רעיה גלר בת ה-15 מחספין ברמת הגולן מתמודדת בימים אלו עם מחלת הסרטן, אך מעבר להתמודדות עם המחלה עצמה היא ובני משפחתה מתמודדים עם מציאות בלתי אפשרית הכרוכה בנסיעה הממושכת והמטלטלת מדי שבוע לטיפולים כימותרפיים בבית החולים ספרא במרכז הארץ.
רעיה אובחנה בחודש מרץ כחולה בסרטן העצם, אז התברר להוריה גם כי אין באזור הצפון בבתי החולים פוריה בטבריה וזיו בצפת מחלקות אונקולוגיות לילדים - מה שאילץ אותם לבחור בבית-חולים במרכז הארץ. מאותו רגע התחיל המסע המאתגר שהשפיע על חיי כל המשפחה.
"לא היתה לנו ברירה אלא לנסוע למרכז ובחרנו בבית החולים ספרא בתל-השומר. מבחינתנו חיפה לא רלוונטית כי אנחנו מתגוררים ברמת הגולן והמרחק מכאן לחיפה הוא כמעט כמו למרכז הארץ", אומרת מיכל גלר, אמה של רעיה שמתארת מצב בלתי נסבל, "אנחנו פשוט מופקרים, אין לי דרך אחרת להגדיר את זה. בסיטואציה שלנו הבנו שאי-אפשר לעבוד כמו בני אדם. אני לא יכולה לעבוד בבוקר ולהתחלף עם בעלי בבית החולים והוא יגיע אחר הצהריים. אין דבר כזה".
הקושי העיקרי הוא הנסיעות הממושכות לבית החולים שמקשות על רעיה. "בחילות בטיפולים כימותרפיים זה משהו שמי שלא עבר אותן לא מסוגל להבין את זה בכלל וכשמשלבים את זה עם נסיעה של שעות בכבישים זה קשה פי כמה. כדי להקל על הבחילות והכאבים ארגנו לרעיה מיטה במושב האחורי של הרכב. היא אחרי ניתוח ויש לה כאבים שמסבים לה אי-נוחות עד כאב קיצוני, ואנחנו עוברים את הנסיעות האלה כל פעם מחדש. אנחנו צריכים לפעמים לצאת לילה קודם כדי להיות ב-8 בבוקר בבית החולים".
המצב הזה מקשה על כל המשפחה לנהל אורח חיים תקין. "אנחנו נוסעים לפחות פעמיים בשבוע לאשפוזים ארוכים. באשפוז ארוך אנחנו נמצאים כמה ימים. יש לנו שתי פתרונות לאירוח: הפתרון הראשון דרך עמותת רחשי לב שיש להם מבנה בבית החולים שמיועד להלנה של משפחות אונקולוגיות; המבנה השני הוא בית אורנית שצמוד לבית החולים שניידר ששם אנחנו גם ישנים הרבה פעמים, ולפעמים אין פתרון בכלל. "יש מלא עמותות שעושות פעילויות לילדים אונקולוגיים, אבל אין שום עמותה שפעילה בצפון. ילד חולה בסרטן שמגיע הביתה בין טיפולים יכול לשבת בבית לבד עם עצמו שבועיים. אין גם כרטיסים להופעות שמחלקים לילדים. אין שום דבר בצפון".
מערך הרפואה בפריפריה הצפונית סובל זה שנים ממחסור ברפואה זמינה ומתקדמת וברופאים מומחים. לדברי גלר, כל הסבל הזה היה יכול להימנע אם היתה מוקמת באחד בבתי החולים בגליל מחלקה אונקולוגית לילדים.
"אני מקווה שחבר הכנסת נסים ואטורי, שהוא נציג הגולן בכנסת שגר ביישוב הכי מזרחי במדינת ישראל, ירים את הכפפה וידאג לנו. היום שירותי הרפואה בצפון על הפנים. תוחלת החיים של תושבי הצפון נמוכה יותר מכל מקום אחר בארץ. אין פה רפואה זמינה ואין פה צוות מומחים ברמה גבוהה כמו שיש במרכז. נעשו כל מיני תוכניות וכל מיני פרויקטים שמנסים לקדם את הרפואה ולהביא רופאים מומחים לצפון, אבל זה לא עזר. הקימו את בית הספר לרפואה בצפת וחשבו שזה יביא לפה קהל איכותי אבל זה לא כך, הרופאים חוזרים הביתה כל יום".
קראו גם >>>
הריחוק של רמת הגולן מבתי החולים פוריה בטבריה וזיו בצפת שנמצאים במרחק 50 דקות נסיעה יכול להעמיד חלילה את רעיה בסכנת חיים ממשית.
"אם הבת שלי נמצאת עכשיו בבית ומאיזושהי סיבה חס וחלילה היא מעלה חום ומגיעה למצב שיש לה כשל במערכת החיסונית, היא צריכה בתוך חצי שעה להגיע למרכז רפואי כדי לקבל אנטיביוטיקה בווריד, אבל אין שום מרכז רפואי במרחק של חצי שעה מהבית שלי. גם כשאנחנו מגיעים לבתי החולים הללו אין בהם מחלקות אונקולוגיות של ילדים וצריך להנחות אותם ולהסביר להם. מי שחי את הנושא המטורף הזה יודע בדיוק על מה אנחנו מדברים".
הרשויות במדינה אינן מכירות במצב הזה ואינן מספקות את הסיוע הנדרש לילדים חולי סרטן בפריפריה. "אני לא בחרתי ללכת לבית חולים אחר במרכז, אני מחויבת לנסוע והמדינה לא מתחשבת בדבר הזה", אומרת גלר, "אין מה להשוות את ההתמודדות של משפחה שגרה רחוק ומטופלת במרכז. זו התמודדות אחרת, כל דבר הוא פי כמה יותר קשה, גם במובן הרגשי של הילדים האחרים שנשארים בבית, גם במובן של ההיערכות הלוגיסטית וגם במובן הכלכלי, כמויות הנסיעות והדלק. זה מטורף".