הרשם הבכיר בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות, יניב לוזון, קיבל תביעה שהוגשה על ידי תושבת קרית ביאליק נגד חברת ג.ל.ן אסא בע"מ, המנהלת את מסעדת רפאלו בקריון, בטענה שלא הוכנסה למקום וחייב את המסעדה לפצות את התובעת ב-10,000 שקל.
בהתייחס לתופעה של סלקציה בכניסה למקומות שונים, כתב השופט: "כאז כן עתה, "ישראל השנייה" מופלת לרעה על ידי בעלי ההון "ישראל הראשונה". המארחת, שלא הובאה לעדות, מסננת לקוחה שאינה קולעת לטעמו של קהל היעד בעיקר בגלל חזותה החיצונית".
מהתביעה עולה, כי התובעת, אישה, מזרחית, שחומת עור, הגיעה בתאריך 24 בפברואר השנה למסעדת רפאלו שבקריון. המארחת הייתה עסוקה בשיחת טלפון ורק סימנה לה ביד שאין מקום. בתביעה טענה האישה, שתבעה מהמסעדה פיצוי בסך 18 אלף שקל: "אני רוצה לדעת למה היא לא הסכימה להכניס אותי וגרמה לי להשפלה כזאת שאבין שאינני רצויה!....איך דבר כזה קורה בשעות הצהריים? אולי לא מצא חן בעיניה שאני לבד, אולי סתם לא בא לה...".
המסעדה טענה מנגד כי המארחת דיברה באותה עת עם לקוח מבוגר בטלפון אותו התקשתה לשמוע. עוד ציינה, כי התובעת הייתה חסרת סבלנות ובחרה להמשיך בדרכה. לסיום ציינה המסעדה כי גג המסעדה נצא בסכנה קריסה ולכן לא הושבו לקוחות במרפסת.
הרשם הבכיר לוזון דחה את טענות המסעדה וציינו לחובתה כי לא הביאה לעדות את המארחת ולא הציגה סרטונים מ-16 מצלמות אבטחה שיוכיחו כי המקום היה מלא באותה שעה. עוד ציין: "עדות נציגת הנתבעת כי "אף אחד לא יושב שם" אינו אמת ונסתר על ידי התרשים באפליקציה. יתרה מזאת, רוב השולחנות במסעדה היו בסטטוס "שולם" - כך שלא ברור מדוע לא התאפשר לתובעת להיכנס למסעדה. הטענה כי מדובר ברישום "טייק אווי" לא הוכח". כן ציין כי הבעיות בגג היו לפני הגעת התובעת למסעדה וביום הנתון הושבו אנשים במרפסת.
קראו עוד:
הרשם הבכיר לוזון ציין כי החוק אוסר מפורשות סוג גזה של אפליה מחמת גזע, דת או קבוצה אתנית, לאום ארץ מוצא מין נטייה מינית, השקפה ועוד. "במקרה דנן די במניעת הכניסה בשל חזותה של התובעת שאינה מצריכה ברור פרטים וורבאלי מעבר למבט ויזואלי, מניעת כניסה למסעדה באמצעות התעלמות ויחס מזלזל. המארחת לא זומנה לעדות על ידי הנתבעת כדי לשלול חזקה זאת.
"תופעת הסלקציה נעשית לפעמים בגלוי ולפעמים נעשית בדרכים מוסוות כבמקרה דנן, למשל על ידי התעלמות מהלקוחה בפתח המסעדה. לא תמיד הסלקציה נעשית מטעמי העדפות והשקפה בלתי שוויונית אלא משיקולים כלכליים, על מנת להאדיר את יוקרת המקום והביקוש אליו. בעלי המקום בוחרים להכניס קהל 'יפה' הקולע לטעמם של באי המסעדה וקהל היעד. המארחת תעדיף במבטה הבוחן את גבוהי הקומה והתואר, את בהירי העור והשיער, את צרי המותן ובעלי הגבחת והמשקפיים המעוגלים", קבע לוזון.
הרשם פסק כי הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 10,000 שקל וכן 1,000 שקל בגין הוצאות.