בתחילת אוגוסט הופר השקט בגליל העליון לכמה רגעים. ארגון חיזבאללה ירה 19 רקטות לאזור הר דב בתגובה לתקיפות חיל האוויר בדרום לבנון. האירוע הנקודתי הזה המחיש עד כמה השקט בקיבוצים ובמושבים שבעמק החולה יכול להשתנות בשנייה. במשך דקות ארוכות היה חשש שהאזור בדרך להסלמה, אך מהר מאוד המתיחות שככה מלבד במקום אחד – במוצב גלדיולה שבהר דב.
מוצב גלדיולה, שבזמן אותו אירוע נכנס לכוננות ספיגה וגם לנוהל התקפת מוצב או ניסיון חדירה, הוא המוצב הכי מסוכן של צה"ל. זה המקום שנמצא הכי קרוב לחיזבאללה ולכן הכוננות בו תמיד נמצאת בשיאה, הדריכות היא 24/7 והתחושה שעוד רגע נכנסים לימי קרב כל הזמן מקננת בחיילים שמאיישים את העמדות או נמצאים בפטרולים.
חודשיים אחרי התקרית שהייתה עלולה לדרדר את הצפון לעוד מלחמה עלינו להר, לביקור של שעתיים במוצב שנמצא בקו האש הראשון מול חיזבאללה; להדגיש שוב את חשיבותו ובעיקר להזכיר לתושבי הגליל העליון ששם למעלה, בגובה 1,529 מטר, נמצאים חיילים ששומרים עליהם.
דרוכים כל העת
רק כ־20 דקות נסיעה מפרידות בין קיבוץ שניר שבצפון המזרחי של עמק החולה למוצב גלדיולה. בתוך פרק הזמן הזה מתחלפת האווירה הפסטורלית ותחושת הביטחון המוצקה באווירה דרוכה, מתוחה ואפילו מלחיצה. בעמק הפורח חיים התושבים בשלווה, ובהר ששולט על העמק נמצאים חיילי צה"ל שמטרתם לדאוג שהשגרה השקטה תישמר.
מאז שצה"ל נסוג מרצועת הביטחון הפך המוצב לסמל. מצד אחד הוא מקפל בתוכו יתרונות אסטרטגיים שכן הוא תצפית מצוינת על לבנון ומצד שני עד מלחמת לבנון השנייה חיזבאללה, שטען כי זה שטח לבנוני, אתגר את צה"ל כל הזמן – חטף את החיילים בני אברהם, עדי אביטן ועומר סועאד זכרם לברכה, הטמין מטעני צד, ירה טילי נ"ט ומרגמות וכמובן תקף שיירות.
שני מחסומים וכמה קילומטרים של טיפוס תלול ומפותל בהר דב, שזכה בעבר לכינוי 'ההר המקולל', מובילים למוצב שמזכיר היטב את מוצבי צה"ל ברצועת הביטחון. פלוגה רובאית מגדוד 12 של גולני מאיישת את המקום יחד עם כוחות נוספים של שריון ואחרים.
הש.ג של גלדיולה פותח את שער הברזל ואנחנו נכנסים פנימה. מפקד המוצב הוא מ"פ הפלוגה סרן ניתאי אבמן, תושב נווה זיו. הוא מקבל את פנינו בחמימות רבה ומיד לוקח אותנו, דרך תעלות לחימה, לעמדה הצפונית ממנה ניתן לצפות על כל מרחב דרום לבנון.
"אנחנו הכי קרובים לחיזבאללה", אומר סרן אבמן תוך כדי סקירת האזור שכולל בין היתר עמדת או"ם, חוות שבעא והכפר שובא. "מה שמייחד את הר דב שהוא מובלעת צבאית בתוך הארץ שאין לה גבול הפרדה עם לבנון. יש הרבה מוצבי או"ם באזור. את חיזבאללה רואים רק לפעמים. מותר ללבנונים להסתובב כאן, אבל אי אפשר לדעת כל הזמן אם זה איש חיזבאללה או לא. מכל הקווים שיש בצבא כאן זה המקום עם המוכנות הכי גבוהה למלחמה. יש לנו פה מענה לכול – משריון ותותחנים ועד לכוחות נוספים".
הם נמצאים במוצב כבר חודשיים וחצי, פרק זמן מספיק כדי לשלוט היטב בכל האזור. סרן אבמן וחייליו נמצאים בתוך שגרה מבצעית דרוכה, כשכל הזמן ברור להם שכל דבר שקורה, אם זה בסוריה או אפילו בעזה, יכול להשפיע עליהם. "אנחנו במוכנות תמידית", הוא מחדד, "רוב הזמן אנחנו נמצאים מחוץ למוצב ועושים כל מיני פעילויות מגוונות".
מרגישים את המחויבות
סרן אבמן בן ה־25 גדל בבית של גולני. אבא שלו אורן אבמן היה מג"ד 12 בעבר וילדיו הלכו בעקבותיו לחטיבה החומה. "אחותי היתה שלישה בגולני בזמן צוק איתן, אחי הקטן ממני הוא עכשיו מ"כ בגדוד 12 ואחותי הקטנה היא מדריכת אימון גופני בסיירת גולני. גם החברה שלי היתה בגולני, היא שירתה כמ"שקית ת"ש", הוא מספר בגאווה, "היה לי ברור שאשרת בגולני. גדלתי בבית שחינך אותי לאהוב את המדינה".
בפרק הזמן איתנו אפשר להתרשם כי סרן אבמן הוא קצין מקצועי מאוד ולא פחות ערכי מאוד. הוא מבין את המשימה שלו ואת כובד המשקל שמונח על כתפיו. הוא חלם להיות חייל קרבי והגשמת החלום מניעה אותו להוביל את חייליו למצוינות מבצעית ולאהבת המדינה.
את שירותו הצבאי החל סרן אבמן בסיירת אגוז. עבר מסלול הכשרה כלוחם, לאחר מכן יצא לקורס קצינים, היה מפקד צוות באגוז, סגן מפקד פלוגה ואחר כך מפקד פלוגת הכשרה באגוז. לפני כשנה עבר להיות קצין אג"ם של גדוד 12 ואחרי כמה חודשים מונה למ"פ הרובאית.
"חלום חיי היה להיות מ"פ בגדוד 12 של גולני. גולני זו יחידה מיוחדת", אמר סרן אבמן, "להיות היום מ"פ בצבא זה תפקיד שבו אני מרגיש שאני תורם ונותן, אבל זה גם משהו שונה בנוף. היום להישאר בצבא בתפקיד קרבי זה לא דבר מובן מאליו".
יש לך חלום להיות מג"ד 12?
"לא. היה לי חלום אחד והוא להיות מ"פ בגדוד 12 והגשמתי אותו".
איך זה להיות מפקד מוצב גלדיולה עם כל ההיסטוריה שלו והחשיבות שלו?
"מיוחד. אני מלך ההר. זה מוצב שמזכיר תקופה מהעבר וכידוע יש להר חשיבות גדולה. לא סתם אנחנו שולטים פה. בעבר מההר הזה היו יורים טילים על דן, דפנה וקרית שמונה. החיילים שלי לא רואים בעיניים על מי הם מגנים, אבל הם מרגישים את המחויבות. כשעלינו לקו הסברנו לחיילים את החשיבות האסטרטגית של המקום הזה. אנחנו די מנותקים כאן. למשל חיילים לא יכולים להזמין לפה אוכל ואם חייל צריך לצאת להפניה רפואית זה מורכב".
מפחיד להיות פה?
"כשהחיילים נמצאים בתוך העמדה וכשיש ערפל אז יש קצת פחד, אבל בסך הכול החיילים פה מרגישים בטוחים. יש פה מעטפת גדולה ואנחנו מוכנים לכל דבר. כשחיזבאללה ירה לפה טילים וזה היה אירוע עם מסוכנות גבוהה הפלוגה הוכיחה את המוכנות שלה".
היית קרוב לפתוח באש?
"בוודאי, אבל חדלו אותי שנייה לפני שפתחתי באש. פעלנו על פי התרגולות והייתי מרוצה מהתפקוד של החיילים".
מה אתה חושב על ארגון חיזבאללה?
"צריך לכבד אותו. הם רציניים".
אתם עושים פה פתיחות ציר?
"כן, כדי לשלול כל מיני חשדות".
מוכנים לכל תרחיש
סגנו של סרן אבמן הוא סגן אורי פיזם (25), תושב מצפה הושעיה שבעמק יזרעאל. את שירותו הצבאי התחיל באוגוסט 2017 עם הגיוס לחטיבת גולני. לאחר שסיים מסלול בהצלחה החליט להמשיך בשירות המשמעותי ויצא לקצונה.
לאחר סיום הקורס הגיע לגדוד 12. סגן פיזם פיקד על מחלקה בגדוד, התקדם לתפקיד סגן מפקד פלוגת הכשרה בבסיס האימונים החטיבתי של גולני ובימים אלו ממלא את תפקיד סגן מפקד פלוגה רובאית בגדוד 12.
"עלינו לתעסוקה מבצעית במוצב גלדיולה לפני כמה חודשים. מרגישים את האינטנסיביות אך גם את החשיבות - לכולם יש פה תחושת אחריות גדולה", אומר סגן פיזם, "יצא לי לקחת חלק בכמה פעילויות, ללמוד על גזרה מורכבת ומתוחה, לקפוץ לאירועים שונים ולפקד על חיילים. זה בין המקומות הכי משמעותיים שאפשר לשרת בהם. בגלדיולה מרגישים מנותקים מהכול, אבל חשוב להישאר הכי מחוברים. לשים לב לכל דבר, להיות ערניים לסביבה, לזכור את משימתנו שהיא הגנה על תושבי הצפון, למרות שאנחנו לא רואים אותם מולנו. הנוף המרשים והשקט יכולים לתעתע, אבל אנחנו יודעים תמיד לשמור על דריכות ולהיות מוכנים לכל תרחיש. מבחינתי כל יום יכול לקרות משהו, צריך להיות מוכנים לכל דבר בכל רגע".
עבור לוחם הפלוגה רב"ט מתן לויפר לשרת במוצב גלדיולה זה לשמור על הבית תרתי משמע, שכן הוא גר ביסוד המעלה. הוא התגייס לגולני בנובמבר 2020. "אני מרגיש שאני מגן על הבית ועל המשפחה. אם יקרה פה משהו אני הראשון שמגן על הבית", סיפר רב"ט לויפר, "לשרת פה זה מעניין מאוד. הגעתי מבא"ח (בסיס אימונים חטיבתי) ששם יחסית מפנקים היישר למוצב הזה. סוג של חוויה".
מפחיד פה?
"יחסית מפחיד, אבל אין מה לעשות, זה התפקיד. רציתי להיות לוחם אז אין זמן לפחד".
איך שגרת הפעילות המבצעית?
"כל הזמן לומדים על האויב. אני רואה פה דברים שלא ראיתי בשום מקום. מה שחשוב שהחבר'ה פה טובים".
ואיך המ"פ סרן ניתאי אבמן?
"הוא אחלה. מקצועי וקשוח, אבל הכול לטובתנו".