32 שנה עברו מאז שנחשפו שרידיה של כנסיית העוגן בהר ברניקי בטבריה והמקום עדיין עומד בשיממונו, מוזנח ולא מונגש. באתר שנמצא דרומית לטבריה סמוך לכנרת בתוך תחום שטח השיפוט של העיר, ישנה נקודת תצפית מרהיבה הצופה אל טבריה, הכנרת והרי הגולן והוא היה יכול להיות עוד נקודת תיירות בעלת פוטנציאל רב שתמשוך לטבריה תיירים.
מדוע במשך עשרות שנים אף ראש עיר שנבחר לא ראה בהר ברניקי נקודת ציון בעלת חשיבות ששווה להפריח אותה?
לא מוכרז
הר ברניקי מתנשא לגובה של 190 מטרים מעל פני הכנרת. במשך שנים רבות סברו הארכיאולוגים כי בפסגת ההר מצויים שרידי ארמונו של הורדוס אנטיפס, מייסד העיר טבריה בשנת 20 לספירה הנוצרית, וארמונה של הנסיכה ברניקי לבית הורדוס, אך בחפירות שערך הארכיאולוג פרופסור יזהר הירשפלד בשנת 1990 לא נמצא בסיס ארכיאולוגי לארמון.
עם זאת, בחפירות נחשפו שרידיו של מנזר ושל כנסייה מפוארת מהמאה הרביעית לספירה. מתחת לרצפת הכנסייה התגלתה אבן בזלת כבדה עם חור במרכזה. חופר האתר, פרופ' הירשפלד, סבר שאבן זו סימלה את העוגן בו השתמש ישו הנוצרי בהפלגותיו בכנרת, ולכן כינה את המקום בשם 'כנסיית העוגן'. אבן זו נמצאת באתר עד היום.
כיום ההגעה לפסגתו של הר ברניקי היא מסובכת ואפשרית רק באמצעות דרך עפר שיוצאת מעיקול ברחוב טולידאנו בשיכון א' בטבריה מעל בית הקברות העתיק, ומגיעה בדרך מפותלת לאחר 1.5 ק"מ לאתר.
לפני כחמש שנים החלו ברשות הטבע והגנים בהליך הכרזתו של הר ברניקי כשמורת טבע וגן לאומי, אך ההליך לא הושלם עד היום - מה שמונע את המשך פיתוחו. "הר ברניקי הוא שטח המיועד לגן לאומי ושמורת טבע, אך אינו מוכרז עדיין ברמה רשמית וסופית", נמסר השבוע מרשות הטבע והגנים, "בשל כך לא ניתן עדיין לבצע פעולות משמעותיות לפיתוח השטח ואין גם תוכניות פיתוח מתוכננות".
גם לדברי ראש עיריית טבריה לשעבר יוסי בן־דוד העובדה כי האתר עדיין אינו מוכרז כשמורת טבע היא זו שעוצרת את פיתוח המקום. "תחילת ההכרזה על ברניקי כשמורת טבע קרתה ב-2017 לאחר כמה דיונים ממושכים שנערכו", אמר בן־דוד, "אלו תהליכים שלוקחים זמן. החשיבה היתה לייצר רצף של כל העיר הרומית הקדומה של טבריה מאזור חמי טבריה ועד אזור הכניסה לעיר כיום. יש גם תוכניות משולבות לאזור של כנסייה אחרת שהתגלתה בטבריה הרומית במבואה של הקרדו מול חוף סירונית, והתוכנית של מלון סירונית שגם אושרה כוללת בתוכה גם את השילוב והשמירה על העתיקות. בדרך כלל קושרים את הפעילות התיירותית-מסחרית יחד עם שימור ופיתוח של אזורי העתיקות".
לדברי בן־דוד, עיריית טבריה בעצמה אינה יכולה לפתח את האזור מכיוון שהוא מוגדר כ'שטח גלילי' שהעבודה עליו צריכה להתבצע בשיתוף פעולה בין כלל הגופים. "ברגע שהאתר מוכרז כשמורת טבע אי אפשר לבנות שם. הוא אמנם חלק מתחום השיפוט של טבריה, אבל אתה לא יכול לתכנן פה לבד; אתה חייב את רשות הטבע והגנים. ההכרזה על אתר כשמורת טבע היא רק שלב ראשון כי אז אפשר לגייס כספים. אי אפשר לממן פרויקט כזה על חשבון העירייה. את הכנסייה בברניקי צריך לבנות מחדש וצריך גם לבנות אליה דרכי גישה בכבישי כורכר שעמידים גם בחורף. התוכנית הגדולה דיברה על רכבל שיורד מאזור המצפור ביער שווייץ ליד פוריה ועובר דרך ברניקי עד לעיר הקדומה - מה שהיה יכול להיות פתרון גם בהיבט התיירותי וגם בהיבט התחבורתי".
החמצה גדולה
ראש עיריית טבריה לשעבר זוהר עובד, שבתקופת כהונתו לפני קרוב לשני עשורים בוצעו החפירות לגילויה של טבריה הרומית העתיקה, חושב כי העדיפות צריכה להיות בראש ובראשונה לפתח את אתר העיר הרומית עם שרידיו המפוארים של התיאטרון והקארדו.
קראו גם >>>
"בתקופתי סידרנו את הכביש שמוביל להר ברניקי, אבל צריך קודם לדבר על התיאטרון שלא עובד ועל זה שגנבו אבנים והרסו את כל ההיסטוריה שם ועל זה שהוא לא מטופל ולא מסודר. הר ברניקי הוא רק חלק מכל התמונה הגדולה וחלק מתוך מרקם גדול של היסטוריה שנמצא באזור של פארק ברקו בטבריה הרומית - שם יש הרבה אתרים משמעותיים מאוד ליהודים, לנוצרים וגם למוסלמים. את כל התהליכים שהתחלנו היו צריכים להמשיך ומשום מה הכול נעצר".
"אני לא חושב שיש בעולם עיר מודרנית שמוותרת על עיר עתיקה בת 2,000 שנה", אומר מדריך התיירים ג'ו סופר שרואה בהזנחתו של אתר הר ברניקי החמצה גדולה של טבריה, "זה פספוס במיוחד כשכל התיירות של האזור מתמקדת באותם אתרים בני 2,000 שנה. הכנסייה בהר ברניקי היא כנסייה אותנטית עתיקה ויש לה פוטנציאל תיירותי ענק. אפשר לבנות שם רכבל או לעשות טיולי ג'יפים וטיולים מודרכים עד לפסגה, אבל טבריה לא מציעה כלום. בכנסייה נחשף העוגן שמסמל את העוגן של ישו שיצא למסעותיו בכנרת ויש שם תצפית מהממת על הכנרת. בעזרת יזם שמבין עניין זה יכול להיות אתר תיירות משגע. אפשר למצוא את הייחוד של הכנסייה סביב העוגן ולספר סביבו את סיפורי השיט ואפשר למצוא עוד המון רעיונות לפתח את המקום".
תגובת עיריית טבריה לא התקבלה.