בבית העלמין בקיבוץ רשפים התקיימה היום (חמישי) אחר הצהריים אזכרה מרגשת למפקד הנערץ ולאגדת גולני תא"ל ארז גרשטיין ז"ל, במלאת 24 שנים לנפילתו.
באזכרה השתתפו אמו שולה גרשטיין, בני משפחה, חברים מהקיבוץ ומעמק המעיינות, הרמטכ"לים לשעבר גבי אשכנזי וגדי איזנקוט, סגן הרמטכ"ל בעבר משה קפלינסקי, חבר הכנסת האלוף במיל' אלעזר שטרן, תא"ל במיל' יובל בזק, תא"ל במיל' משה (צ'יקו) תמיר, תא"ל במיל׳ שאול כמיסה, מפקד חטיבת גולני הנוכחי אל"ם יאיר פלאי, סמח"ט ב' של חטיבת גולני רס"ן דוד אפללו, קצינים וחיילים מהחטיבה, חברים לנשק ומוקירי זכרו.
ב-28 בפברואר 1999 נהרג מפקד יחידת הקישור ללבנון תא"ל גרשטיין ז"ל ממטען צד של חיזבאללה שהופעל לעבר מכונית המרצדס המשוריינת שבה נסע ליד צומת סוק אל חאן. באירוע נהרגו גם נהגו רס"ב עימאד אבו ריש, קשרו סמ"ר עמר אל-קבץ וכתב קול ישראל בצפון אילן רועה, שהתלווה לגרשטיין למשימת סיקור. גרשטיין היה גם בין היתר מפקד סיירת גולני, מג"ד 51 ומח"ט גולני. הוא בן 38 בנופלו.
תא"ל במיל' יובל בזק ספד לגרשטיין שהיה מפקדו: "האמת חייבת להיאמר. לא רק במותו. עוד בחייו היה ארז אחד יחיד ומיוחד, אדם יוצא דופן, קצין משכמו ומעלה. הייתי חייל צעיר כששמעתי אודותיו לראשונה. הוא היה המ"פ של אוגוסט 85 שכולם דיברו עליו. המשוגע שהחיילים שלו מסתובבים בלי רצועות על הנשקים. הוא התפתח למפקד סיירת גולני שכולם נשאו אליה עיניים. עם מקצוענות פורצת דרך שסימנה את הדרך לצה"ל כולו ומבצעים נועזים שהציתו את הדמיון.
"בגולני של שנות השמונים שירתה חבורת מפקדים מעולה, אנשים יוצאי דופן, קצינים שמגיל צעיר היה ברור שהם יגיעו רחוק. בכולם היה שילוב נדיר של מנהיגות, שקט ועוצמה פנימיים, חכמה והבנה עמוקה. מפקדים מעולים שהיו לימים אלופים ורמטכ"לים. והיה את ארז. הוא לא היה דומה לשום מפקד שפגשתי מאז ועד היום. היה בו שילוב נדיר של הצבר הישראלי האולטימטיבי – יפה הבלורית, בשילוב תובנות של לוחם עז נפש ויכולת מנהיגות נדירה.
"'בצל הארז' היה שם הסרט שנעשה לאחר מותו. ולא בכדי", הוסיף בזק, "ישנם מנהיגים המטילים סביבם צל ענק, תחתיו לא יצמח גם עשב בר. אבל תחת צילו של ארז כולם פרחו ושגשגו. הייתה לו מנהיגות מעצימה שטיפחה ופיתחה את כל מי שהיה תחתיו. ארז היה מג"ד שהבין לעומק את חשיבות הקשר הרגשי העמוק בין הלוחם לארצו. שאהב את המדינה על רגבי אדמתה ונופיה. ארז היה לוחם נועז שהלכנו אחריו בעיניים עצומות לשדה הקרב. שהיה לו חוש נדיר להיות תמיד במקום ובזמן שבו הדברים קורים. הוא היה מפקד שנתן גיבוי מוחלט בכישלונות והתייצב לפני המצלמות לתת הסברים. מפקד שלימד אותנו על חשיבות הקשר עם המשפחות השכולות כשנפלו חיילים".
את דבר ההספד שלו סיים תא"ל במיל' בזק בקול נרגש ואמר: "ארז נהרג ב-1999 במקום שהיה מזוהה אתו יותר מכל - לבנון. משה צין אמר שהוא היה טרומפלדור של דורנו. הסימבוליות מצמררת. ארז נפל על הגנת הגליל לא רחוק מתל חי".
קראו גם:
באזכרה נכח גם אחיקם משה דוד, לוחם גולני בעבר והביוגרף של החטיבה, שסיפר על דמותו של גרשטיין. "ארז גרשטיין היה ונשאר אגדת גולני וכך הוא יישאר עוד שנים רבות", סיפר משה דוד, שהיה לוחם בגולני תחת פיקודו של גרשטיין, "עד היום טירוני החטיבה צועדים במסע הראשון שלהם עם נשק ללא רצועה, בדיוק כפי שארז היה צועד עם נשק ללא רצועה וזאת כהצדעה לזכרו. ארז גילם בדמותו את דמות המפקד היהודי האולטימטיבי ואין לי ספק שאם היה בחיים הוא היה כבר אחרי תפקיד רמטכ"ל ונמצא בעמדת השפעה לאומית".
על דמותו הנערצת עד היום אמר משה דוד: "דווקא העובדה שהוא לא תמיד הצדיע ואמר אמן לכל דבר שאמרו לו, אלא תמיד שאף לראות כיצד אפשר לבצע טוב יותר, מבטאת יותר מכל את היותו אחד מהענפים החזקים של חטיבת גולני, חטיבה שעוצמתה היא חלק מכח המגן של מדינת ישראל והעם היהודי. את ארז אי אפשר לשכוח ובחלוף השנים האגדה רק גוברת".