כ-100 שנה אחרי שאדריכל ההתיישבות הציונית ריכרד קאופמן תכנן את העיר עפולה כ'מושב עירוני בלב עמק יזרעאל', עוברת העיר בימים אלו ציון דרך משמעותי נוסף וממצבת את עצמה כעיר פארקים וגנים.
בעפולה ישנם כיום כמה פארקים: שני הגדולים הם הפארק העירוני בשכונת רובע יזרעאל והפארק בשכונת לב העמק; פארק 'נחל המורה' שהוקם בשכונה הוותיקה של עפולה עילית; פארק הרכבת במרכז העיר; ובימים אלו נמצא לקראת ביצוע פארק גדול שלישי בשכונת עפולה הצעירה שבעפולה עילית (פארק 'האלה' בעפולה הירוקה). נוסף על כך, בעתיד צפוי לקום פארק חבלים אתגרי בשכונת גבעת המורה.
מי שאחראי במידה רבה לתפיסה הזו שמעצבת את עפולה מחדש הוא אדריכל הנוף לב וקסמן שתכנן את הפארק העירוני וגם את פארק 'האלה' בעפולה הירוקה. עכשיו הוא מסביר מה החשיבות של הפארקים והמרחבים לעיר ואיך הם הופכים אותה לעיר אטרקטיבית. "אנשים אוהבים יותר ויותר לגור בעפולה", הוא אומר.
תחושה של מרחב
וקסמן, תושב קרני שומרון, הוא חלק ממשרד האדריכלים שריד-וקסמן אדריכלות נוף, ממקימי התחום של אדריכלות נוף בארץ.
שמו של המשרד הולך לפניו והוא מאוד מזוהה עם פארקים עירוניים ומטרופולוניים שתוכננו על ידו כמו פארק הירקון, פארק רעננה ופארקים רבים אחרים. כשעיריית עפולה פנתה בהצעה אל וקסמן לתכנן את הפארק העירוני בעפולה, הוא ניגש למלאכה לאחר ניסיון ותובנות שאותם צבר המשרד בתכנון פארקים עירוניים במשך עשרות שנים.
הפארק העירוני שנחנך לפני 15 שנה נחשב היום ללב הפועם של תרבות הפנאי והבילוי המשפחתי של בירת העמק ויש בו משטחי דשא נרחבים, מתקני כושר, מגרשים ייעודיים לכדורסל, כדורגל, קט רגל ועוד, מתקני משחקים לילדים, פינת חי, שבילי הליכה ואופניים וכן אמפיתיאטרון שמתקיימים בו מופעים, פסטיבלים והצגות. בשנה שעברה נחנך בפארק 'האוהל' שמארח הופעות מוזיקה חיות, תערוכות וכנסים מקצועיים.
שטח הפארק - בתכנונו המקורי לפי תוכנית בניין עיר - היה אמור להיות פארק רובעי עבור תושבי שכונת רובע יזרעאל, אך כאשר וקסמן ניגש לתכנון הוא החליט להפוך אותו לפארק עירוני. "ראינו את תא השטח שהיה השטח הגדול המשמעותי היחיד הזמין בעיר באותה התקופה והיה לנו ברור שאנחנו הולכים לבנות פארק עירוני על חשבון פארק רובעי. ידענו שגם אם נבנה פארק רובעי בסופו של דבר כל העיר תהיה שם".
הרעיון מאחורי הפארק היה שהוא יכלול שימושים רבים ומגוונים ככל האפשר ובכללם האמפיתיאטרון שהוא בעל משמעות רבה לעיר.
"האמפי הוא פונקציה כלל עירונית משמעותית שמתאים שתהיה בפארק עירוני", אומר וקסמן, "היה לנו חשוב גם לנצל את גודל הפארק, לכן מסביב לו נבנתה טבעת משמעותית שממצה את ההיקף שלו. יש אמנם שבילים שחוצים אותה, אבל מי שרוצה לחוות את מלוא הנפח של הפארק יש לו איך לעשות את זה. בשביל לא לאבד את תחושת המרחב, היה חשוב לנו גם ליצור אותו כך שלא מכל נקודה ניתן לראות את כל הפארק. זה מה שמאפשר לנו כבני אדם לחוות את התחושה של הגודל, כי אם אנחנו נמצאים באיזשהו מרחב שאנחנו רואים מכל נקודה את מלוא היקפו, פסיכולוגית זה מקטין את השטח.
"הפארק גם ישב על תוואי של ערוץ זרימה משמעותי אז הוא הכתיב לנו גם כיוון טופוגרפי, מכביש 65 הוא משתפל לכיוון רובע יזרעאל ואז כבר ניצלנו את הטופוגרפיה גם בשביל השקע המרכזי של הפארק ובשביל האמפי. היה ברור שיש פה איזושהי 'קערה' שיורדת מ'ביג' לכיוון הרובע ולכיוון פינת החי בפארק".
איכות חיים
בתקופה האחרונה, עם אכלוסו של רובע יזרעאל, חזר הפארק גם למשמעותו המקורית כפארק רובעי, וגם על זה ניתן דגש בתכנון בכך שהפארק כולל כניסות ויציאות רבות. "ברגע שהרובע התחיל להתאכלס, התחילו לפתוח יותר ויותר כניסות. פעם היתה פתוחה רק כניסה אחת ממזרח והיום פתוחה גם הכניסה ממערב. ככה הוא נהיה חלק ממרקם החיים היומיומיים, חלק ממרחב ללא מכוניות וחלק ממרחב בטוח שמאפשר לעבור מצד אחד של הרובע לצדו השני. היום מישהו שגר בדופן של הפארק יורד ונכנס לפארק כמו לגן שכונתי. זה מאוד חשוב כי יש הרבה פארקים בארץ שהם פארקים עירוניים שאין להם את הסמיכות המיידית לבתי המגורים ופה זה רק ילך ויתחזק".
בראייתו של וקסמן, הפארק העירוני שנבנה בעיר שינה מן הקצה אל הקצה את איכות החיים של התושבים ואת תפיסתם את עפולה.
"עיר שיש בה פארק מרכזי ואמפי, משנה את הסטטוס של איכות החיים ואת התודעה בכך שהיא מאפשרת אירועי תרבות. יש לה את המרחב שמאפשר זאת גם אם אני עצמי לא משתמש בו. זו תודעה שונה. כמו שאנחנו חיים בעיר שיש בה בית חולים, אנחנו מתפללים שלא נזדקק אליו אבל עצם זה שיש בעיר בית חולים זה מעלה את הסטטוס של העיר, את תחושת הביטחון שלי כתושב ואת תחושת הגאווה. ברגע שאני גר בעיר שיש בה אמצעים ושירותים, באיזשהו מקום זה מעלה את התחושה שלי כתושב להשתייך ולהזדהות עם המקום שאני גר בו. גם אם לא הלכתי למופע של אייל גולן בפארק, עצם העובדה שכולם היו שם וזה קיבל הד תקשורתי ואמן ארצי הגיע אליי לעיר ולא אני נסעתי לראות אותו בתל-אביב - זה מייצר תדמית עירונית יותר טובה שמשפיעה על איכות החיים של התושב".
מבחר גדול
הפארק הנוסף אותו תכנן וקסמן לאחרונה הוא הפארק בשכונת עפולה הצעירה - פארק רובעי בשטח של 28 דונם שגם הוא, כמו הפארק העירוני, כולל את ההיבט האדריכלי של פארק שנמצא סמוך למקום המגורים לצד דגש על הנוף. "בפארק בעפולה עילית יש גם היבט נופי כי הוא משתפל מעפולה עילית ופונה לכיוון בלפוריה, ויש חוויית נוף מאוד משמעותית גם בתוך הפארק וגם במבט רחוק מחוץ לגבולותיו. כל המבנה שלו תומך את החוויה הנופית וכמובן שיהיו שם מוקדים אינטנסיביים משפחתיים לכל הגילים".
לצד היותו פארק שכונתי, הפארק בעפולה עילית מאפשר בד בבד בשל גודלו גם לתושבים מהשכונות הסמוכות לבוא וליהנות ממנו כמו פארק עירוני. "בעפולה בכלל יש היום הרבה אפשרויות ללכת עם המשפחה לכל מיני מקומות כי יש כבר מבחר של פארקים והמבחר הזה הולך וגדל: לא רק של גנים קטנים, אלא פארקים משמעותיים, אינטנסיביים ומפותחים".
אחד הדברים המשמעותיים שעליהם שם וקסמן דגש בתכנון הפארקים בעפולה הוא אפשרויות הפנאי שהם מציעים גם למבוגרים. "התכנון של הפארקים שנעשה בעבר קצת הזניח את המשתמשים העיקריים של הפארקים שאלו המבוגרים", הוא מסביר, "אנחנו מאוד שמים דגש על כך שהפארקים יהיו פחות ג'ימבורי ופחות מכווני משחק ושיהיו בהם אפשרויות למפגשים חברתיים, ג'וגינג וסוגי ספורט ומרחב לשהייה ולאוורור כי זה צורך נפשי בסיסי".
להביט רחוק
בשנים האחרונות, עם התרחבותה של העיר עפולה, הושם דגש בתכנון העירוני על בניית שכונות שלצדן פארקים וגנים ציבוריים. לתפיסתו של וקסמן, הצורך בבניית פארק אחד גדול ולא בפיזור גנים קטנים הוא הכרחי.
"מאוד חשוב לנו לפזר את הכמות הזו כך שלא יהיו הרבה גנים קטנים, אלא גם פארק גדול כי יש משמעות לחוות מרחב בקנה מידה שונה, במיוחד בקנה מידה גדול", הוא אומר, "אנחנו חיים בתוך הרכב, בתוך המשרד, בתוך הבית, בתוך הגינה של עצמנו ובתוך השכונה והצורך לחוות משהו גדול, להביט רחוק, הוא צורך בסיסי. בתקופת הקורונה פתאום הבנו איזה ערך יש לשטחים הפתוחים שקרובים אלינו, שמשלימים איזשהו חלק בנפש שפשוט חייבים אותו. רוב השכונות בעפולה ב-15 השנים האחרונות נבנות בתפיסה שבמרכזן יש פארקים משמעותיים בזכות הובלת העירייה ומחלקת התכנון, מהנדס העיר וראש העיר".
קראו גם >>>
מה החזון שלך לעפולה לעתיד? איך היא תיראה?
"אני רואה את עפולה כעיר שאוהבים לגור בה. עפולאים תמיד אהבו את העיר שלהם, אבל איכשהו היא היתה יותר פריפריאלית ועכשיו אני רואה שבסופו של דבר ויותר חווים את העיר ויודעים ליהנות מהשכונות ומהמרחב הפתוח הקרוב לבתים. נוסף על כך, איכות הבנייה ואיכות המגורים הולכת ומשתפרת ויש יותר מגוון של אפשרויות. גם התפיסה של השטחים הפתוחים מאפשרת יותר ויותר זמן להשתמש במרחב הפתוח וזה משפיע גם בהיבט הקהילתי; אנשים יותר מבלים בחוץ, יותר נפגשים ופחות נוסעים עם הרכב. עפולה היא גם עיר יחסית שטוחה טופוגרפית בחלקים הגדולים ובעתיד, כשכל השכונות החדשות יתאכלסו, זה יהיה מרחב שמעודד הליכה ומעודד איכות חיים".
מתכנן העיר ריכארד קאופמן תכנן את עפולה כמושב עירוני ושם דגש על גנים. לקחת מזה השראה כשהסתכלת על עפולה?
"אני לא יכולתי לקחת מזה השראה כי אני עובד בתוך השטחים שתוכנית בניין עיר הסדירה לי, אבל אנחנו בהחלט תומכים ברעיון שלו ומאפשרים לו לקרות. אנחנו מדגישים את הנושא שהשטחים האלו לא מייצרים בועות אלא הם חלק מהמרקם הכולל של העיר, שאפשר לעבור דרכם ולהתחבר אליהם ושהם חלק מרצף של רחובות ושטחים ציבוריים אחרים".
בתוך כך, מהעירייה נמסר כי הפוקוס עובר עכשיו ל'עפולה הירוקה' ולהקמת פארק 'אלה' שמוקם סביב הנושא של 'חי וצומח' ויכלול בתוכו את האמפי השכונתי הקיים, חנייה רחבה, בית קפה, מבנה שירותים, שבילי הליכה, אזורי משחק לבני נוער, ילדים ופעוטות, רחבת 'פרלמנט' לוותיקי השכונה כאשר כל האלמנטים הללו נטועים בתוך נוף ירוק הכולל מדשאות נופש, המון עצים, חורשת פיקניק, שביל הליכה לא פורמאלי, גינת תבלינים גינת כלבים ואפילו גינת פרפרים ייחודית.
"לקראת חגיגות המאה של עפולה, ששיאן בעוד כשנתיים, בשנים האחרונות העיר מגשימה הלכה למעשה את התכנון המופתי ואת חזונו של ריכרד קאופמן, מתכנן העיר ואדריכל היישוב הציוני, שכבר בשנת 1925 תכנן אותה ביד אמן כעיר גנים מפוארת", אמר ראש העיר אבי אלקבץ על המגמה שאליה הוא מוביל את העיר, "הפארק העירוני, פארק הרכבת, פארק לב העמק, פארק נחל המורה, היער הטבעי בגבעת המורה, פארק האלה שמקימים עכשיו ועוד עשרות רבות של גינות ופינות חמד הופכות את עפולה לעיר גנים ירוקה, עם איכות חיים מהמובילות בארץ".