גלגולה של מחברת השירים: שירי מדן מאלון הגליל מצאה בעזבונה של אמה המנוחה אסתר ז"ל מחברת ובה שירים שהיא כתבה.
הגילוי של האוצר שלא הייתה מודעת לקיומו עורר אותה להוציא לאור את כשרונה החבוי של אמה. לאחר לבטים ושנים רבות היא בחרה לשלוח את אחד מהשירים לפרויקט 'גלריית שירה מחודשת' של מחלקת התרבות במועצה המקומית עמק יזרעאל, השיר התקבל וכעת הוא מוצג בתערוכה שנפתחה בכניסה לאולם המופעים ביפעת.
"נפתח עוד עולם"
אסתר מדן ז"ל גדלה בבית לחם-הגלילית, יחד עם בעלה יצחק מדן הקימה בתחילת שנות ה-80 את היישוב הקהילתי אלון הגליל. בשנת 2007 הלכה אסתר לעולמה במפתיע ממחלה קשה בגיל 57. "אמא הייתה מאוד פשוטה, עבדה בחקלאות והייתה מטפלת בתינוקות וילדים", מספרת הבת שירי. "המוות שלה היכה בנו. באותה תקופה היינו במעבר וכל הציוד של הבית היה בתוך מחסן. מדי פעם הייתי מגיעה לסדר ולמיין את הדברים".
ארבע שנים לאחר מכן גילתה הבת שירי במקרה את מחברת השירים של אמה שהייתה חבויה בתוך ארגז. "נכנסתי למחסן ולקחתי כמה דברים וכשבאתי לצאת גיליתי את המחברת. עוד בתור נערה היא כתבה שירים וחלק מהמחברות ידעתי שהן קיימות אבל לא העמקתי בהן. רק אחרי המפגש עם המחברת הזו, פתאום הבנתי שאני מכירה אותה יותר לעומק. קראתי יותר סיפורים שלא הכרתי".
מציאת האוצר הבלום, בדמות מחברת השירים בכתב ידה של אמה, ריגשה את הבת שירי והיא החליטה לחקור יותר לעומק ולהעז להציץ במחברות השירים הישנות של אמה. "זו באמת הרגשה של אוצר, כאילו נפתח עוד עולם בתוך ההיכרות איתה. בגלל שהיא הייתה מאוד צנועה היא לא שיתפה ולא הראתה לנו את הדברים שהיא כותבת. בתוך המחברת היו גם כל מיני רשימות שהיא כתבה. רק אחרי כמה שנים פתאום היה אפשר להכיר אותה. זה עשה לי גם חשק לחקור וקראתי את הדברים הישנים שהיא כתבה. אחרי האוצר הזה שמצאתי, אולי מתוך סקרנות, משהו נרגע בכאב ויכולתי לקרוא דברים. בהתחלה היה נורא קשה ולא קראתי את הדברים הישנים. שמתי אותם בקופסאות בצד ולא באמת חקרתי. כל פעם שהייתי מתחילה, הייתי בוכה וסוגרת".
על מה היא כתבה?
"על התחושות שלה, על האהבות, על זה שהיא אוהבת לכתוב. קצת על הסיפור שלה כבת להורים שורדי שואה וגם על אחותה שנפטרה הרבה שנים לפניה. היא כתבה את סיפור החיים שלה. היא לא הייתה צריכה להגדיר את עצמה כמשוררת אבל השירים עדינים ופשוטים, של אהבות נעורים, אכזבה, געגוע לנשיקה וגעגוע לחייל".
קראו גם:
איזה משפט הכי נגע בך באחד מהשירים?
"'אלפי השירים שרציתי לכתוב/ לחשו לי פתאום שיהיה טוב/ יהיה טוב והשמש תזרח/ וכולם יחייכו רק לך'. זה שיר אופטימי כזה שתפס אותי".
"כבוד גדול לנו ולה"
לפני מספר חודשים נתקלה שירי ב'קול קורא' אותו פרסמה מחלקת התרבות במועצה לשליחת שיר עבור פרויקט 'גלריית שירה מחודשת'. באותו רגע היא זיהתה הזדמנות לשלוח את אחד משיריה של אמה. בשיר שנקרא 'אהבתי' אסתר מספרת על אהבתה לבית שבנתה באלון הגליל ועל אהבתה לכתיבת שירים וסיפורים. עכשיו השיר מוצג בתערוכה שנפתחה לאחרונה וממוקמת בכניסה לאולם המופעים ביפעת. "השיר הזה מאוד תפס אותי בגלל העניין של ההתעסקות עם בית, החלומות והכתיבה שזה מאוד אפיין את אמא. זה שיר שהיא כתבה כשהיא הייתה מאוד צעירה, משהו בשיר הזה מאוד מזקק אותה".
היה חשוב לך לשלוח אותו לתערוכה כדי שעוד אנשים ייחשפו ליצירה שלה?
"יש משהו בזה שהיא לא העזה לפרסם ולהראות. הביישנות והצניעות שלה לא הייתה נותנת לה לעשות את זה, והיא לא היתה שולחת את השיר בעצמה, אבל יש משהו בי ובעיסוק שלי כבימאית ומפיקה שאני מביאה אנשים לבמה. אולי בגלל זה היא גם קראה לי 'שירי'. אני קצת עוזרת לה להוציא את זה לאור. יכול להיות שעצם זה שהיא איננה איפשר לזה לקרות ואיפשר לי לעזור לה להוציא את השיר לאור. מאוד שמחתי שהשיר התקבל לתערוכה. זה כבוד גדול לנו ולה".
בהמשך מתכננת שירי לקבץ את כל שיריה של אמה אסתר מדן ז"ל ולהוציאם לאור: "אני חושבת שאוציא בעתיד מחברת של השירים שהיא כתבה. אני מרגישה יותר מוכנה עכשיו להתעסק עם זה, היום אני הרבה יותר שלווה עם הפרידה. אני בטוב ולא בכאב ועצבות. המרחק והזמן עושים את שלהן אז יותר קל".