דבר לא הכין את ת', אישה בשנות ה-30 לחייה, לבוקר שבו פתחה את דף הפייסבוק של בנה (בגיל בית ספר יסודי) וגילתה בו סרטון סקס בכיכובה כשהיא עירומה לחלוטין ומבצעת אקטים מיניים. מאוחר יותר, באותו היום, היא גילתה, לטענתה, שהסרטון נשלח גם לחבריה ולמכריה.
ת' הגישה תביעה לבית המשפט נגד בן זוגה לשעבר, שלדבריה, ערך מספר סרטונים אירוטיים ששלחה לו לסרטון אחד, והפיץ אותו. בעקבות הפרסום היא נאלצה להסתגר בביתה, ואפילו לא יצאה לעבודתה. כעת היא תובעת ממנו פיצוי בסך 700 אלף שקל, ומספרת שרצתה להתאבד, ורק הדאגה לילדיה החזיקה אותה בחיים.
לבקשת "ידיעות תקשורת", באמצעות עו"ד ירון חנין ממשרד עורכי הדין "ליבליך, מוזר, גליק", התיר השבוע שופט בית משפט השלום, יהושע רטנר, לפרסם את הפרשה, ופתח צוהר לחייה של אישה שגופה הפרטי ומיניותה נחשפו לעיני כל, ובעל כורחה הפכה ל'כוכבת פורנו' באתרי סקס בארץ ובעולם.
התובעת, ת', בשנות ה-30 לחייה (שמה וגילה המדויק נאסרו לפרסום) היא אם לארבעה ילדים, הסובלת ממחלה חשוכת מרפא שגורמת, על פי הנטען, בין היתר, ל"הפקרות מינית", בנוסף לסימפטומים נוספים מהם סובלים החולים שלקו בה. (שמה של המחלה נאסר לפרסום – שנ"ז).
התביעה הוגשה בגין פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית ולשון הרע, והנתבעים בה הם בן זוגה לשעבר של ת', גבר נוסף ממרכז הארץ ואשה מהקריות, אשר לטענתה של ת', גם הם הפיצו את הסרטון.
בכתב התביעה ציין בא כוחה של ת', עו"ד תום שנפ, כי הסרטון מתמקד באבריה האינטימיים של מרשתו, והיא נראית בו בעירום מלא, עם פנים גלויות, מבצעת אקטים מיניים, ובסוף הסרטון צורפה שקופית עם תמונה של מרשתו לצד המלל: "ת' (השם המלא שמור במערכת) חרמנית והסרטון מיועד לכם חברים".
על השקופית צוין גם מספר הטלפון שלה, למעוניינים. הסרטון הערוך נשלח לגורמים רבים, לקבוצות סקס ברשתות האינטרנט וברשתות החברתיות, והנתבע אף הודיע לת' כי שלח את הסרטון למועדון חשפנות והוא עתיד להיות מוקרן בו.
"חיה בפחד"
בכתב התביעה ציין עו"ד שנפ, כי עד היום מרשתו חיה בפחד ואינה יודעת אם הנתבעים יחליטו פעם נוספת להפיץ את הסרטון.
מכתב התביעה עולה כי בנובמבר 2017 הכירה התובעת את הנתבע, ובין השניים נוצר קשר חברי. במשך ימים הם התכתבו ושוחחו זה עם זו בעניינים שונים, ובשלב מסוים השיחה, ביוזמתו של הנתבע ובעידודו, הפכה לבעלת אופי אירוטי, והוא דרש ממנה לשלוח לו סרטונים אינטימיים שלה.
בשל מחלתה של התובעת, אשר יש בגינה איסור פרסום, היא נענתה לדרישותיו, וכך במשך מספר ימים שלחה לו מספר רב של סרטונים מיניים, בהם היא נראית בעירום מלא, מבצעת אקטים מיניים שונים.
ת' נתנה אמון מלא בבן זוגה, ושלחה לו את הסרטונים האמורים כשהם מיועדים לעיניו בלבד, אבל הוא, לטענתה, הפיץ אותם בפני מספר רב של חברים, ואף מסר את הטלפון האישי שלה, על מנת שגברים נוספים יצרו איתה קשר ויבקשו ממנה סרטונים נוספים עבורם. ואכן, לטענת התובעת, גברים נוספים החלו ליצור עמה קשר.
עו"ד שנפ: "מרשתי חשה מושפלת ומבוזה, עת הבינה כי הנתבע בגד באמונה והעביר למכריו וחבריו את הסרטונים אשר שלחה לו, ואף הגדיל לעשות בעודו מסרסר אותה ומפנה אותם אליה על מנת שתספק להם סרטונים נוספים או שירותי מין, משל היתה עובדת מין. מילים לא ייטיבו לתאר את תחושת ההשפלה אותה חוותה התובעת".
"כמה רוע צריך"
בבוקר יום ה-16.11.2017 פתחה ת' את המחשב של בנה וגילתה, לדבריה, שהנתבע שלח לו את הסרטון הערוך. על פי טענתה, רק במזל היא ראתה את הסרטון לפני שבנה התעורר, והצליחה למחוק אותו בטרם בנה הקטין ראה את אמו בסרטון מבצעת אקטים מיניים שונים.
"אין חמור ממעשה זה של הנתבע. כמה רוע צריך על מנת לבצע פעולה כאמור", כתב עו"ד שנפ בתביעתו, וציין כי הסרטון הפך לוויראלי והחל להיות מופץ על ידי גורמים רבים ברחבי האינטרנט, ברשתות החברתיות, בקבוצות ואתרי סקס בארץ ובעולם וכך הפכה מרשתו ל'כוכבת פורנו' בעל כורחה.
ת' הגישה תלונה במשטרה, אך התיק נסגר, למרות שבן זוגה הודה בחקירתו כי ערך את הסרטון האירוטי במחשבו, ובסופו רשם את המלל על השקופית.
עו"ד שנפ: "אם לא די בהתמודדות עם המחלה הסופנית ממנה סובלת מרשתי, ועם בעיות היומיום עמן היא נדרשת להתמודד, בהן גידול ארבעת ילדיה בגפה ומצב כלכלי רעוע, נדרשה מרשתי להתמודד גם עם מעשיהם הנתעבים של הנתבעים ועם השלכותיהם".
עולמה של ת' חרב עליה, היא הפסיקה, לדבריה, לעבוד, והסתגרה בביתה מחשש שיזהו אותה ברחוב. "לא חסרים מקרים בהם מעשים מהסוג האמור הביאו נשים לשלוח יד בנפשם, בשל חוסר היכולת להתמודד עם ההשלכות של הדברים.
"רק הדאגה לילדיה היא זו אשר החזיקה אותה בתקופה הקשה אשר עברה", ציין עו"ד שנפ והוסיף: "במקרה תקדימי זה ומעורר חלחלה זה, לאחר שהמשטרה לא הושיעה, בית המשפט הנכבד מתבקש לבוא לתובעת לעזר, לאחר מסכת העינויים שעברה מידי שלושת הנתבעים, שבזה אחר זה השתמשו בטכנולוגיה כדי לפגוע פגיעה אנושה בגופה ומיניותה, משל היתה כלי משחק בידיהם, ופגעו בה פגיעה אנושה שספק אם אי פעם תתאושש ממנה".
בכתב ההגנה טען בן זוגה של ת', כי הוא הכיר אותה בפייסבוק, והוא כלל לא היה בן זוגה. לטענתו, נוצר ביניהם קשר מיני, במהלכו התוודע ל"התנהגות קיצונית יוצאת דופן ושאינה מוכרת במחוזותינו בכל הקשור לשחרור מיני", וקיים עימה יחסי מין. כמו כן ציין כי היא שלחה לו מרצונה את הסרטונים האירוטיים שלה.
בן הזוג הכחיש כי הפיץ את הסרטון, אך כאמור הודה במשטרה שערך אותו במחשבו, ושאיים עליה כי ישלח את הסרטונים למועדון חשפנות, אך מעולם לא עשה זאת. בכתב ההגנה כתב בא כוחו של בן הזוג, עו"ד רפי רפאלי: "מרשי נגרר למערבולות של יצרים ומין בלתי מרוסן על ידי התובעת, לא ידע על מחלתה, ולא הפיץ שום סרטון עליה, שכן איומיו לעשות כן לא הבשילו לכדי ביצוע".
"קנאה מטורפת"
הנתבעת השנייה פרשה בבית המשפט את סיפורה שלה ושל ת', אשר על פי טענתה מתחרות ביניהן על מספר חברים בקבוצות ווטסאפ שהן פותחות. בכתב ההגנה שהגיש עו"ד אייל טל הכחישה הנתבעת כי הפיצה את סרטון הסקס של ת', וכתבה: "תביעה זו הינה תוצאת קנאה מטורפת של אישה שכל רצונה זה להתנקם בנתבעת, שהצליחה ליצור לעצמה שם 'גדול יותר'.
"כתוצאה מכך שהנתבעת הפכה להיות ידוענית בקרב חברי הקבוצות וכולם רצו לפגוש אותה, להצטלם איתה ולעשות איתה סרטונים, דבר זה העביר את התובעת על דעתה, וקנאתה לא ידעה סוף". כמו כן, ציינה הנתבעת כי ת' התנהלה בקבוצות באופן בוטה ומיני ואף שלחה תמונות עירום שלה.
הנתבע השלישי הוא אזרח ממרכז הארץ אשר ראה את הסרטונים של ת', ועל פי התביעה יצר עימה קשר וביקש ממנה לקיים עימו מפגש מיני ולשלוח לו עוד סרטונים, וכאשר סירבה וביקשה ממנו למחוק את הסרטונים ולהפסיק להפיצם, יצא לטענת התובעת קצפו על שהעזה להמרות את פיו ולא לשתף פעולה עימו ועם חבריו, והפיץ את הסרטון.
לטענת נתבע זה, הוא מעולם לא פגש את התובעת, הם חברים בקבוצות ווטסאפ, ובמסגרת ההודעות שנשלחו בקבוצה היא ניתבה את השיחות לאפיקים מיניים, בין היתר על דרך של שליחת תמונות מיניות שלה והודעות בעלות תוכן מיני. הוא מכחיש כי הפיץ את הסרטון המיני שבכיכובה.
כל שלושת הנתבעים הדגישו כי לא ידעו על מחלתה של ת'.
השופט רטנר, אשר שנעתר לבקשת "ידיעות תקשורת" והתיר לפרסם את הפרשה, כתב בהחלטתו כי קיבל את עמדת העיתון שיש בהליך ענין ציבורי ועקרון הפומביות הינו חשוב, ויש בפרסום כפי שהתיר את האיזון הראוי בין זכויות בעלי הדין לפרטיות לבין זכות הציבור לדעת. עוד הוסיף כי עם התקדמות המשפט, ישקול להתיר פרטים נוספים לפרסום.