש ובתוך כמה ימים צבעו וריצפו אותו ובנו לו שירותים, בנו רמפה והניחו מדרכה. הוא נכנס עם הכיסא לכיתה כמו מלך".
יש לכם הסתכלות אחרת על החיים מאז שהוא נולד?
"התובנה היא לא לוותר על נשמות כאלה. אני נמצאת בקבוצה של אימהות לילדים מיוחדים בעפולה וכולם מבינים שמדובר בנשמות גבוהות. אנחנו נפגשות אחת לשבועיים או חודש וכל אחת מספרת על ההתמודדויות שלה. המסר שלי למשפחות אחרות שמתמודדות עם כאלה קשיים להבין שזו שליחות. אין ספק שזו מסירות נפש. אומרים שהנשמות האלה בוחרות לאן לרדת לעולם. אני מרגישה שזכינו. אני לומדת ממנו מהי שמחה. הוא נותן לנו השראה מדהימה עם הביטחון העצמי שלו והאמונה שלו בעצמו. אין ספק שיוסף הוא נשמה מיוחדת".
יש מקום לשיפור היחס והמודעות בחברה לילדים עם צרכים מיוחדים?
"במקרה שלי אני לא יכולה להעיד שאי-פעם הרגשתי שפגעו בו. יש יותר מודעות ורואים את הרגישות של הסביבה, אי אפשר להתעלם ממנו. אין מקום שאני מגיעה אליו עם הילד והוא לא שובה לב. כולם משוגעים עליו".
"לאן שאנחנו הולכים, יוסף לא מחכה בפינה", מוסיף האב, "לכל מקום שהוא נכנס אליו הוא מיד מתחיל לדבר ולשאול, ישר מתחיל לתפוס את המקום שלו. הוא משתלט על כל המקום ולא יכול לשבת בצד ולחכות".
האם שירי: "זה הרבה בזכות המשפחה המורחבת, ההורים והאחים שלי, החום והאהבה שהם נותנים לו מאז שהוא קטן. האהבה והאמון שהוא קיבל מכל המשפחה זה מה שבנה אותו ואת הביטחון העצמי שלו. מאז שהוא היה קטן רק מתלהבים ממנו ומרעיפים עליו חום ואהבה. אם היינו מתנהגים לכל ילד ככה, העולם היה נראה אחרת".
ערך מוסף לשוטרים
השבוע זכה יוסף לביקור מרגש בתחנת משטרת עפולה של ניידת המשאלות. "ציפי, המלווה המדהימה שלו, התאהבה בו מהיום הראשון", מספרת האם, "היא כל כך רצתה לשמח אותו אז הבת שלה, שהיא קצינה במשטרה, ארגנה לו ביקור של ניידת המשאלות. הניידת אספה אותו מבית הספר ושם הלבישו אותו בחולצת שוטר אמיתית עם דרגות וסמלים של המשטרה ובמידה שלו. עשו לו תו של שוטר עם התמונה שלו והביאו לו כובע שוטר בתחנת המשטרה - שם נתנו לו לחוות הכול. הוא עלה על אופנוע וגם ישב על סוס והסבירו לו איך עובד חבלן המשטרה. אנחנו רוצים להודות למשטרת ישראל ולתחנת משטרת עפולה בפרט על הביקור. הוא התרגש מאוד, עד היום הוא ב'היי' מהחוויה הזו".
קצינת המבצעים בתחנת משטרת עפולה, רפ"ק הדר עמר שארגנה וליוותה את הביקור המרגש של יוסף אוליאל בתחנת המשטרה, מספרת מהצד שלה איך היה המפגש ועל הערך המוסף שהוא מביא למשטרה: "להביא ילד כמו יוסף שהוא על כיסא גלגלים ולעשות אותו שוטר ליום אחד זה הדבר היפה בסיפור הזה", סיפרה רפ"ק עמר, "הוא לא היה מגיע לסיטואציה הזו בחיים לולא ניידת המשאלות והנגשת התחנה שלנו אליו. אנחנו יוזמים אירועים כאלה על בסיס קבוע במשרד אגף המבצעים במסגרת השיטור הקהילתי. השוטרים שלנו מאוד מחוברים לאוכלוסייה ועושים עבודה מדהימה. הביקור הזה כמו ביקורים אחרים נותן לנו את הערך המוסף לעבודה שלנו מעבר לפן הפלילי והאכיפתי שאנחנו עושים על בסיס יומיומי.
"זה המקום להודות לכל יחידות המחוז והמרחב שנרתמות בכל פעם שאנחנו פונים אליהם ליום כזה", הוסיפה רפ"ק עמר, "כולנו עוזבים לשעתיים-שלוש את העיסוקים החשובים שלנו לטובת הדבר הזה שהוא בעיניי לא פחות חשוב מהדברים האחרים שאנחנו אמונים עליהם. זה נוגע בי ובכולם ומכניס לנו פרופורציה. זה מראה את הפנים היפות של המשטרה, זה החיבור הכי אמיתי ונכון כי המשפחות האלה הופכות להיות השגרירות שלנו בכל מקום. כולם מרוויחים, גם אנחנו הצד הנותן וגם האוכלוסייה שמקבלת".
קראו גם >>>