איך נראית העבודה שלך?
״התחלתי בתור מזכירה רפואית במחלקת דימות, עברתי בין תפקידים שונים ומעניינים במהלך השנים עד שהגעתי ליחידת ה-MRI. אני אוהבת את העבודה שלי על כל היבטיה. הידיעה שאני עוזרת, מטפלת ונותנת מענה לאדם בשעת חוליו, היא מאוד מספקת. מאחורי הקלעים אני מקפידה להיות יעילה, שירותית ולגשר בין כל הגורמים הרלוונטיים על מנת שהמטופל יקבל את תוצאות הבדיקה שלו״.
מהם האתגרים שהביאה עמה מלחמת ״חרבות ברזל״?
״מה-7/10 ועד היום זו תקופה מאוד מאתגרת עבורי. כאמא לשני לוחמים שלא היו בבית כבר חודשים רבים, קשה לקום בבוקר לאחר לילה ללא שינה ודאגה בלתי פוסקת, להגיע למשרד ולתפקד כרגיל. יחד עם זאת היציאה מהבית וההתנתקות מחדשות בלתי פוסקות, היוו עבורי כמה שעות של שפיות מסוימת ועשייה״.
איך נראית השבת שלך?
״את ימי שישי אני תמיד מתחילת בריצת בוקר טוב, להתחיל את סוף השבוע בחיוך, זמן לנוח וליהנות מהמשפחה. מיד לאחר הריצה אני נכנסת למטבח לבשל, לאפות ולארגן את השבת שבפתח. גם את ימי שבת אני פותחת עם ריצת בוקר, משפחה, חברים ומנוחה״.
מה בתפריט?
״כיאה לעדה העיראקית כל שישי צהריים מתחיל במרק קובה. משם אנחנו ממשיכים לארוחת ערב מסורתית של שבת עם קידוש, דגים חריפים וכל המאכלים המיוחדים״.
קראו גם:
מה השעה הכי אהובה עלייך בסופ״ש?
״אחר הצהריים של יום שישי, כאשר לאט לאט הכל נרגע, אני מדליקה נרות שבת, ארוחת שישי מתחילה ואין זמן אהוב יותר מזה״.
זיכרון ילדות מיוחד:
כילדה השבתות היו עבורי מיוחדות ומקודשות. גדלתי בבית מסורתי שבו שמרו שבת. אני זוכרת את אבא שלי והאחים שלי הולכים כל שישי לתפילה ואנחנו היינו מחכות שיחזרו ואז יושבים כולם לארוחת שישי״.