"אני פעיל ציבורית כבר 18 שנים. הייתי חבר הועד באחוזת ברק ואני נציג הישוב במליאת המועצה כבר עשור. זה מאפשר לי להכיר את עבודת המועצה משני הצדדים. ולכן, אני בא עם מטען ידע מקצועי רחב ומוכן לאתגר להיות ראש מועצה", אומר ורהפטיג בראשית הראיון.
ורהפטיג, בן 49, נשוי להדס, מנהלת בית ספר ואב לאורן, גל ושגיא. הוא מתגורר בישוב הקהילתי אחוזת ברק מזה 20 שנה, מאז היווסדו. "אנחנו באחוזת ברק מהיום שהישוב הוקם. אני ממש זוכר את השנים הראשונות זה היה כמו לגור באתר בנייה. אפילו כבישים לא היו. נסענו בעיקר בחול", נזכר ורהפטיג, "החיבור לישוב איפשר לי לראו את עצמי כחלוץ המודרני, כזה שבא לעשות ציונות בעמק יזרעאל. אמנם לא ביישוב חקלאי, אבל כן כובש את הקרקע ומתחבר בחזרה לערש הציונות, לכל הנוף והאווירה מסביב. זה משהו שכל החיים חלמתי עליו". ממשיך ורהפטיג, כשהוא מתמקד בנושא השינויים הדמוגרפיים שעברו על העמק בשנים האחרונות, בעקבות הקמת הישובים הקהילתיים וההרחבות בקיבוצים ובמושבים.
"המועצה בשנים האחרונות השתנתה בצורה משמעותית בהיבט הדמוגרפי, עם הקמת היישובים הקהילתיים וההרחבות ביישובים הוותיקים. הצטרפו לעמק מגוון של תושבים חדשים עם דרישות חדשות, עם חשיבה שונה לגבי איך הם תופסים את תפקידה של המועצה, כנותנת שירות לתושב. אני רואה צורך לברר מחדש את הקשר בין המועצה לישובים ולהגדיר מחדש את מערכת היחסים החוזית בין המועצה לוועדים המקומיים. אני יסודי, בכל מקום ולכל תפקיד שהגעתי אליו, למדתי את הנושאים לעומק, והבנתי איפה צריך לשפר, בדרך לשינוי. יש פה פוטנציאל אדיר של תושבים ונופים ואפשר לעשות הרבה יותר, עם מטרות ויעדים, ומועצה שיוצרת מציאות ולא מגיבה למציאות".
ורהפטיג שירת 25 שנים בחיל התקשוב והשתחרר לפני שש שנים בדרגת סגן אלוף, עובדה שלא מפריעה לו להתייצב גם בעת הנוכחית לימי מילואים פעילים. לאורך השירות הצבאי הוא עסק במספר תפקידים, במישור הפיקודי והמבצעי. בהכשרתו המקצועית הוא מהנדס אלקטרוניקה וברזומה שלו גם תואר שני במנהל עסקים. בתחום הטכני והמבצעי, הוא ניהל עבור צה"ל פרויקטים בהיקפים ובתקציבים נרחבים של מיליארדי ומיליוני שקלים, עם אופרציה שכללה ניהול של מאות עובדים וחיילים בישראל ומסביב לעולם וכן שיתופי פעולה עם עשרות מפעלים. "ניהול מערכות אינו זר לי. תמיד ידעתי לגייס אנשים ולעמוד במשימות בזמן וללא חריגה תקציבית", אומר ורהפטיג.
מאז שחרורו הוא עוסק בתחום של ניהול פרויקטים בתחומי ההתמקצעות שלו: תקשורת, מחשוב, סייבר ועוד. כיום הוא מנהל את מערך ההטמעה של חברת מוטורולה ובנוסף הוא מרצה באורט בראודה בתחום המקצועי שלו. "בשבילי, ללמד זה יותר מציונות, זה תרומה לקהילה- הלכה למעשה", אומר ורהפטיג, "אני מעביר את הידע הרב שצברתי לדור הצעיר וגורם שלמדינת ישראל יהיה את הדור הטכנולוגי הבא, כדי שנוכל להמשיך את 'אומת הסטארט אפ'. אני גם מלמד עתודאים, שישפיעו בעתיד על היכולות המבצעיות של צה"ל. מבחינתי זו תרומה לקהילה".
1 צפייה בגלריה
זיו ורהפטיג : "להוביל את העמק לחזית העשייה בישראל" | צילום: יח"צ
זיו ורהפטיג : "להוביל את העמק לחזית העשייה בישראל" | צילום: יח"צ
זיו ורהפטיג : "להוביל את העמק לחזית העשייה בישראל" | צילום: יח"צ
אחד המוטיבים שעולים וחוזרים ב"אני מאמין" של ורהפטיג לאורך כל הראיון, נוגע בצורך של המועצה לאמץ תפיסות חדשניות בכל תחום, "אין לנו מועצה נכשלת, יש לנו מועצה שהכול בסדר, ושם זה נגמר", אומר ורהפטיג, "אנחנו צריכים לבוא ולשים את המועצה במרכז, שתהיה מובילה בכל תחום. יש מספר תחומים שדורשים טיפול מיידי בכדי שהתושב ייראה ויזהה את השינוי. יש בעיות של תשתיות ביישובים שהן ישנות ודורשות עדכון ושדרוג. מעבר לכך, צריך לעבוד מול השלטון המרכזי על התשתיות בכלל בעמק יזרעאל. הן אינן מתאימות לגודל האוכלוסייה ומתחילות להוות בעיה אמיתית לאורך הכבישים ובכלל. יש לי תוכנית שאני קורא לה תשתיות 360º ומשלבת גיוס של גופי התשתיות בארץ למתן פתרונות הולמים לבעיות וצרכי תשתיות בכל הישובים וברחבי המועצה".
"נושא נוסף שאני רואה בו אתגר הוא החקלאות. אני לא מדבר רק על החקלאות המסורתית אלא בעיקר גם על חקלאות הייטק", אומר ורהפטיג כשעיניו בורקות, "העמק הוא ערש החקלאות בישראל, אבל אנחנו לא מתרוממים בנושא הזה. יש לנו בעמק שלוחה של מכון וולקני שלא מתחברת לעשייה. אפשר להפוך את זה למרכז פיתוח ומחקר של חקלאות ולהקים סביב זה תעשיית סטארט אפ אדירה באזורי תעשייה שלנו. צריך להקים גם פקולטה לחקלאות במכללת האקדמית עמק יזרעאל וגם ללמד חקלאות בבתי הספר של המועצה, כל זאת במטרה לייצר את דור החקלאים הבא. המטרה היא להראות שגם יש בזה פרנסה וגם להגיע להבנה שחקלאות זה היי טק".
הסוגיה שאולי היא הכי נפיצה במערכת הבחירות הנוכחית בעמק היא סוגיית הקמת נמל התעופה, על כל השלכותיה. לדברי ורהפטיג, תושבי הישובים בעמק יזרעאל מעלים את הנושא מיד בכל חוג בית שהוא עורך או מפגש אישי עם תושב כזה אחר, "סוגיית נמל התעופה מתחברת לתפיסתי לנושא הסביבה", אומר ורהפטיג, "חשוב תחילה להבהיר כי מגדירים אותו נמל תעופה משלים לנתב"ג, אבל, בעצם, מדובר בנמל תעופה בינלאומי לכל דבר למדינת ישראל. כמי שהיה בין ממקימי וממובילי מטה המאבק נגד הקמת נמל התעופה אני בקיא בנושא עד הפרט הקטן האחרון. היום אנו נמצאים בנקודה שהיא קריטית להמשך המאבק – נקודה שבה נדרשת מעורבות יתר של המועצה. אנחנו חייבים במסגרת אימוץ התפיסות החדשות להיות אלה שמנהלים את המציאות ולא שהמציאות תנהל אותנו ולכן, אנו נדרשים להשקיע משאבים בכדי להוריד את הסיפור הזה מסדר היום. זה אומר להשקיע בייעוץ משפטי הכי טוב, ביח"צנות, בהפעלת לחץ בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה ויש גם צורך ליצור שיתופי פעולה עם ראשי רשויות באזור, במרכז הארץ ובדרומה. זה נעשה עד עתה בעיקר בהובלה של מטה המאבק. לא ייתכן שתושבים יגייסו תרומות וייערכו ערבי הסברה. את זה המועצה הייתה צריכה לייזום. זה מתכתב גם עם הידיעה על האפשרות שיקום בית סוהר באזור התעשייה 'שגיא 2000' בעמק. שוב, אנו רואים את אותו תהליך ובסופו, אנחנו 'נתנגש' עם אותו אירוע בעוד מספר שנים. אנחנו צריכים לקדם את אזורי התעשייה שלנו בקידום מחקר ופיתוח חקלאי, תעשיות קלות, סטארט אפים ועוד. 'שגיא 2000' ממוקם בצומת מרכזי וחשוב, לצד מסילת רכבת העמק ובקרוב יתחילו גם לשדרג את צומת כפר ברוך. הדברים הללו יכולים להביא תעשיות עתירות ידע בכדי שאנו נמנף את האזור בצורה הנכונה".
ורהפטיג מציין כי במהלך החודשים האחרונים הוא כבר פגש אלפי תושבים, בכל יישובי המועצה, באשר הם. "אין כמו המפגשים האישיים עם תושבי העמק בכדי ללמוד ולהכיר מקרוב את האתגרים בחיי היום יום של התושבים והישובים", הוא אומר, "יש לי אסטרטגיה ברורה ולמרות הפיקנטריה שבעניין, ברור לי שאני מתמודד לראשות המועצה האזורית עמק יזרעאל ולא לראשות הוועד בנהלל. לכן, בתוכנית סדורה, אני עובר בית בית ביישובי העמק בשעות אחר הצהרים, דופק על דלתות, נוגע באנשים. בנוסף, בכל מהלך שעות היום אני מקיים מפגשים אישיים עם תושבים ומובילי דעה בישובים השונים ובשעות הערב עורך חוגי בית. במפגשים הללו אני שומע מהתושבים את הרצון להתחדשות, הרצון לצמיחה ותנופה חדשה בעמק. כאשר אנחנו פוגשים את התושבים אנחנו שומעים כמה הם מוטרדים מסוגיית שדה התעופה ומיד לאחר מכן הם מדברים על הבעיות היישוביות והתשתיות. יש גם רצון לראות יותר פעילויות של המועצה בתוך היישוב"
אחתה המטרות המרכזיות של ורהפטיג בבחירות הנוכחיות היא גם להגדיל את אחוז ההצבעה בקלפיות ביישובי העמק. לדבריו, רק 46 אחוזים מבעלי זכות הבחירה בעמק מימשו בבחירות הקודמות את זכותם הדמוקרטית, "אחד העיסוקים העיקריים שלי הוא לגרום לאוכלוסיות חדשות להגיע לקלפי", אומר ורהפטיג, "בגלל זה אני עובר בין היישובים יום יום ואני מצפה ומאמין שאנשים יגיעו ויצביעו. האוכלוסייה החדשה שהגיעה לעמק מבינה שהיא צריכה לבוא ולהצביע וצריך לרתום אותה לזה. זה גם מה שאני עושה בפועל. אני מסביר לתושבים על חשיבות ההצבעה יחד עם חברי למטה בחוגי בית ואני בטוח שיחד כולם נעשה את השינוי ונגרום ליותר אנשים להגיע לקלפיות. מה שהכי משמח אותי לפגוש עוד ועוד תושבות ותושבי העמק שאומרים בכל רם וברור, 'אנחנו רוצים התחדשות! אנחנו רוצים תנופה! אנחנו רוצים צמיחה! ומאמינים בך שתביא את זה לעמק".