בזמן שבמרכז שטח הבנייה הולך ומצטמצם, הבנייה בצפון צוברת תאוצה. שאלנו שלושה אנשי מקצוע, מעצבים ואדריכלים, שחיים ונושמים את הצפון, מה קורה כאן?
לדבריהם: המודעות העיצובית גדלה, ההשקעה גדלה, הבתים יפים, עוצמתיים ומעוצבים מבעבר, ספקים נוהרים ומשיקים אולמות תצוגה, ושלושתם מסכימים פה אחד – הנוף כאן הוא אחד יחיד ומיוחד, ואין שני לו.
"לבתים בצפון יש נוף מובנה של משאבים טבעיים"
ינון בן דוד, הנדסאי אדריכלות, מושב נטור
ינון בן דוד, 37, בעל משרד לאדריכלות, תכנון ועיצוב הבית, ממושב נטור שברמת הגולן. את ההשראות לתכנון הבתים שואב ינון בן דוד מהילדות והבגרות שלו ברמת הגולן, בטבע הפראי, אבנים עצומות מפלים גדולים והנופים הכה מדוייקים של צפון הארץ.
בן דוד, נותן כבוד לסביבה ולאזור בו הוא מתכנן וזה הדבר הראשון עליו הוא נותן דגש. הבתים כולם מושתתים על אותם עקרונות. חיבור לאזור ולסגנון. הבתים בצפון יהיו בקשת הצבעים הלבנים או האפורים בשילוב של אבני בזלת טבעיות מהסביבה הקרובה, הרבה עץ ואבן טבעית.
"לעולם לא אבחר בצבע שיבלוט ולא ישתלב בסביבה", הוא מסביר. כך גם ביתו הפרטי במושב נטור שברמת הגולן, אותו בנה, תכנן ועיצב עבור משפחתו על מגרש שרכש לפני כ-3 שנים.
ביתו האישי אינו טרנדי, אינו מאופיין בסגנון אחד, הוא קודם כל מחובר לטבע ולאדמה שסביבו. הוא בית ששומר על שפה אחידה, בית שנותן הרבה מאוד כבוד לנוף, בית שעוטף את בני ביתו.
כמי שאחראי על בנייה ועיצוב בתים בכל הארץ, הוא מאפיין את הבתים שבצפון כשמרניים יותר, עם שפע שימוש בחומרים טבעיים, הרבה עץ, בטון, גגות וקורות חשופים, בדיוק כמו ביתו הפרטי. כאשר הטשטוש בין החוץ לפנים בולט בעוצמתו כמעט מכל זווית בבית, ואת זה הוא עושה באמצעות מפתחים גדולים, שפע של חלונות וניצול תאורה טבעית. "הסלעים, ההרים והנוף המהפנט ליוו אותי לאורך כל התכנון", מסביר בן דוד.
"עד לפני הקורונה, הסגנון ששלט ברמת הגולן היה בסגנון של 'בית קטן בערבה'. עם בתים פחות נועזים", המשיך בן דוד לתאר, "הנטייה היתה לבתים בסגנון כפרי, כאשר מאז ומתמיד בבתים של רמת הגולן קיים אלמנט מרכזי של נוף, שלא בא לידי ביטוי במרכז הארץ. בבתים במרכז לכל בית יש את הנוף דרך הגינה הפרטית שלו. לבתים בצפון יש נוף מובנה של משאבים טבעיים, אם זה נוף לכנרת או נוף לעמקים. תכנון חכם המתחשב בתנאי השטח, מכניס את הנוף אל הבית ואף מטשטש בין הפנים לחוץ.
"בתקופה האחרונה אנו עדים לעלייתם של הייטקיסטים ובכלל תושבי המרכז, לצפון הארץ", הוסיף, "כעת הם מבינים שבצפון הם יכולים לממש את הפנטזיות שלהם, ואט אט אנו עדים לבתים בצפון ששונים מהנוף אליו הורגלנו עד כה. יותר בתים בקווים נקיים, בהם השימוש בחומרים הטבעיים נעשה בצורה מתוחכמת ומעודנת, ופחות כבדה. אבל עדיין כזו שמשתלבת בנוף ואינה מנותקת מהטבע".
לאורך השנים, ובטח ובטח בשנה-שנתיים האחרונות קיימת פתיחות מצד תושבי הצפון לחומרים חדשים והחלטות עיצוביות פחות שגרתיות. החלטות שמשפיעות גם על ההשקעה.
"הנוף של העמק משפיע על התוצרים והפרויקטים"
עדי קליין, מעצבת פנים, קיבוץ שריד
עדי קליין, בת 45, נשואה פלוס 3, מקיבוץ שריד בעמק יזרעאל. הסטודיו קיים מזה 11 שנה, כולל 6 עובדים, התמחות – בעיצוב פנים, על כל רבדיו. "עד כה התפיסה הרווחת, שכאשר רוצים לשפץ או לבנות בית עתיר תקציב, המעצבים והאדריכלים הנחשבים נמצאים במרכז", אמרה קליין, "בשנים האחרונות חל שינוי גדול בתפיסה. אני מרגישה שאני לגמרי חלק מזה. כאשר הגעתי ממשרד אדריכלות מאוד רציני במרכז וחיפשתי 'בית' רציני בצפון לפני 12 שנים".
על המפגש עם הצפון מספרת קליין: "בעקבות היכרות עם בן זוגי ובעלי יריב, שגדל בעמק, החלטנו להתמקם בהרחבה הקהילתית בקיבוץ שריד בעמק יזרעאל".
על ההתפתחות ויוזמה תעסוקתית וכל השלבים לאחר מכן מרחיבה קליין בהתרגשות גדולה. "החלטתי ללכת בעקבות החזון ולפתוח משרד רציני עם צוות, לצד רצון אמיתי לשלב יופי ואסתטיקה, לאחר שהגדרתי לעצמי מהן אבני הדרך של העסק, כל השלבים קדימה היו מאוד ברורים, בניהם מיקום הסטודיו, שנבנה בהרחבה מעל הבית שלנו. היה חשוב לי שאופי המקום יהיה זהה למשרד בו צמחתי בתחילת דרכי במשרדי 'אורבך הלוי'", סיפרה קליין.
"המשרד שלי, שחוגג עשור 10, הוא אסתטי ורלוונטי גם היום", הוסיפה קליין, "זכינו בשדה פתוח ונוף מדהים לעמק. ספקים ולקוחות נוהרים ומגיעים אלינו כדי לבצע מכאן את הישיבות והפגישות. אישית, אני חושבת שהנוף והספייס של העמק משפיע על התוצרים והפרויקטים שלנו. אנחנו אנשים הרבה יותר רגועים, עם סבלנות אין קץ והכלה. אנחנו מכורים לטבע. מגיעים לשולחן השרטוט והתוכנה ורוצה למנף את זה גם בפרויקטים. כל עוד זה בשליטתנו, הפנים והחוץ שלנו מטורף. אנחנו חיים ונושמים את הגינה. עד כדי כך, שאם יש עוד תואר שאעשה זה אדריכלות נוף. הטבע הוא חלק מנישמתי. יש לי שני תחביבים – גינון וצילום שמתחברים לאהבה שלי לצפון".
לדברי קליין "בעבר לא היתה מודעות לצפון. פרויקטים הובלו על ידי אדריכל בלבד, ללא ההתמחות של חלוקת החלל המדוייקת שקשורה לפרוגרמה של עיצוב פנים ועוד נושאים שאדריכלות בכלל לא מטפלת בהם. הפרויקטים היו ללא יוצא מן הכלל אך ורק עם אדריכלים. בעשור האחרון, כל הפרוייקטים שלנו בצפון הם פרויקטים בהם אנו חלק מצוות הכולל אדריכל וסטודיו לעיצוב פנים. אנשים הבינו שכסף גדול מהבנייה שלהם מושקע בפנים הבית. החל מהגמרים ובוודאי בכל תחום הנגרות, הסטיילינג והריהוט. הם הבינו שהם עובדים עם אנשי המקצוע (האדריכלים) שזו לא המומחיות שלהם.
"בתפיסה שלי אני מאוד טוטאלית. זה כמו לבנות בית בלי מהנדס, אי אפשר לבנות בית בלי מעצב. לנו בסטודיו יש פרויקטים של בנייה החל מ-3 מיליון שקל וכלה ב-25 מליון שקל – מה ההבדל ביניהם? אך ורק הפנים! נגרות ב 2 מליון שקל או נגרות ב 200 אלף ששקל. הפנים מייצר את הבית".
בתשובה לשאלה לגבי עתיד הצפון השיבה קליין: "אני מאמינה שבעשור הקרוב המודעות לפנים תהיה זהה למרכז. בדיוק כמו שבמרכז המודעות מאוד גבוהה, וכמעט ואין פרויקטים ללא עיצוב פנים. אגב, גם הספקים הבינו את כוחו של הצפון והחלו לפתוח אולמות תצוגה ענקיים, שעד כה הנוכחות שלהם היתה דלילה עם אולמות תצוגה קטנים ושוליים שלא התאימו בצורה רצינית לצרכים של המשפצים והבונים בצפון. כך שבתחילת הדרך נאלצתי להגיע עם לקוחותיי למרכז".
"הזכות ליצור אל מול נופה המדהים של הכנרת"
יהודית שניידר, הנדסאית אדריכלות, ראש פינה
יהודית שניידר בעלת משרד לאדריכלות ועיצוב גרה בצפון מזה 22 שנים הסטודיו בראש פינה נוסד בשנת 2007 – מתמחה בבניה משלב 0 ועד לגמר.
על הבניה בצפון מסבירה יהודית שניידר כי "היתרון הגדול שיש פה המון הרחבות ונחלות שאין במרכז, כמו גם נוף מדהים שייחודי רק לצפון עם התייחסות רבה לסביבה ולטופוגרפיה, כלומר, הסביבה והמשאבים הטבעיים והגאוגרפיים שמציע הצפון וכמובן הזכות ליצור אל מול נופה המדהים של הכנרת".
על היתרונות הנוספים שיש בצפון מרחיבה שניידר: "ההתכתבות עם הנוף, גבעות, מקסום כל השפע הזה שהוא יתרון מובהק, אני מצאתי לנכון למקסם את כל המרחב והשפע שעומד לרשותי בצפון אל תוך החלל הקיים, וליצור תמורות ייחודיות, תמורות שיבואו לידי ביטוי בכך שהנוף יוכל להיכנס במלא הדרו אל תוך החלל באופן מאוד מדויק, בזרועות מיוחדות לבית שהם הרבה מעבר לארבע פאות".
בין הפרויקטים של שניידר, וילות נופש במושבה יסוד המעלה, שילוב חומרים שמאפיינים את הנוף גלילי, אבני בזלת, עץ והמון אור טבעי המקשט את הבית הכפרי. כל החללים במבנה מטרתם לפנק ולשמר את הוואי הנופש לכל הבאים להתארח וליהנות מגודלם העצום וקירות הזכוכית שמלווים את כל המבנה. מה שמבדיל בין בנייה אדריכלית לבין בניית נופש.
לדבריה של שניידר "במקרה הזה בחרתי לנצל את משאבי הטבע ולהדגיש את הנוף באמצעות קירות זכוכית שמזמינים את הנוף הגלילי פנימה, בחרתי לתעל את המרחב לטובת הדגשת מוטיבים של נופש וצמחיה מרגיעה באמצעות חלונות גדולים ופחות להתמקד ברמה הפונקציונלית של חללים כמו מטבח, שלרוב בבתי מגורים המטבח הוא פחות עיצובי ויותר פונקציונלי".
על אופי השיפוץ והבנייה בפרויקט ביסוד המעלה מספרת שניידר: "מודרני לגמרי, שונה לחלוטין בנוף הגלילי, הבית הגלילי עם יסודות קלאסיים של אבן בשילוב ברזל וקווים מודרניים, מאוד ניכר כי היום בחברה הבדואית קיים רצון גדול להתקדם אבל עדיין נשמרים הגבולות של המסורת".
דוגמא נוספת על פרויקט צפוני, בית בגודל 500 מ"ר בנוי, 4 קומות בכפר סלאמה: "למעשה כל הפונקציות שבבית עונות על הפסיליטיז לגמרי יכולות לענות על אלה של הרצליה פיתוח, הסלון מאוד רחב, סוויטת הורים מפנקת, קומת ג'קוזי ומתחם קולנוע ביתי, בריכת שחיה".
על הפוטנציאל הצפוני מספרת שניידר: "הפוטנציאל שקיים בצפון נובע לדעתי בעיקר מכך שיש עדיין עוד הרבה מאוד שטחים ירוקים, שמורות טבע שלא ניתן לבנות עליהם, מסביב לישוביים, הדברים הללו מבדלים את הצפון מהאקלים התל אביבי, הדבר מהווה גם מרחב יצירה אדיר ותשתית לפיתוח פרויקטים יחודיים לשפה המקומית, עם חיבור עמוק ואמיתי לטבע, לכפרים אוטנטיים, לקרבת מקום כמו נחלים ואגמים. מדובר בחוויה של רוגע שקט, בראשיתי יותר".