גיל מימון, רבש"ץ מושב פצאל בבקעת הירדן, מונה השבוע לתפקיד יו"ר ארגון הרבש"צים מבית ההסתדרות הלאומית. הוא החליף בתפקיד את איתי הופמן, רבש"ץ קיבוץ מעוז חיים, לאחר שהיה סגנו בשנים האחרונות. מימון נכנס לתפקיד בתקופה קשה של מלחמה והוא מתמודד אל מול אתגרים רבים ביטחוניים וגם כלכליים.
""זו תקופה מאוד מורכבת בעיקר בהתנהלות שלנו מול משרד הביטחון", אמר מימון, " את כל האיומים הביטחוניים שרדנו, הבעיה היא במלחמה שלנו עם הפקידים של משרד הביטחון ששמים רגליים ולא מוכנים במשך שנים לטפל במעמד הרבש"ץ. היו הבטחות של משרד הביטחון שהרבש"צים יהפכו לאזרחים עובדי צה"ל, ובפועל לא קרה כלום, נהפוך הוא, הם חזרו בהם מכל ההבטחות".
איך התחושות לעמוד בראש הארגון?
"אני לא מתחיל משהו חדש אלא ממשיך את הדרך שהתוו קודמיי. איתי הופמן עשה עבודה רצינית במשך השנים כשהיה יו"ר והקריב את כל כולו למען התפקיד. אני הולך להמשיך לדחוף את העגלה הזאת קדימה".
חבורת גיבורים
הרבש"צים (רכזי ביטחון צבאי שוטף) מספקים ביטחון במשך כל ימות השנה 24/7, בשגרה ובחירום לכל אזור הפריפריה במדינת ישראל: יישובי הגבולות ויישובי קו התפר מצפון עד דרום. עכשיו במצב החירום במדינה התפקיד שלהם חשוב ומשמעותי אף יותר. "המשימה שלנו לתת ביטחון לתושבים, להגן על התושבים, לספק להם את השירותים הנדרשים מבחינה ביטחונית, לעמוד מול הצבא ולדרוש את הדברים גם מול הצבא".
מה האתגרים בעמק המעיינות והגלבוע?
"בכל הגזרות זה אותו דבר. המטרה היא אחת: להגיע למצב שיתנהלו חיי שגרה ביישובים עד כמה שניתן גם במצבי חירום. היום אנחנו בסוג של מצב חירום וצריך לתת לתושבים להמשיך לנהל את חיי היומיום שלהם בצורה טובה, לנוע בצירים בביטחון ושהילדים יוכלו להסתובב ביישוב בצורה בטוחה".
בעמק המעיינות ובגלבוע יש את כל התנאים?
"לא, לאף רבש"צ בארץ אין את כל התנאים ובטח לא לרבש"צים באזור העמק והגלבוע. אנחנו מרחב גדול ואנחנו רחוקים מלקבל את כל התנאים. זה נכון לכל הגזרות. את גזרת עמק המעיינות והגלבוע אני מכיר היטב כי הם תחת החטיבה שלנו 417".
3 צפייה בגלריה
הכפר הפלסטיני סילת אל-חארית'יה בנפת ג'נין שנמצא מאות מטרים ממושב רם און
(צילום: יוסי וקנין)
מה אתה חושב על התפקוד של הרבש"צים בגליל העליון ביישובים סמוכי הגדר שמתפקדים תחת ההפגזות?
"אני חושב שהם חבורה של גיבורים. הם מתעסקים בגבול במצב כמעט בלתי אפשרי. שבעה חודשים הם נמצאים תחת לחימה ומלחמה יומיומית עם אתגרים מטורפים בבדידות, כי אין כמעט תושבים בחלק גדול מהיישובים, מול האוכלוסייה הצבאית ומול האוכלוסייה האזרחית. זה אירוע מטורף. גם את כיתות הכוננות ומחלקות הגנה יישובית של ההגמ"ר צריך לציין באותו משפט. גם הם גיבורים, גם הם חלק מהאירוע, הרבש"צים לא עובדים לבד. יש איתם אנשים מהיישוב. אגב, זה הפיקוד הכי קשה, לפקד על החברים שלך".
איך אפשר לסייע להם?
"דבר ראשון צריך לסייע להם בתנאי העסקה שלהם, כרגע המערכת בחרה בשיטה הכי פשוטה לגייס את כולם בצווי 8. אנחנו בעצם משרתים את המדינה כמו כל אחד, אבל ביום שאחרי צו 8 צריך לדאוג שהם יקבלו את מה שמגיע להם מבחינת שכר, הכשרות וציוד. כל הדברים האלה חייבים לעמוד בראש סדר העדיפויות של משרד הביטחון והצבא".
אתה מתכוון לעשות סיור ביישובי הגליל העליון על גבול לבנון?
"סיירתי בעבר שם ובהמשך אני אגיע גם אליהם ולכל הגזרות. הרבש"צים של ראש הנקרה ושאר יישוב הם נציגים בועד ותמיד מעדכנים אותי מה קורה בזמן אמת בשטח".
יותר ימי אימון
גם אירועי ה־7 באוקטובר הפתיעו את מימון, אך הוא מהר מאוד הפנים שחייבים להיערך מחדש לכל האיומים. "אנחנו צריכים לתרגל טוב מאוד את מה שקרה. אנחנו חייבים להצטייד בציוד האיכותי ביותר כדי שנוכל לעמוד בתרחישים המורכבים ביותר", הציג מימון את התובנות שלו, "אנחנו צריכים להתאמן בצורה סדורה כדי לקבל ימי אימון וימי מילואים לאימונים ולשפר את היכולות המלחמתיות של כיתות הכוננות בכל הגזרות כדי שנוכל לעמוד במצבי קיצון. למדתי שצריך לעשות עבודת חשיבה מאוד רצינית. אחת הבעיות היא שכל הגופים בצבא לא משתפים את הרבש"צים בחשיבה אלא מתעסקים בתחומים שהם לא מבינים בהם, במקום לשתף את הרבש"צים. הם מחליטים לבד ואחר כך גם טועים לבד. לרבש"צים יש הרבה ניסיון בשטח והצבא צריך לקחת את זה ולשמר את הידע שלהם".
קראו גם:
איך אתה מתמודד כרבש"ץ בבקעה שזה גם גבול מאתגר?
"ביומיום אני דואג שהחיילים שלי יהיו מצוידים כמו שצריך ושמערך ההגנה יתפקד כמו שצריך. ב-22/3 אני והצוות שלי תפסנו חוליית מחבלים שהגיעה מירדן עם קלצ'ניקוב. החבר'ה שלי מאומנים, דאגנו לממן חלק מהאימונים באופן פרטי, השקענו הרבה מאוד כסף עוד לפני המלחמה במערך ההגנה היישובי ויש לזה תוצאות. גם התצפית שזיהתה את המחבלים היא תצפית של היישוב שלנו ולא תצפית צבאית".
מה תרחיש הייחוס ותרחיש הבלהות שיכול לקרות בעמק המעיינות ועמק הירדן?
"7 באוקטובר הוא פה, גם בעמק המעיינות, הגלבוע ועמק הירדן. השאלה מתי הוא יקרה".
זה יכול לקרות באזור התענכים והגלבוע?
"אירוע כמו ה־7 באוקטובר עלול לקרות גם בקו התפר עם ג'נין. קו התפר הוא אזור חלש מאוד מבחינה ביטחונית. רק השבוע ראיתי סרט של שב"חים חוצים את גדר ההפרדה. צמצמו את כל הסד"כים של כיתות הכוננות בקו התפר ובסוף יהיה לזה מחיר. הטרנד החדש של האויבים שלנו הוא השבעה באוקטובר. הם הבינו שככה צריך לעשות. יישוב שלא יהיה מוכן, חטיבה ופיקוד שלא יהיו מוכנים לתרחישים, יהיו בבעיה רצינית מאוד. האחריות שלנו כרבש"צים היא לדרוש את זה מהמערכת ולא שיגידו לנו שהכול בסדר ואין מה לדאוג. אנחנו צריכים להתייחס כאילו שאין מודיעין ואין צבא. להיות מוכנים לרע מכול ולהיות ערוכים לזה".
מה דעתך על זה שהחליטו לשחרר ולצמצם את כיתות הכוננות ברמת הגולן ובגליל?
"זו החלטה טיפשית שאפילו גובלת בילדותיות. לשחרר שחרור כזה גורף של כמות של אנשים במקום לשחרר בהדרגתיות, זה מראה על התנהלות לא נכונה, לא מקצועית ואפילו חובבנית. יש רק חשיבה כלכלית מאחורי ההחלטה הזו".