החודש מלאו תשע שנים לפתיחתו של מבצע צוק איתן שניהלה מדינת ישראל מול החמאס בעזה ואשר גבה את חייהם של עשרות חיילים, ביניהם לוחם גולני סמ"ר אורון שאול מפוריה עילית, שהיום זה יום חטיפתו, וסגן הדר גולדין מגבעתי, שמוגדרים כחללי צה"ל במעמד שבויים ונעדרים.
תשע שנים שבמהלכן עשו בני משפחותיהם הכל להשבתם אך ללא הועיל. "בחלומות הכי שחורים לא חשבנו שאורון לא יחזור עד היום", אומר בכאב אופק, אחיו הצעיר של אורון. "אי אפשר לחשוב דבר כזה, כשכל יום מבטיחים ואומרים לנו שעושים הכל. בהתחלה האמנו, כי למה שישקרו אותך ויגידו לך סתם, אבל הנה, עברו להן תשע שנים וההבטחות נשארות אותו דבר מהיום הראשון שבאו אלינו מכל הקשת הביטחונית, נשיאים וראשי ממשלה ואמרו שיעשו הכל".
מאבקה של משפחת שאול, האם זהבה והבנים אבירם ואופק, להחזרתו של הבן אורון עדיין נמשך ולפני כחודש טס אופק לז'נבה בשווייץ ונפגש עם נציגי הצלב האדום, יחד עם נציגים מטעם המשפחות של הדר גולדין ושני הנעדרים האזרחים ברצועת עזה, אברה מנגיסטו והישאם שעבאן א־סייד, במטרה לפעול להשיב את הבנים הביתה.
שמחה מהולה בעצב
ביום חמישי שעבר התחתן האח הגדול אבירם, באירוע שהעניק מעט שמחה למשפחה בימים הקשים ובפרט לאם זהבה, שאיבדה את בעלה הרצל ז"ל לפני שבע שנים. "היא התרגשה ושמחה מאוד", אומר אופק. "זו הייתה שמחה מהולה בעצב, אבל זו גם הייתה השמחה הראשונה האמיתית שהייתה לנו מאז כל המקרים שנפלו עלינו. אבל היא לא הייתה השמחה שתיארנו שתהיה, עד שהדברים לא ייפתרו יהיה לנו קשה מאוד".
אופק מאוכזב מהממשלה הנוכחית בראשותו של בנימין נתניהו וגם מכל הממשלות לפניה במידה שווה, שלא פעלו למען השבת הבנים. "כל אדם שהיה בשלטון ולא עשה מספיק, אנחנו מאוכזבים ממנו. איך אפשר לא להיות מאוכזב מבן אדם שמבטיח לך ולא מקיים. כל אדם שישב על כיסא ראש הממשלה הבטיח ולא קיים והשאיר את אמא שלי תשע שנים לצפות ולקוות. אני טס היום במקומה, היא לא יכולה כבר. קשה לה".
לו היית ראש ממשלה, איך היית מחזיר את הבנים הביתה?
"בהסכם, כמו שהחזירו בכל פעם קודמת שקרה מקרה כזה. הסכם שכזה יכול להראות את הגדולה והחוזקה של המדינה ולבטא את הערכים שגדלנו עליהם. אם היינו בחדר לבד רק אני וראש הממשלה, הייתי אומר לו כמו שאני אומר לו בכל פגישה. כשהוא פוגש אותי הוא שומע את הלב שלי, כי הלב שלי כבר שבור ואמא שלי כבר הרוסה. אנחנו מדברים מהלב ומהכאב שלנו. אנחנו מסבירים לו שככה לחיות במשך תשע שנים זה סיוט, ואנחנו מסבירים לו את הדברים שהוא יודע שזה לא אסון אם יהיה פה הסכם".
גם אם ההסכם כולל אסירים ומחבלים עם דם על הידיים?
"כן, לא מדברים על זה כמעט בתקשורת, אבל מחבלים משתחררים כמעט כל יום. השתחררו כבר למעלה מ־700 מחבלים בשנים האחרונות ואף אחד לא מדבר על זה. את אף אחד זה לא מעניין, אבל כשמדברים 'חלילה' על שחרור מחבלים בהסכם שיחזיר את אח שלי ואת הדר, הישאם ואברה פתאום כולם קופצים ושואלים למה. אותם אנשים שתקו ולא קפצו כששחררו 700 מחבלים בלי תנאים. לאנשים קל לדבר, אבל כמה שהם מדברים לא לעניין ובצורה גועלית – אני בחיים לא אאחל להם להיות במצב שלי ולהבין".
"אין בי שקט"
מה שאופק חושש ממנו יותר מכל זה שהמקרה של אורון יהיה חלילה כמו המקרה של רון ארד, שעד היום משפחתו לא יודעת מה עלה בגורלו. "הפחד הכי גדול שאורון לא יחזור לעולם, שזה יישאר ככה לכל החיים. אנחנו לא באמת מצליחים לחיות, החיים שלנו תקועים, ואני לא רואה שזה מעניין את מקבלי ההחלטות. אם הייתי רואה אכפתיות ועשייה גדולה, אולי הייתי קצת שקט – אבל אין בי שקט".
יש בכם זיק של תקווה שאורון עדיין חי?
"יש לנו את התקווה הקטנה, כי מעולם לא היינו בוודאות של מאה אחוז לגבי מצבו. אנחנו אמנם לא באים בנחרצות ואומרים שהוא חי או חס וחלילה הרוג, אבל אנחנו נמצאים בחוסר ודאות ולא משנה מה יאמרו לנו, לא נקבל את זה. ביום שישבנו על אורון שבעה, נאמר לנו שברגע שנשב שבעה יהיה קל להחזיר אותו והיום מכחישים את זה".
בכל המאבק הארוך הזה, יש משהו שאתה מצטער שלא עשית או ניהלת נכון?
"אני מצטער שבטחתי יותר מדי באנשים. חשבתי שלאנשים אכפת. היום אני מבין שזה לא המצב, אני צריך לגרום להם שיהיה להם אכפת. אני לא מוכן לוותר על שום פגישה ושום דבר, אבל מצד שני אמא באה אלי ואומרת לי 'למה ללכת, הם סתם מורחים אותנו'. אני מרגיש אחריות, מפחיד אותי לחשוב מה יהיה, כי ביום שלא נלך לפגישות האלה יהיה להם הכי קל".
קראו גם:
החברים של אורון מלווים ותומכים?
"תמיד. הם בני משפחה אצלנו".
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "מדינת ישראל וראש הממשלה פועלים לילות כימים להשבת כלל השבויים והנעדרים. ראש הממשלה עוסק בנושא באופן אישי בפגישות עיתיות ותכופות, וכך ימשיך עד שכלל הבנים ישובו הביתה".
התקרית בה נחטף אורון שאול
ב-20 ביולי 2014, בעיצומו של מבצע צוק איתן, פעלה חטיבת גולני בשכונת שג'אעיה ברצועת עזה. במהלך הכניסה לשכונה נפגע נגמ"ש מדגם M-113 בו היו לוחמי גולני וביניהם אורון, מירי טיל נ"ט. הפגיעה הביאה למותם של שישה חיילי צה"ל ולהגדרתו של אורון שאול כנעדר.
תנועת חמאס טענה לאחר האירוע כי היא חטפה חייל צה"ל בשם אורון שאול, וגיבה את טענתו בהצגת התצלום והתעודות של אורון. בהמשך אישר צה"ל כי גופתו לא זוהתה בין ההרוגים בנגמ"ש. חטיפתו של אורון שאול הובילה לחגיגות בקרב פלסטינים ברצועת עזה וביהודה ושומרון.
באוגוסט באותה שנה ביקר שר הביטחון דאז משה יעלון בבית משפחת שאול בפוריה עילית, כדי להודיע להם שהממשלה עושה כל מאמץ להשיג את גופת בנם מחמאס.
השאלה אם על ישראל לשחרר מחבלים פלסטינים עם דם על הידיים בתמורה לגופות החיילים עוררה דיון פוליטי בארץ. מאז ישראל מנהלת מגעים עם חמאס לעסקה שתכלול את אורון שאול והדר גולדין והאזרחים הישראלים אברה מנגיסטו והישאם שעבאן א־סייד, אך תשע שנים חלפו מאז צוק איתן ולא נרשמה התקדמות במגעים.