מה הביא אותך להיות גננת? "עוד בהיותי צעירה אהבתי להיות מנהיגה, להוביל, לגלות אחריות, ותמיד היה לי החלום להגשים זאת- להיות גננת".
מה השאיר אותך במקצוע כל כך הרבה שנים? "זה יכול להישמע קלישאתי, אבל אני רואה בעיסוק בתחום החינוך שליחות ומשמעות של ממש. יש לי את היכולת להקנות דרך, ערכים, למידה לצד חוויה. בתפיסה שלי 'כל ילד יכול'. בכל אחד טמון הפוטנציאל שצריך לפרוץ החוצה ואני נמצאת שם כדי לאפשר זאת".
מה הרגעים שאת הכי זוכרת מהחינוך בגן? "לפני כשנתיים היה בגננו ילד עם צרכים מיוחדים. הוא שולב במשך כשנתיים בכל ימות השבוע. אני, צוות הגן והילדים התחברנו אליו ועזרנו לו להתקדם ולהשתלב בחברה. רגע מרגש במיוחד שאני נזכרת הוא בזמן הקורונה: לילד היה קושי שפתי, להתבטא ולקרוא בשמות הצוות והילדים ובאחד מן הימים בזמן הסגר של הקורונה, הילד ניגש לאימו, החזיק את הטלפון וסימן לה בתנועות גוף ואמר את שמות הצוות, כמתכוון להתקשר ולשוחח איתנו. באותו רגע האמא התקשרה אליי בהתלהבות וסיפרה את הנעשה. אני דמעתי מאושר ושמחה שהילד הגיע לשלב שבו יכל לתמלל את רצונו ולו במילים בודדות.
"רגע נוסף היה כשראש מנהל החינוך לשעבר מלי אליגוב ז"ל, שהייתה אשת חינוך ברמ"ח איבריה, הגיעה אליי לביקור בגן לצורך בדיקת התאמת מסגרת לנכדתה. הגן זרם בטבעיות בפעילויות השונות ואותה זה ריגש והרשים מאוד. לפני שהיא יצאה מגני ניגשה ואמרה לי: 'אביבית, את עוד תגיעי רחוק, את תקבלי פרס חינוך'. מבחינתי זו נבואה שהגשימה את עצמה. והכי מרגש בסיפור הזה שביום בו הגיעה הנבחרת השופטת להתרשמות בגן לצורך הגשתי לפרס החינוך מלי ז"ל נפטרה (לאחר מחלה קשה)".
קראו גם:
למה חינוך בגיל הרך זה מקצוע חשוב? "אלו שלבים מאוד חשובים בגיבוש אישיות האדם והכל תלוי בשורש, ביסוד, וזהו גיל הינקות, גיל הרך. הילד שאנו מקבלים בגיל זה הוא כדף חלק שאנו הדיו החדשה שמטביעה את חותמה הראשון אצל כל ילד וילדה. לכן יש חשיבות גדולה בגיל זה בהקניית ערכים והרגלים".
טיפ לגננת מתחילה: "לפתוח את הידיים והראש, לדעת לקבל, לשנות ולהיות גמישה. העבודה הזו היא דינמית והשינוי הוא העשייה והדרך הנכונה להצלחה ולחינוך מיטבי, ערכי ונכון".