תחביב אישי: "ריצה, קריאת ספרים ובישול".
מקצוע אהוב/לא אהוב כתלמידה: "אומנות. לא אהבתי כל כך לבוא לבית הספר, באתי בשביל החברים. רק בתיכון התאהבתי במה שלימדו אותי. היו לי מורים אחרים שראו אותי והיה אכפת להם ממני, למדתי משהו שאני אוהבת והתחברתי. שם גיליתי את היכולות שלי והתחלתי לפרוח".
איזו תלמידה היית? "עד התיכון הייתי תלמידה טובה, אבל מבחינת ציונים הייתי תלמידה בינונית. בתיכון נכנסתי לכיתה של בגרות ועשיתי הכל כדי להצליח. אבל גם הייתי מבריזה לים או יושבת עם חברים בחוץ ולא נכנסת לשיעורים, אבל זה לא היה משהו חריג. הייתי ילדה טובה".
רגע בלתי נשכח כמורה: "כשתלמיד שלימדתי חשבון בכיתה ו' ואחרי כמה חודשים האמא שלו ניגשה להגיד לי שהילד קיבל במבחן ציון 70 והוא שם את המבחן מתחת לכרית שלו וישן איתו בלילה. זה מבחינתי אחד מהרגעים שאני אומרת 'לשם כך הגעתי לחינוך'. הדבר הכי פשוט שהוא הכי מרגש בעיניי, הוא כשילד מגיע בבוקר ומחבק אותי, זה בעיניי הדבר הכי משמעותי כי זה אומר שאני משמעותית בשבילו".
מה יש לך במגירה הראשונה בשולחן במשרד? "צבעים ועפרונות ואם ילד חסר לו הוא מקבל. במגירה נוספת יש כל מיני קלפים לשיח עם הצוות ומעגלי הקשבה. בשאר המגירות יש את כל הדברים שעוזרים לי לעבודה השוטפת".
קראו גם:
למה רצית להיות מנהלת? "כי כמנהלת יש לי ראייה יותר רחבה של כל מיני תהליכים והשפעה יותר גדולה. לשם רציתי להגיע, למקום שאני יכולה להשפיע יותר בגדול על דברים שאני מאמינה בהם".
ספר קריאה שאת ממליצה לתלמידים לקרוא: "אנחנו מובילים בתוך בית הספר תהליכים בנושא הקריאה. השנה הבאנו את ינץ לוי והתלמידים קראו את כל הספרים שלו".
דמות היסטורית ישראלית שאת מעריכה: "הדמות המשמעותית מבחינתי הם ההורים שלי".
מה הם כללי המשמעת שלך: "אני מאמינה בתקנון ברור לתלמידים וגם להורים, עם גבולות ברורים ולהיות עקבי - אם אמרת משהו, לעמוד מאחוריו".
הטיפ הכי גדול שאת יכולה לתת לתלמידים שלך: "תשאפו, אל תוותרו, תאמינו בעצמכם, תגלו את החוזקות שלכם ותגשימו חלומות".