מה הביא אותך להיות גננת? "מאז שאני מכירה את עצמי אהבתי ילדים. לעבוד עם ילדים זה כמו שכתוב במשנה: 'הלומד ילד למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר חדש'. כל מה שמלמדים את הילדים מופנם למשך כל חייהם. אהבת ילדים, המקצוע - זו שליחות חיי. ביקשתי ברכה מהרבי מלובאוויטש וקיבלתי ברכה להצלחה ומשם יצאתי לדרך כשברכת ה' וברכת הרבי מלויים אותי עד היום".
מה השאיר אותך במקצוע כל כך הרבה שנים? "תחושת השליחות שבמקצוע, להיות חלק בגידול דור חדש, לתת לילדים כלים וכישורי חיים. כשכאדם נותן הוא למעשה מקבל. עולם הילדים הוא טהור, תמים, כשנותנים אהבה הילדים מחזירים אהבה וזה נותן כח להמשך".
רגע בלתי נשכח? "הייתה שנה שהגיעה לגן ילדה מופנמת, שהתקשתה ליצור קשרים חברתיים. מהר בנינו לה תכנית אישית ביחד עם צוות הפיקוח ועבדנו איתה בשיתוף פעולה עם ההורים. באמצע השנה הילדה התחילה לתת אמון בצוות והתחילה להשתחרר. לקראת סוף השנה, ביום ההולדת שלה, הילדה כבר השתתפה, שרה ורקדה. האמא ואני פשוט דמענו מאושר".
למה חינוך הגיל הרך זה מקצוע חשוב? "הגיל הרך הוא היסודות להמשך הדרך. בגיל הזה מעצבים את תכונות הילד, ידוע כמה הרבי מלובאוויטש דיבר הרבה על חינוך ילדי ישראל. כגודל הזכות כך גודל האחריות. יש הרבה מקצועות, אבל לעבוד עם ילדים זה לעבוד עם נשמות. הכל נחרט אצלם בזיכרון".
טיפ לגננת מתחילה: "לא לחשוש להיעזר, לשאול, לחלום ולהתפתח כי חלומות מתגשמים. לעצב את דור ההמשך זו מתנה שהיא זכות.
קראו גם:
מה השתנה מאז שהתחלת לעומת היום? "הגננת היום היא מנהלת גן עם המון תחומים מורכבים שלא היו פעם. היום נדרש מאיתנו כל כך הרבה ולכן אנחנו מתמקצעות בתארים לימודיים ובהשתלמויות".