דקה אחרי שהסתיימה הברית הפוליטית בין ראש העיר קרית שמונה אביחי שטרן לסגנו אופיר יחזקאלי לפני כחצי שנה היה ברור – השניים יתמודדו בבחירות הבאות אחד מול השני. ואכן, השאיפות הפוליטיות של יחזקאלי הבשילו בחודשים האחרונים וההחלטה הסופית התקבלה לאחרונה: התמודדות על ראשות העיר הכי צפונית במדינה.
"אני מרגיש מספיק בשל כדי לשבת מחר בבוקר על כיסא ראש העיר, לדעת איך לנהל את העניינים ולקחת את העיר הזו למקום טוב יותר", אמר יחזקאלי בראיון ההכרזה על ריצה לראשות העיר. "במאמץ לא רב קרית שמונה יכולה לממש את הפוטנציאל שלה, אבל היא צריכה קודם כל מנהיגות".
תחושת שייכות
יחזקאלי בן ה-44, נשוי ואב לשלושה, מכהן כיום כמ"מ וסגן ראש העיר ויו"ר הועדה לתכנון ובנייה בקרית שמונה. הוא נולד וגדל בעיר כבן למשפחת יחזקאלי השורשית שהגיעה לעיר עוד בתקופת המעברה בשנת 1952. הוא בן הזקונים מבין 5 ילדים, אימו הייתה במשך שנים המזכירה המיתולוגית של בית הספר מגינים והייתה פעילה חברתית בשכונות ובפורום נשים. אביו עבד במשך כ-60 שנה במפעלי הנדסה רמים.
כבר כילד היה יחזקאלי מעורב חברתית. בכיתות י"א-י"ב הוא שימש כיו"ר מועצת תלמידים בתיכון דנציגר וכן כמדריך עזרה ראשונה ואחראי מתנדבים בתחנת מד"א ומדריך נוער במתנ"ס לצד לימודיו במגמת פיזיקה- מתמטיקה (5 יח"ל). בשירותו הצבאי כיהן יחזקאלי בתפקידים שונים במנהל האזרחי ביהודה ושומרון עד להגעתו לדרגת רב סרן במילואים. הוא לחם בחומת מגן ביריחו ובתפקידו האחרון שימש כעוזרו האישי של ראש המנהל האזרחי באיו"ש, בו הוא ניהל גוף מורכב של כ-600 איש, חלקם אזרחים ממשרדי הממשלה השונים וחלקם לובשי מדים. בימים שלאחר מבצע 'חומת מגן' היה יחזקאלי שותף לדיונים האסטרטגיים של עיצוב המציאות הביטחונית החדשה, הפרדת אוכלוסייה מטרור, הקמת קו התפר, טיפול בעוטף ירושלים וההתיישבות היהודית.
יחזקאלי הוא בוגר שני תארים ראשונים במשפטים ובממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה ותואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת רייכמן בהרצליה. בסוף שנה ב' נבחר להיות יושב ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטה, יצר קשרים רבים, הקים חברה כלכלית ויזם משלחת סטודנטים לפולין. בהמשך התמחה במשרד עורכי דין גדול בתל אביב, עבר בהצלחה את מבחני לשכת עורכי הדין ועבד בחברת נדל"ן במרכז הארץ.
לפני תשע שנים בהחלטה משותפת עם אשתו הם בחרו לחזור לקרית שמונה. "מאז ומתמיד הרגשתי תחושת שייכות מאוד גדולה לעיר" הוא מסביר, "חיינו בהרצליה והרגשתי שאני עובד בעיר שהיא לא שלי, החלטנו לעזוב את חיי הנוחות במרכז ובחרנו לחזור לקרית שמונה. רציתי במידה מסוימת להגשים את החלום שלי. תמיד היה לי ברור שאני רוצה לעסוק בעשייה משמעותית לטובת העיר ולהצעיד אותה קדימה".
ההתחלה הייתה בקטן: הוא התחיל לעבוד במשרת סטודנט בשכר של 3,500 שקל לחודש ברשות לפיתוח הגליל, אך מהר מאוד ראש העיר לשעבר ניסים מלכה זיהה בו את היכולות הניהוליות והוא נבחר להקים את מרכז הצעירים בעיר.
יחסים במשבר
ב-2018 החליט יחזקאלי לקפוץ למים הפוליטיים והתמודד למועצת העיר ברשימת צעירים חדשה ועצמאית 'דרך חדשה'. הוא גרף שני מנדטים ולאחר מו"מ עם ראש העיר הנבחר אביחי שטרן הוא מונה למ"מ וסגן ראש העיר, ממונה על ההנדסה ויו"ר הועדה לתכנון ובנייה וכן ממונה על החינוך יחד עם מספר שתיים במפלגתו חן אדלר, "היה לי ברור בתחילת הדרך שאני שואף להגיע להובלה משמעותית למען התושבים", הוא מסביר, "רציתי שתהיה רשות חזקה ואיתנה בארץ ובאזור הגליל. נכנסתי לתפקיד עם אנרגיות עצומות של עשייה כשאני נחוש מטרה לקדם את העיר".
לפני תשעה חודשים החליט יחזקאלי, יחד עם חברת סיעתו חן אדלר, לפרוש לאופוזיציה לאחר שראש העיר שטרן החליט להדיחו מתפקיד הממונה על החינוך. בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות הסביר יחזקאלי כי הוא עוזב את הקואליציה כי ראש העיר והוא, לדבריו, הפסיקו לראות עין בעין את סדרי העדיפויות בניהול העיר.
גם היום הוא לא מתחרט על המהלך. "בגלל שהייתי מאוד דומיננטי ועשיתי הרבה עבודה, היה מי שסכסך בינינו וגרם לאביחי לחשוב שאני עובד נגדו", אמר השבוע, "היו לא מעט צפרדעים שבלעתי, היו דברים שלא הסכמתי והמשכתי איתם עד שזה הגיע לנקודת רתיחה. הרבה מאוד מהפרויקטים שהוא עכשיו מתפאר בהם, אני ניהלתי. חבל לי שזה המצב. אני מאחל לו בהצלחה בהמשך".
איך היחסים ביניכם היום?
"קורקטיים. גם ההצבעות שלי במועצת העיר הן קורקטיות וענייניות".
האתגרים המשמעותיים
עכשיו יחזקאלי רוצה להיות ראש העיר הבא של קרית שמונה ובמידה וייבחר הוא יוציא לדרך תוכנית סדורה שגיבש שמטרתה להצעיד את העיר לעתיד טוב יותר, לדבריו.
"קרית שמונה צריכה מישהו שיידע לאחד ולחבר בין אנשים ולא להיות במלחמות כל היום. הבעיה היום שהעיר לא מנוהלת. אין מי שקובע סדרי עדיפויות ואין מי שבודק אחרי פרויקטים איך הם מתבצעים", הוא טוען, "המטרה היא להפוך את קרית שמונה לעיר תוססת דינאמית וחדשנית ובעיקר עיר שתושביה גאים בה ומשדרים לילדים שכדאי מאוד להישאר לגור בה. המילה פריפריה צריכה להימחק, אנחנו נמצאים באזור הכי יפה בארץ עם איכות חיים מדהימה של טבע ונוף ואנחנו חייבים לוודא שהילדים שלנו מקבלים את כל הכלים האפשריים ושמשפחות צעירות בוחרות להישאר לגור כאן".
מה האתגר הכי חשוב לך?
"החינוך. אני לא בא מהתחום, אך למדתי המון מצוות אגף החינוך, ממנהלי בתי הספר, מהגננות ומצוותי החינוך השונים. היה לי ברור מהיום הראשון שמערכת החינוך שלנו חייבת להתקדם: אנחנו חיים בעולם חדש ומהיר של שינויים טכנולוגיים. רק באחרונה יצא לשוק מודל חדש של בינה מלאכותית שזה אומר שכל צורת הלמידה משתנה והתלמידים חייבים לרכוש מיומנויות בלמידה ולא לשנן חומר לימודי כמו תוכים. קידמנו הקמת מרכזי חדשנות בכל בתי הספר, יצרנו השתלמויות למורים, הכנסנו חדשנות ויצרנו מתווה לימודים חדש בתחום הפודטק. הדבר שהכי מעציב אותי זה תהליכים שנעצרו ואני יודע שייקח להם המון זמן להתקדם במיוחד בכל מה שקשור בחינוך שמדובר על תהליכים ארוכי טווח".
נדמה שהתעסוקה זה האתגר הכי חשוב. הרי מפעלים נסגרו בעיר בשנים האחרונות.
"כן, ומנגד מפעל אלביט זו דוגמה טובה למפעל שנשאר פה. עבדתי קשה כדי שהם יישארו פה ולא יעברו לראש פינה, מה שהיה מייצר בעיה תעסוקתית. חתמתי לא מזמן על בניית מפעלים שיעברו לפה כמו מפעל הבשר 'נתח קצבים' ומפעל נוסף לקוסמטיקה. אבל בסוף בשביל לייצר מקומות תעסוקה ומיזמי תיירות צריך יזמים שיבואו וישקיעו כסף. יזמים רוצים לדעת שיש עם מי לעבוד ושיש להם מערכת תומכת שתעזור להם להוציא היתרים ורישיונות. יש קשר מאוד הדוק בין אגף התעשייה לאגף ההנדסה, אנחנו מלווים יזמים ביחד ומשתדלים להריץ כמה שיותר מהר היתרים לנושא הזה".
כדי לחזק את התעסוקה בעיר צריך לפעול לדברי יחזקאלי בכמה צירים: "ציר אחד הוא עולם הפוד־טק והאגרו־טק שצריך להעמיק ולהמשיך אותו. הציר השני הוא שמירה והרחבת המפעלים הקיימים כמו אלביט, מלנוקס וגם במקומות תעסוקה שקשורים למכללת תל-חי. כי ברגע שהיא תהפוך לאוניברסיטה העיר צריכה להתכונן אליה וזה כשלעצמו אירוע שמייצר מקומות תעסוקה. המרכיב השלישי הם חברות וארגונים שיכולים לייצר פה שלוחות של עבודה מרחוק והרביעי הוא תמיכה בעסקים קטנים מבחינת רישיון עסק ושיווק, אבל האמת שיש סוג של פרדוקס: מחד אני שומע כל הזמן שאין עבודה איכותית ומנגד אני שומע מעסיקים שטוענים שאין להם עובדים. אנחנו צריכים לעבוד עוד על החיבור בין מעסיקים למחפשי עבודה".
גבולות העיר
אחת הבעיות המרכזיות שהעיר מתמודדת איתה כבר הרבה שנים ולא בהצלחה גדולה זו ההגירה השלילית. צעירים לא נשארים ומשפחות חזקות עוזבות לשכונות ההרחבה בקיבוצים ובמושבים. איך יחזקאלי יטפל בבעיה? לדבריו הפתרון מצוי בשילוב של כמה גורמים. "בשביל להפוך את ההגירה לחיובית וכדי שמשפחה צעירה תבחר להישאר לגור בעיר היא צריכה כמה מרכיבים: מערכת חינוך טובה, פתרונות דיור טובים שאותם כבר יש עכשיו, תעסוקה, תחנת רכבת, בית חולים ייעודי ושלוחה של תל-חי. תושב גם רוצה רחובות נקיים וכבישים לא מתפרקים. יש פה לא מעט אתגרים שצריך לדעת לטפל בהם. המפתח הוא ניהול נכון, לצערי היום בעיר יש ואקום מנהיגותי וחוסר בניהול. זו הבעיה המרכזית".
בנוגע לחלוקה הגאוגרפית, איך אתה מתכוון לשתף פעולה עם מועצת גליל עליון בנושא?
"אני מאמין בשיתוף פעולה אזורי ובעבודה משותפת עם המועצות האזוריות אבל במקביל נדרש גם לתקן עיוותי עבר. האזור כולו לא יוכל להתרומם אם קרית שמונה לא תהיה חזקה. לא יכול להיות שבגליל עליון ישלמו ארנונה יותר נמוכה ולא יכול להיות שאזור התעשייה הדרומי הוא לא חלק מקרית שמונה. דרך הוועדה לתכנון ובנייה בנינו תוכנית אסטרטגית לעיר שאושרה בוועדה המחוזית, בתוך התוכנית הזו כל אזור התעשייה הדרומי כולל הביג וכולל השטחים בהם מוקמת תחנת הרכבת העתידית והאזור הצפוני של תל-חי, כולם אמורים להיות בתוך שטח התכנון של קרית שמונה. בתוך החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה הוכנס סעיף לפי דרישתי שצריך לתקן את הגבולות המוניציפליים של העיר. הוועדה הגאוגרפית מטפלת בתהליך הזה שנמשך כבר שלוש שנים, מזמן היינו צריכים לפתור את הסיפור הזה".
אדבר על עצמי
בתחילת הקדנציה הזו מועצת העיר אישרה העלאה בארנונה. גם יחזקאלי היה שותף להחלטה הזו, שגררה כעס גדול בקרב התושבים. האם הם יסלחו לו על שתמך בזה? יחזקאלי: "אני לא מצטער שנכנסנו לתוכנית ההבראה, אבל יחד עם זאת במימוש שלה היו מרכיבים פחות טובים שהיו צריכים להתנהל אחרת וגם אמרתי את זה בזמן אמת שהייתי בהנהלת העיר. הבעיה הייתה פחות עם עליית הארנונה ויותר עם המדידות של הבתים וחוקי עזר בתחום של היטלי פיתוח. אלו חוקים חשובים וצריך אותם, אבל כשהבנו במימוש שלהם שיש כל מיני בעיות ודברים לא הגיוניים כמו היטלי פיתוח על חניה מקורה או על ממ"ד, רצינו לשנות".
למה נראה לך שהתושבים יבחרו דווקא בך? איזה יתרון יש לך על פני המועמדים האחרים?
"בזכות הניסיון המנהיגותי והניהולי שיש לי".
קראו גם:
נראה שיש לאלי זפרני יתרון עליך בזכות התמיכה של הליכוד ובקשרים שיש לו בממשלה.
"אני לא מזלזל בקשרים שיש לו, אני רק אומר שגם לי יש לא מעט קשרים. אני עובד בצורה נכונה ומקצועית ואני יכול להביא כספים. עובדה שבתפקידיי כממונה הנדסה וממונה חינוך הבאתי לא מעט כספים לעיר; עשרות מיליוני שקלים ללא-מעט פרויקטים וגם בכל הקשור לפעולות מול תורמים גדולים. אני חושב שהסיפור פה הוא לא רק לדעת להביא את הכסף, אלא איך לנהל אותו. בקרית שמונה שפכו מיליונים רבים בעשרות שנים וזה לא קידם אותנו. אני מאמין שמבחינתי בקואליציה העתידית אשתף פעולה עם כולם, גם עם אלי זפרני וכל מי שייבחר כדי לעבוד ביחד".
יש לך שיח עם אביבה זריהן שגם מתמודדת לרשות?
"כן, אני מדבר עם כולם: עם אביבה, יורם מלול, ניסים מלכה, אלי זפרני, בוריס סידלקובסקי וגם עם יורם ממן ועם אלכס קוראצ'ון ואם צריך גם עם אביחי. בסוף השאלה היא למי יש את היכולת להנהיג ולנהל את העיר".
איזה מערכת בחירות אתה צופה שתהיה?
"היום לצערי כל מערכת בחירות מתאפיינת בפייק-ניוז, שקרים ודברים שנאמרים לא לגופו של עניין. אני מקווה שננהג בממלכתיות. אני יכול להעיד על עצמי שאשתדל פחות לדבר על אחרים ולדבר על עצמי ועל היכולות שלי".
ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן מסר בתגובה: "העיר מעולם לא היתה מנוהלת באופן מיטבי כפי שהיא מתנהלת היום. ההוכחה לכך היא בין היתר הצלחת תכנית ההבראה לאחר כשני עשורים שהרשות היתה על סף חדלות פירעון. כעת עברנו לשלב ההמראה עם הודעה על סיום דרכו של החשב המלווה שהיה פה למעלה מ-20 שנה. קרית שמונה נמצאת בתנופת פיתוח שלא ידעה מזה עשרות שנים, בלמנו את ההגירה השלילית, מערכת החינוך שלנו מהמצטיינות בישראל, הפכנו רשמית לבירת הפודטק של ישראל בגלל התמדה למרות שרבים הרימו גבה והביקוש לקרקעות להקמת מפעלים וחברות שיספקו תעסוקה עתירת ידע ושכר - רק הולך וגובר.
"אם לכל זה קורא חבר המועצה אופיר יחזקאלי חוסר ניהול וחוסר יכולת לקבוע סדרי עדיפויות, אז כנראה שאנו גרים בערים שונות. קרית שמונה מתפתחת וממשיכה להתפתח בגלל שהעיר מנוהלת ובשל העובדה שאנו פועלים על פי סדרי עדיפויות והראייה לכך הם הפירות שאנו קוטפים בכל יום. עם עובדה לא ניתן להתווכח - עם פוליטיקה זולה כן".