בחודש יוני 1981 העביר דידי מנוסי ז"ל, אחד הפזמונאים הנודעים באותה תקופה, שיר שהתבקש לכתוב עבור מופע 60 שנה לקיבוץ גבע. מארגני המופע קראו את המילים והבינו מיד שיש להם שיר יוצא דופן. המלחין קובי אושרת, ששנתיים קודם לכן זכה עם 'הללויה' באירוויזיון, התבקש לכתוב את המנגינה. כך למעשה נולד השיר 'בת שישים', שמבצעת להקת הזמר המיתולוגית הגבעטרון, שהפך לאחד השירים האהובים והמושמעים ביותר בישראל.
בימים אלה חוגג השיר 40 שנה בתקופה בה מציין הקיבוץ את שנתו ה-100. מאז הושמע לראשונה בשנת 1981 הוא בוצע בכל הופעה של הגבעטרון. אין מצב כזה שהם לא שרים אותו. הקהל דורש אותו, מחכה לביצוע ומצטרף בשירה ובתנועות.
השבוע חזרנו לקיבוץ גבע ויצאנו למסע בעקבות השיר בין חברי הגבעטרון, השיר שכנראה יחיה לנצח.
כל מילה בסלע
בשנת 1981 החליטו בגבע לקיים מופע לרגל חג ה-60 לקיבוץ. האירוע תוכנן לחודש דצמבר ומי שקיבלה אחריות על הוצאתו לפועל היא אילנה פרנס ז"ל (בשנת 1990 נהרגה בתאונת דרכים). מי שליווה אותה בכל הארגון וההכנות הוא בעלה יואל פרנס (85) המנהל האדמיניסטרטיבי של הגבעטרון ב-32 השנים האחרונות.
"בגבע רצו לעשות הצגה גדולה", נזכר פרנס שבשנות ה-60 של המאה הקודמת היה זמר ושיתף פעולה עם נחום היימן, "הלכנו לשני אנשים מוכרים ומוצלחים בתחום התרבות הבמאי עודד קוטלר והמחזאי יצחק בן נר, בן בכפר יהושע. בן נר כתב הצגה שקרא לה: 'בת שישים פותחת עין'. עודד ביים ואילנה רעייתי הייתה הכוראוגרפית של כל התנועה והריקודים בהצגה. עודד ויצחק, שני המקצועניים האלה, אמרו שחייבים שיר לסוף ההצגה. אילנה הלכה לדידי מנוסי ז"ל, שהוא בן קיבוץ גבע, וביקשה ממנו לכתוב שיר. התשובה שלו הייתה חד משמעית: 'הכבוד הוא לי'".
מנוסי כתב את השיר ומסר אותו למארגנים ביוני 1981. "כשקראתי אותו בפעם הראשונה היה לי ברור שהוא כתב שיר פגז. כל מילה בסלע", מספר פרנס, "הלכנו לקובי אושרת. כי הוא היה אז מספר אחת. ישבנו אצלו בבית והוא שאל: 'איזה סוג שיר אתם רוצים?'. אילנה ענתה לו: 'סוג של שיר שיזכה באירוויזיון'. והבחור סיפק את הסחורה. זה שיר שהפך 27 שנה אחרי לשיר הרשמי של חגיגות יום העצמאות השישים למדינה. שיר שנכתב על גבע הפך לשיר של המדינה".
זוכר את הביצוע הראשון במופע?
"להקת ברוש ליוותה את המופע. היא למעשה הראשונה שניגנה את השיר. הכרנו את המתופף איקי לוי וככה הגענו אליהם. בערב הזה הייתה מקהלה של כ-35 בני הקיבוץ, שביניהם היו גם חברי הגבעטרון של אותם ימים. הם אלו ששרו לראשונה את 'בת שישים'. ההצגה הייתה נהדרת. הגיעו אליה בערב הראשון 900 איש ונאלצנו להופיע שלושה ימים נוספים ברציפות בגלל שהיה ביקוש".
ומאז זה השיר של הגבעטרון?
"אחרי זה הוא הפך לשיר של הגבעטרון בלבד. בחרנו בשמעון אלוני להיות המוביל של השיר כי הוא טנור וקולו התאים לפתוח את השיר. הוא הפך לשיר אהוב. בכל הופעה אנחנו שרים אותו לקראת הסוף. הקהל מחכה לו".
מזוהה עם השיר
בשנת 1973 הצטרף שמעון אלוני, בן קיבוץ גבע, לגבעטרון. זה קרה שנה אחרי שאשתו זיווה ז"ל (נפטרה לפני 27 שנים) הצטרפה ללהקה. שמונה שנים אחר כך הוא יקבל לשיר את הבית הראשון של 'בת שישים', סולו שיהפוך אותו להכי מזוהה עם השיר.
"כשקיבלנו בפעם הראשונה את השיר המילים עשו עלי רושם טוב. הם סיפרו את הסיפור של גבע", נזכר אלוני, "בהתחלה לא התחברתי למנגינה. לא יודע להסביר למה. גם לא הרגשתי שזה שיר גדול. אבל עובדה שהוא תפס ומי אני שאתווכח עם טעם הקהל. לא זוכר את התגובות שהיו אחרי הביצוע הראשון במופע ה-60, אבל אני בטוח שהייתה התרגשות ופירגון. אני באופן כללי תמיד מתרגש כשאני מופיע אל מול הקהל הביתי".
שמעון, איך קיבלת את הסולו?
"המנהל המוזיקלי שלנו אז צביקה כספי ז"ל החליט. לטעמו התאמתי לשיר את הבית הראשון. אני לא מאלה שרץ לבקש סולו. הוא הכיר את היכולות שלי וזו הסיבה שהוא נתן לי. אפשר להגיד שהשיר עשה אותי מפורסם למרות שאני שר סולו רק את הבית הראשון. אני מזוהה עם השיר הזה. עד היום אני מקבל תגובות מפרגנות".
גדעון גוריון בן ה-73, ששר בלהקה משנת 1969, נזכר בפעם הראשונה שהוא שר אותו. "הוא היה שיר מרכזי בהופעה", מספר גוריון, "אז לא הערכנו או יכולנו לנחש שהוא יצליח בצורה כזו. שרנו הרבה שירים והשיר הזה תפס".
ניקה ברזק בת ה-90, שרה בלהקה מיומה הראשון ועד לפני כמה שנים, אז החליטה לפרוש. "השיר פשוט יפה", היא קובעת.
הקהל מתרגש
השיר קיבל חשיפה גדולה החל משנת 1982, כשיצא בתקליט 'מקול הלב' של הגבעטרון. ההצלחה הייתה פשוט בלתי נתפסת ו-40 שנה אחרי השיר עדיין חי, כאילו הוא יצא רק עכשיו. הוא עוד מושמע המון ברדיו והוא אחד השירים האהובים ביותר בערבי שירה בציבור. הוא גם זוכה להצלחה באירועים פרטים לכאלה שחוגגים יום הולדת 60 וכמובן אין הופעה של הגבעטרון שהם לא שרים אותו.
מה סוד ההצלחה שלו? אמירה ידין, משנת 1976 בלהקה, מנסה לתת תשובה: "הוא הפך להמנון. בכל הופעה אנחנו שרים אותו והקהל מתלהב כל פעם מחדש. אין דבר כזה להופיע ולא לשיר את השיר הזה. הקהל לא מוותר. הוא במעמד של 'ים השיבולים' ו'עמק שלי'. יש לו מנגינה קליטה. שמעון שר יפה את הבית הראשון. הבנות שרות את הבית השני. הכל ביחד עשה אותו שיר מצליח. בהופעות כשהמנהל המוסיקלי שלנו אילן גלבוע מתחיל לנגן אותו הקהל בהתחלה לא מזהה אותו ואז שמעון עושה צעד אחד קדימה לקדמת הבמה ופותח את הפה. אז מיד הקהל מתלהב ומתפרץ בשירה".
אמירה, איך זה לשיר אותו 40 שנה ברציפות?
"אני לא מתלהבת לשיר אותו שוב ושוב, אבל הוא כל כך מזוהה עם הגבעטרון שאי אפשר לא לשיר אותו. מחיאות הכפיים במהלך השיר הן מטורפות. עם השנים נוספו תנועות לשיר. זה נורא מצחיק. אני רואה חצי מהקהל עושה את התנועות בהתלהבות גדולה".
יש ביצוע אחד של השיר שלא תשכחי?
אמירה: "בסיבובי ההופעות שלנו בארה"ב כשהיינו שרים את השיר הזה ישראלים או כאלה שירדו מהארץ היו בוכים מהתרגשות וגעגוע. באחת הפעמים אחרי הופעה באה אלי בחורה שאימצתי בגבע כשהיא הייתה חיילת בנח"ל. היא הייתה שם בשליחות עם משפחתה. היא אמרה לי: 'בת שישים זה השיר שהכי ריגש אותי. החזיר אותי לגבע, החזיר אותי הביתה'".
גם אלוני מנסה להסביר את סוד הצלחתו: "השילוב של המילים המרגשות יחד עם הלחן הקליט, כנראה שזה מה שעשה אותו כל כך אהוב. יש בדיחה שרפול היה מספר על המשפט: 'על ראשו של הגלבוע מישהו צבע אדום'. הוא קשר את זה לצבא האדום".
ברזק מוסיפה את דעתה: "אנשים התחברו לשיר הזה רגשית. זה שיר של העמק. מי שנולד בעמק מחובר אליו. מי שמחובר לארץ שלנו אוהב את השיר הזאת. שרים אותו בכל הופעה וזה אומר עליו משהו. הקהל מכיר את המילים ותמיד מצטרף".
גוריון מספר כי ההצלחה של השיר הגיעה גם לבתי הספר. "השיר מתנגן נעים באוזן. הוא מספר על הטבע וההתיישבות. יש בו גם מילים בומבסטיות. הוא מדבר גם לכל מי שחוגג יום הולדת 60. בגלל שהוא נוגע בכל כך הרבה אנשים הוא הצליח", סיפר גוריון, "אני ורוני יוניש מלמדים בבתי ספר באזור שלנו שירה עברית. בכל סוף שיעור חייבים לשיר את השיר הזה. הילדים כבר מכירים את המילים ורוצים לשיר אותו. אחרי שקיבלנו את פרס ישראל ארגנו לנו הופעה בחוות רונית והתעשיין אלי הורביץ ביקש שנשיר את 'בת שישים'. השיר נוגע בכולם".
לאורך השנים ביצעו את השיר גם זהבה בן, גבי ברלין, משה להב ואחרים, אבל מבחינת חברי הגבעטרון הביצוע הכי אהוב שהוא לא הביצוע שלהם זה הביצוע עם יעקב (קובי) שמעוני – סאבלימינל. "השילוב איתו ב-60 למדינה היה חזק ומוצלח. זה הפך ללהיט", אמר אלוני.