מבית הסוהר לבית הספר. טל רפאלי מחצור הגלילית שעבד כקצין חינוך בשירות בתי הסוהר, החליט לעבור הסבה להוראה והשנה הוא מתחיל את שנתו החמישית כמורה ללשון העברית בחטיבה העליונה בתיכון האזורי עמק החולה.
רפאלי (35) עסק במסגרת עבודתו כקצין חינוך בשירות בתי הסוהר בהנחיית קבוצות אסירים בכלא מעשיהו ובכלא צלמון. ב־2018 הגיעה נקודת המפנה והוא החליט לעזוב את עבודתו בשב"ס ולעסוק בהוראה כמורה בבית הספר.
"כשעבדתי בשירות בתי הסוהר היה שם מרכז חינוך שבו עבדו מורות שהיו מגיעות כל בוקר ומלמדות את האסירים בכיתות השלמת השכלה", הוא מסביר את הצעד, "בשיח שלי איתן הבנתי כמה משמעותי זה להיות מורה ועל תחושת השליחות. דיברתי גם עם האסירים וראיתי איך הם ממש התלהבו ללמוד. הגעתי להבנה שאם אני רוצה באמת לגעת ולשנות, אז אני צריך להיות מורה".
היום הוא מלמד בתיכון האזורי עמק החולה שבפיקוח המינהל לחינוך התיישבותי כמורה לבגרות בחטיבה העליונה במקצוע הלשון העברית. "זה מקצוע לא קל ורוב התלמידים מתקשים בו, אבל כשאתה מגיע עם הכוונות הנכונות הם מצליחים".
איך התלמידים של היום לעומת התקופה בה אתה היית תלמיד?
"זה לא אותו עולם. אני הרבה פעמים אומר לתלמידים לשים את הטלפון בצד. זה מאוד מאתגר ללמד את התלמידים היום בדור של הטיקטוק והמסכים. אין לי את היכולת להתחרות בדבר הזה. אני מתכנן את מערך השיעור מראש ומנצל את הטכנולוגיה לטובתי כדי להילחם על הקשב שלהם, אבל בסוף זה משתלם. אני מצליח לייצר מסגרת נעימה. אין אצלי כמעט בעיות משמעת. אני גם מזכיר לתלמידים שהם יכולים להצליח, גם אם הם לא מצטיינים כרגע".
קראו גם >>>
מה התפיסה החינוכית שלך כמורה?
"הכי חשוב לי לתת לכל תלמיד תחושה שהוא מסוגל ושהוא יכול במסגרת הכוחות שלו להצליח. אני מגיע מרקע סוציו-אקונומי נמוך, ממשפחה שלא היה בה כסף, עד היום יש לי הרבה הלוואות שאני עדיין מחזיר. אין לי בית משלי ואין לי רכב. זה אחד האתגרים שלי כמורה. אם היה לי בסיס כלכלי, היה לי הרבה יותר קל".
מה נותן לך את הכוח להמשיך ולא לוותר?
"התלמידים שאני נמצא כל היום בשבילם. אני כל הזמן נמצא בכיתות ובהפסקות בחצר ובקושי נמצא בחדר המורים. זה מדהים לדעת ששיחה פה ושיחה שם עושים שינוי כל כך גדול. תלמידים שמסיימים את התיכון שולחים לי מכתבים ומתקשרים אליי ואומרים כמה הייתי חשוב בשבילם; הורים שבאים ומספרים לי על הבת שלהם שמאמינה בעצמה והיא מרגישה שהיא יכולה. כשאני רואה את זה אני אומר שזה שווה את זה. הניצוץ הזה בעיניים של התלמיד שווה הכל".