אדל ביטון ממגדל העמק ילדה ב-7 באוקטובר 2023 את בנה השלישי שָלֵו, אח ליניב ואמה במרכז רפואי העמק,
"הגעתי מוקדם בבוקר לבית החולים", נזכרת ביטון, "זה היה קצת אחרי שהתחילה מתקפת החמאס, כשעוד לא ידעו מה קורה. קיבלתי אפידורל וחשבתי שאוכל להירגע ולנוח, אבל מרגע שנכנסתי לרשתות החברתיות וראיתי את הסרטונים הקשים, לא הצלחתי להתמודד עם הלחץ. ב-2:00 בלילה ילדתי, והמשכתי להיחשף לסרטונים בטלגרם ופשוט לא הפסקתי לבכות. לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות. הקפצתי את כל הקומה, הרגשתי מתח באוויר בבית החולים".
זמן קצר לאחר שילדה ביקשה ביטון להשתחרר לביתה. "הרגשתי שאני חייבת עזרה, שאני מוכרחה לפרוק ולהיות לצד בעלי והילדים", היא אומרת. "הבנתי שאין משמעות לכל הפיקדונות והחסכונות ושפשוט צריך לפתוח הכל, ליהנות מהחיים ולבלות כמה שיותר עם הילדים, כי אי אפשר לדעת מה יקרה. כל ראיית החיים שלי השתנתה, אם עד עכשיו עבדתי כמו רובוט ובקושי ביליתי איתם, היום אני נטו עם הילדים, לא עובדת. אני מודה על זה שאני במקום הזה".
ביטון מספרת שחשבה המון על משמעות הבאת חיים לעולם ביום שבו רבים כל כך נרצחו: "אני חושבת שהוא נשמה שיצאה ונלקחה באותו יום", היא אומרת.
קראו גם:
גם בחירת השם הושפעה מהאירועים. "הורים רבים קראו לילדים שלהם על שמות הקיבוצים ושמות הנרצחים", אומרת ביטון, "אני רציתי ששלו יביא שלווה, גם בביתו וגם בחייו. אני לא יודעת מה עבר עליו בגלגול הקודם ואם זו איזושהי קארמה. אנחנו אוהבים אותו ושומרים עליו. הוא מלא שמחת חיים, מאוד סקרן, שובב וגם צעקני, כאילו רוצה לספר לנו משהו".
את יום ההולדת יהיה להם קשה לחגוג, "אבל אני רוצה שהילדים בכל זאת ירגישו את זה. כנראה נחגוג בבית, נכין לו עוגה קטנה, נביא בלון ונשיר לו שיר. אני חושבת שבעתיד, כשהוא יגדל, יהיה יותר קשה לחגוג. אולי נחגוג לו יום לפני".