רבים ליוו למנוחת עולמים את אבי שגיא ז"ל מעפולה, גמלאי אגד, עובד לשעבר במרכז הילדים והנוער אמונה כנהג וכגנן הפנימיה ומי שכונה 'הסבא של הטייסים'. הוא השאיר אחריו שלושה ילדים - רקפת, עמרית ודגנית.
בהלוויה השתתפו אנשים רבים מתחנות חייו השונות באגד, בפנימייה ובבית הכנסת הגדול. ספדה הבת רקפת וסיפרה על מסע ארוך בן תשעים שנים, מלידה בשכונת מאה שערים בירושלים ועד למנוחתו כבוד בבית העלמין בעפולה.
הבת הבכורה המחנכת המיתולוגית רקפת פרסיקו ספדה בהתרגשות לאביה: "אבא אהוב אני מאושרת לעדכן אותך כי אמש, כבר לא צפית בחדשות, התבשרנו על חתימת הסכם, החטופים והחללים ישובו הביתה, תמה המלחמה. חלפו שנתיים מהשביעי באוקטובר, והיום, תם חלק ממסע חייך, מסע שהחל בשנת 1933 כשנולדת בירושלים, במאה שערים ומה רבה הייתה גאוותך לספר לכולם שאתה יליד ירושלים.
"כביתך הבכורה, כמורה ומחנכת שנים רבות, אני מבקשת במעמד המרגש היום להעניק לך גביעי הצטיינות. הפלאת לעשות בכל תחום כחבר אגד וותיק יחד עם שותף חבריך, מוישלה פודולר, היו לך נוסעים בקו 301 לחיפה, חברים. נסעו איתך בוקר בוקר. מי לעבודה, מי לאוניברסיטה, מי לצבא , את הנוסעים הקשישים היית מפנק ועוצר להם בפתח שער ביתם. ועל כך אתה זוכה בתואר מצטיין בתחום יחסי אנוש.
"אבא שלנו, אבי השפם והאופניים. אני כילדה בכיסא האחורי והאחיות שלי בכיסא הקדמי , כבר אז מנעת זיהום אוויר, שמרת על כדור הארץ ואתה זוכה בתואר כבוד. אתה היית ספורטאי בכל רמ"ח איבריך ושס"ה גידך, כילדה נסעתי איתך לצפות במשחקי כדורגל כי אהרן אחיך היה שוער. היית אלוף בעמידות ידיים, יחד צעדנו בכל צעדות ישראל, צעדת הגולן, הכנרת, ירושלים, הגלבוע וצעדה גבעת המורה.
קראו עוד:
"להיות אבא, ה- אבא, בדגש על ה"א הידיעה, אבא. אכן הצלחת בענק , יחד עם אמא גידלת טיפחת, והשקעת בנו, נתת דוגמא אישית לכל הסובבים. אבא לא למד את זה באוניברסיטה. לא עשה B.A. לא עשה MA. היכולות והרגש היו בנימי נפשו. אבא, אני רוצה להודות לך שזכינו לגדול בבית היפה שבניתם, מוקף בגינה ירוקה ופורחת. אני מתפללת שעזבת אותנו איש שמח גאה במשפחה. מפוארת, אני מקווה שלא סבלת בדקות האחרונות. אבא אני סומכת עליך, מקווה שאתה זוכר לנווט ואתה בדרך הנכונה לגן העדן, אתה ממש לא זקוק לוויז".