יום חמישי שעבר, שעת בוקר מוקדמת, הר החרמון. בשטח ההררי והקריר פרושה חטיבת הנח"ל שנמצאת בשיאו של תרגיל חטיבתי שלא היה כמוהו כבר כמה שנים. הגדודים 932, 931 ו-50 וגדוד הסיור הגיעו לחרמון אחרי צעידת לילה ארוכה ואילו הסיירת הגיעה להר עם מסוקים. את התמרון הקרקעי תחת פיקודו של המח"ט אלוף-משנה אורן שמחה שתרגלו הנח"לאים עם אור ראשון, בתא השטח שבין הר חרמון להר דב, הם יצטרכו לעשות בלבנון אם וכאשר תיפתח חלילה מלחמה עם חיזבאללה.
בשטח ההתכנסות של הכוח, מתחת לרכס הנמנמן, נערכים לוחמי החטיבה למהלך טקטי נוסף שיסכם למעשה את התרגיל החטיבתי. סגן מפקד החטיבה, סגן אלוף אלעד טהורי מהיישוב תל תאומים שבעמק המעיינות, נמצא במקום ומארגן את הכוחות.
"זו אחריות כבדה מאוד לנהל אירוע כזה", מודה סא"ל טהורי בזמן שהוא מוריד את הקסדה הטקטית מעל ראשו, "זה אירוע ענק. התרח"ט (תרגיל חטיבתי) האחרון היה לפני שלוש שנים. משתדלים שמח"ט יעשה תרגיל כזה לפחות פעם אחת כשהוא בתפקיד. פעם חשבתי שגדוד זה דבר גדול והיום אני מבין שהוא קטן. כסמח"ט פעם ראשונה שאני פוגש את האירוע הענק הזה".
מה הייתה מטרת התרגיל?
"תרגיל חטיבתי שמדמה תמרון לעומק בזירה הצפונית. החרמון מזכיר את לבנון ולכן התרגיל התחיל ביום שני בכפר הנשיא והסתיים היום (חמישי) בחרמון. התרגיל כלל את כל הרכיבים - חטיבה שלמה, מאות כלים ואלפי חיילים. כל מה שצה"ל יודע לתת במלחמה היה בתרגיל הזה באוויר וביבשה".
שבועיים אחרי שסא"ל טהורי נכנס לתפקיד סמח"ט הנח"ל התלווינו אליו בעיצומו של תרגיל מורכב ומאתגר כדי להבין איך חושב ומרגיש אחד מקציני החי"ר המבטיחים כיום בצה"ל ועד כמה המוכנות למלחמה בצפון גבוהה.
פן אנושי
סא"ל טהורי בן ה-39 לוקח אותנו למקום מרוחק קצת מכל ההמולה של ההכנות למשימה הבאה ומתיישב על סלע. הוא נולד בפתח תקווה, למד במדרשת נוער ובשנת 2002 התגייס ליחידה מובחרת. לאחר שסיים הכשרה ומסלול יצא לקורס קציני חי"ר וקיבל המלצה להגיע לנח"ל.
ביולי 2006 הוא קיבל את התפקיד הראשון שלו בחטיבה הירוקה – מפקד צוות לוחמים בעורב. שלושה ימים אחרי שנכנס לתפקיד פרצה מלחמת לבנון השנייה. הוא נלחם באזור מרג' עיון, אל עדייסה וכפר כילא. לאחר המלחמה כיהן בכמה תפקידים - סמ"פ של פלוגת עורב, מ"פ של פלוגת מסלול, מ"פ פלחוד 932 ומ"פ עורב.
בין לבין התחתן עם חן, מעצבת פנים ומורה. הם הקימו משפחה ולפני עשר שנים קבעו את ביתם בתל תאומים. "רצינו להקים יישוב חדש אבל אחרי שהבנו שזה מורכב, החלטנו לחזק יישוב קיים ובאנו לתל תאומים. אז לא היו גני ילדים ומעונות והיום הוא מקום מבוקש עם הרבה גנים וילדים. כיף גדול לחיות בו. המקום מקסים ויש גם מועצה חזקה ואווירה טובה".
בשנת 2012 הוא יצא ללימודים ובזמן מבצע 'צוק איתן' חזר לצבא ומונה לסמג"ד גדוד 50, תפקיד שבו כיהן במשך שנתיים. לאחר מכן עבר לתפקיד בצאלים למשך חצי שנה. בתפקידו האחרון לפני שמונה לסמח"ט הנחל היה מפקד צוות במלט"ק (המכללה לפיקוד טקטי) בפו"ם.
"חזרתי לחטיבה כי אני אוהב אותה. הנח"ל היא חטיבה מיוחדת מאוד. מכיוון שהיא שייכת לחטיבות הצעירות של צה"ל, לקח לה קצת זמן לבנות את עצמה, אבל זה גם יצר לה דנ"א מיוחד", מסביר סא"ל טהורי, "האתוס הזה של היתרון האנושי הטביע את חותמו על סוג האנשים בחטיבה. כולם טובים בצבא אבל בחטיבת הנח"ל יש משהו מיוחד של הפן האנושי מעבר לדברים החשובים של מקצועיות, ניצחון ומשימתיות. ראינו את העוצמה של החטיבה אחרי המשבר של הקיץ כשהמח"ט שרון אסמן ז"ל נפטר, למרות שהיתה רעידת אדמה. החטיבה מצד אחד זוכרת, האתוס של המפקד שנפטר מאוד מוטבע בכל דבר, אבל מצד שני אנחנו ממשיכים בכל הכוח ומנצחים בכל דבר".
הכרת אותו באופן אישי?
"כן, הוא פיקד עליי תקופה פה בחרמון. אני הייתי מ"פ והוא היה סמג"ד. האירוע הזה השפיע עלי מאוד. ברמה העקרונית היית צריך להיות הסמח"ט שלו. אדם שהולך זה תמיד עצוב ומפקד חטיבה שנפטר זה אירוע גדול. כשאסמן ז"ל נפטר הייתי בקורפו ביוון בחופשה עם אשתי. הייתי במעבורת והשתתפתי בלוויה בזום. זו היתה מכה גדולה, אבל החטיבה חזקה בצורה מדהימה. אנחנו מככבים בכל תחרות אפשרית. החטיבה זכתה בפרס בטיחות ובשבוע שעבר זכתה באליפות צה"ל במקום הראשון. גם הבא"ח (בסיס אימונים חטיבתי) זכה במקום הראשון. למעשה בארבע השנים האחרונות זה כבר הפך להיות נורמה. עקפנו את הצנחנים".
היה חשוב לך לעקוף את הצנחנים?
(צוחק): "אני מחבב אותם מאוד, אבל בסוף אם אין לך מישהו שאתה נלחם נגדו גם בשגרה, אז אתה נשאר בינוני. אנחנו תמיד מסתכלים על הצנחנים. בחטיבת הנח"ל יש גדוד שגדל בצנחנים, גדוד 50, אז באופן טבעי יש תחרות גלויה".
כור היתוך
הרצון לעשות שירות משמעותי יחד עם השאיפה למצות את עצמו באופן המקסימלי, הובילו את סא"ל טהורי לעשות שירות קרבי. "היום בדיעבד אני יודע שזה קשקוש", הוא מסביר, "יכולתי למצות את עצמי בצורה מקסימלית במקומות אחרים, אבל עד היום אני אומר: 'תנו למערכת להחליט בשבילכם בהתאם ליכולות שלכם ואם המערכת אומרת לכם שאתם מתאימים אז לכו על זה'. אני מאמין בזה גם היום".
קראו גם >>>
מה גרם לך לפתח קריירה צבאית?
"האנשים. אין עוד מקום בחברה הישראלית שאתה משפיע בו על אנשים כמו בצבא ההגנה לישראל. אני משנה לאנשים פה את החיים. אין ספק שצה"ל מעבר לזה שהוא מגן על המדינה, הוא ממש בונה עם. אני לוקח ילדים קטנים שסיימו את בית הספר והופך אותם לאנשים מבוגרים עם אחריות, עם תחושת שליחות ומחוברות למדינה ועם חברים חדשים. כל אחד יוצא מהקן שלו ואז האשכנזי פוגש את הספרדי, הדתי פוגש את החילוני והכל קורה פה".
מה התפקיד הבא שלך?
"אולי מח"ט מילואים".
אתה שואף להיות מפקד החטיבה?
"כן".
אתה רואה את עצמך עוד הרבה שנים בצבא?
"לא יודע. אני אוהב את הצבא מאוד, אחרת לא הייתי ממשיך פה".
דרוכים תמיד
השמש כבר מחממת את הר החרמון וסא"ל טהורי רוצה שנבין מי חטיבת החי"ר המובילה בצה"ל. "הנח"ל זו חטיבת החי"ר הטובה ביותר. הבא"ח שלנו הוא בפרונט של צה"ל", הוא מדגיש, "בגלל האופי של החטיבה היא זו שתהיה ראשונה שתפגוש את האויב כי היא חטיבה קלה מאוד. היא בלי רק"ם (רכב קרבי משוריין). אפשר להביא אותנו באוטובוסים לגבול במהירות. למרות שהחטיבה צעירה היא כובשת בשנים האחרונות כל פסגה אפשרית ושמה על השולחן תוכניות אופרטיביות, חדשנות וסטנדרט מאוד גבוה".
אתה מרגיש נחלוואי או שזה כבר לא קיים יותר?
"באתוס אומרים שנחלאווי הוא עוד כמה דברים, אבל היום זה כבר לא ככה. הנח"ל הוא הכל כולל הכל, אבל אני דווקא גאה בשורשים הנח"לאים. היום בעידן הסמארטפונים בחור צעיר רואה רגבי אדמה רק כשהוא בצבא או אם הוא התלכלך בבוץ. בנח"ל יש עדיין את האתוס הזה של המגל והקמת היישובים. אני חושב שזה נכון ואנחנו גם משמרים את זה ולא מתכחשים לזה. איפה שתעבור המחרשה יעבור הגבול והיום איפה שהחייל יעבור עובר הגבול ואנחנו כחטיבה נמצאים על הגבול".
אתה חושב שתהיה מלחמה עם לבנון בעתיד?
"אני חושב שמתישהו כן. לפעמים דווקא כשנמאס להם מייצרים מלחמה. המצב בלבנון הוא רגיש והאויבים שלנו לפעמים חושבים שהפתרון לכל הבעיות שלהם הוא מלחמות עם ישראל. זה קורה בעזה כל חצי שנה. אבל מבחינתי זה לא משנה, גם אם עכשיו מישהו יבוא ויוכיח לי שאין סיכוי למלחמה, אנחנו צרובים מאוד ממלחמת לבנון השנייה שלא האמנו שתהיה מלחמה ולא התכוננו אליה מספיק. אז היום אנחנו מוכנים כל הזמן כי אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שיום אחד זה יקרה. גם בצד השני עושים אותו דבר. הם עושים הכל כדי להיות מוכנים למלחמה, ואם אני רואה את הצד השני מתחזק כל כך, אני לא יכול להרשות לעצמי להרפות".
איך אתה מסכם את התרגיל?
"היה מעולה. יש תובנות אופרטיביות. נערכנו לתרגיל הזה בצורה יוצאת מן הכלל. הצבא במיטבו גם בהיערכות וגם בביצוע. הצלחנו להניע כמות ענקית של כלים וכמות ענקית של חיילים ממקום למקום ולבצע את המשימות בצורה טובה מאוד עם כל האמל"ח והיכולות. זה לא פשוט היום. אם פעם חייל היה צריך לדעת רק לעשות מכת דריכה על הנשק שלו, היום חייל צריך לדעת המון דברים. כמות האמצעים שחייל סוחב על עצמו לפעמים מגיעה לעשרות. חייל צריך לעשות היום גם וגם. הכל ביחד מייצר אתגר מאוד גדול".
למה חברת רפאל מלווה אתכם?
"על כל חייל יש ציוד תחקור. חוץ מהמערכות המבצעיות שאנחנו סוחבים על עצמנו יש מערכות אימונים שבעזרתן אחרי התרגיל אפשר לראות את כוחותינו וגם את האויב ויותר קל להבין ולחקור. הצבא עשה מהפכה גדולה בהרבה מאוד דברים והם יושמו פה בתרגיל הלכה למעשה".
אחרי האימון לאן פני החטיבה?
"לתעסוקה מבצעית בגליל, בגולן, בשומרון וחברון".