בגיל 20 אליס חתוקאי, צ'רקסית מוסלמית מכפר כמא, נחשבת להבטחה גדולה בכדורסל הנשי. כשכל הכפר מאחוריה והעיניים נשואות אליה ככוכבת הבאה, מונח עליה לא מעט על הכתפיים.
בימים אלו היא עושה שנה ראשונה בליגת העל לכדורסל נשים במדי עירוני רמת גן, ולמרות שמדובר בטירוף של עומס, היא עומדת בו בצורה יוצאת דופן ומעוררת השתאות.
פרגון מכל עבר
חתוקאי היא האחות האמצעית לאחות שגדולה ממנה, מאי (23) ולאח אדם (14) הקטן ממנה. החיבור שלה לענף הכדורסל התחיל כבר בגיל צעיר מאוד. "בגיל 7 כל החברות שלי הלכו לאימון ניסיון בכדורסל, הם נרשמו לחוג שנפתח בכפר כמא, היינו אז בכיתה ב'. הלכתי רק כי רציתי להיות איתן ומהרגע הראשון התאהבתי", היא נזכרת, "מההתחלה שמו לב ליכולת שלי וניסו לשכנע אותי להמשיך, לצאת מהכפר ולרדוף אחרי החלום".
בכיתה ד' עברה לשחק בכפר תבור עם בנים מאחר שעוד לא היה בכפר כמא מסגרת של ליגה ומשחקים. בכיתה ו' עברה לשחק בעמק יזרעאל בקבוצת ילדות ונערות, ושנתיים לאחר מכן עברה לשחק בגלבוע/מעיינות. השנה הראשונה היתה קשה; אליס נפצעה וקרעה את הרצועה הצולבת בברך והיתה בחוץ למשך שנה וחצי. היא השתקמה, עברה ניתוח וחזרה לשחק בגלבוע עד שסיימה גיל נוער.
בימים אלו היא משחקת, כאמור, במכבי עירוני רמת גן מליגת העל ובמקביל בקבוצת הפועל גלבוע/מעיינות מהליגה הלאומית עם כרטיס כפול.
היכולת המופלאה שלה לא נעלמה מעיני המאמנים בנבחרת של ישראל: לפני שנתיים היא נבחרה להיות בנבחרת הנערות עד גיל 18 (דרג א') וטסה עם הנבחרת לאליפות אירופה ביוון, ובשנה שעברה הצטרפה לנבחרת העתודה עד גיל 20 (דרג ב') במקדוניה, שם סיימה הנבחרת במקום השלישי עם עלייה חזרה לדרג א' - לראשונה אחרי 15 שנה.
הגאווה מהיכולת שלה מרקיעה שחקים במשפחה ובכפר כולו, והיא נחשבת לכוכבת הבאה שתצא מכפר כמא. האם זה מלחיץ אותה? "אמרו לי את זה כמה פעמים", היא אומרת, "כשהייתי קטנה זה הלחיץ אותי, אבל עכשיו אני מקבלת את הביטחון מהמשפחה ומכל הכפר שאני יכולה לעשות את זה ולהיות הכוכבת הבאה של הכפר".
את מרגישה שבכפר מפרגנים ועוקבים אחרייך?
"כן, בכפר באים למשחקים שלי, בסופרמרקט כולם מחמיאים לי ומפרגנים וכולם נותנים לי תחושה שהם אחריי".
החברים מפרגנים? איך זה בא לידי ביטוי?
"מפרגנים מאוד. אבא שלי מאז שהייתי בכיתה ד' ועברתי לכפר תבור לא הפסיד משחק אחד שלי. הוא מגיע לכל אימון והוא תמיד שם בשבילי. אחרי משחקים הוא אומר לי מה עשיתי נכון ומה לא, גם סבא וסבתא וכל הדודים באים למשחקים ומעודדים אותי. בלעדיהם לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי עכשיו. גם החברים מגיעים ומפרגנים וזה לא מובן מאליו".
קראו גם >>>
רשת ביטחון
חתוקאי מעידה על עצמה כי מאז ומעולם אהבה את תחום הספורט. "תמיד הייתי תחרותית", היא אומרת.
מה גורם לך לרצות כל כך להצליח ולהשקיע שעות רבות ביום באימונים?
"הכדורסל משך אותי בגלל הקבוצתיות - זה משהו שעשה לי את זה. מה שמשך אותי לרצות את זה זה החיבור לכדורסל. אני תמיד שואפת להתקדם ולהיות טובה יותר, אני אף פעם לא מרגישה שהגעתי ליעד".
איך זה לשחק בשתי קבוצות שונות - גלבוע/מעיינות ור"ג?
"בהתחלה לא הייתי בטוחה אם ללכת על זה, לא ידעתי למה אני נכנסת בליגת העל. בגלבוע גדלתי מכיתה ח', הם תמיד היו שם בשבילי. גלבוע זה המקום הבטוח שלי ולא רציתי לעזוב אותו. בגלל שלא ידעתי למה אני נכנסת בליגת העל, השארתי את הגלבוע כרשת ביטחון".
האם הדמות של נילי נאתכו ז"ל עומדת מול עינייך?
"היא תמיד לנגד עיניי, תמיד שמעתי עליה בכפר. היא נהרגה בתאונת דרכים לפני שנולדתי ושמעתי שהיא היתה קלעית אדירה ומאז רציתי להגיע לרמות שלה ולפרוץ גבולות כמוה. היא עשתה את המעבר מהכפר הקטן בצפון לכדורסל הענק, היא השראה עבורי ללא ספק".
את מרגישה שכדורסל הנשים צובר עניין?
"אני חושבת שלאט לאט זה עולה. בהתחלה לא היו שידורים אבל ככל שיותר אנשים נחשפים לזה זה מתפתח עוד יותר".
מה החלום הגדול שלך?
"להגיע לנבחרת הבוגרת של ישראל ולהיות שם שחקנית מובילה".