תלמידי הכיתה המיתולוגית של המחנכת בת שבע שטראוכלר מבית ספר 'מעלות ניסים' בעפולה, שבגיל 13 זו היתה הפעם האחרונה שישבו יחד על ספסל הלימודים, נפגשו לראשונה אחרי 57 שנים.
הם בוגרי מחזור ז' של בית הספר, אז למדו בו מכיתה א' עד ח' וסיימו בו את לימודיהם בשנת תשכ"ו, 1965/6.
מחנכת כמו אמא
ביוזמת שני בוגרי הכיתה, הדסה ביימל (חזי) ודניאל משה דוד, הם נפגשו שוב בבית הספר עצמו, שמאז שלמדו בו שינה את פניו. רגע המפגש הראשוני בין כולם היה מרגש מאוד וחלקם אף דמעו. רוב בוגרי הכיתה עוד גרים בעפולה, אך חלקם האחר עברו מקומות מגורים.
אורחת מיוחדת שלא ויתרה ואף הובילה את המפגש היא לא אחרת מאשר בת שבע שטראוכלר – המחנכת המיתולוגית של בית ספר מעלות שלימדה את המחזור מכיתה ד' ועד ח'. שטראוכלר, שגם אחרי שנים ידעה בדיוק את רשימת התלמידים של הכיתה, שיתפה את החוויות שלה מכלל התלמידים, סיפרה על כל אחד ואחת מהם וכמובן שעדיין השליטה סדר במהלך המפגש כיאה למורה שהיתה.
"התלמידים שלי היום בני 70 ואת כולם זיהיתי. היו רק שניים שהתקשיתי לזהות. זה פשוט לא ייאמן", סיפרה המחנכת שטראוכלר, "כשהגעתי ללמד במעלות ניסים הייתי עלמת חן. לימדתי את הכיתה הזו חמש שנים. בשנים האלה התחתנתי וילדתי. תלמידות באו לבקר אותי בבית חולים אחרי הלידה".
על המפגש אחרי כל כך הרבה שנים סיפרה המחנכת: "היה מרגש מאוד לראות אותם מתחבקים אחרי שלא נפגשו כל כך הרבה שנים. זו היתה השכבה הכי טובה שהיתה בבית הספר. לימדתי אותם בשנות הילדות הכי חשובות. הכיתה הזאת היתה סמל ודוגמה בבית הספר. כולם קינאו בכיתה שלי. השקעתי בהם כל מה שיכולתי ומה שהיה לי. הייתי כמו אמא שלהם. לא ויתרתי לאף אחד על מבחנים, עבודות ושיעורי בית. כאילו כולם ילדיי. יצאו משם תלמידים מצוינים".
לפני הרבה שנים עזבה שטראוכלר את עפולה ועברה להתגורר בתל אביב. "היו לי שנים יפות בעפולה. מה שמעניין הוא שפגשתי כיתת פנסיונרים. כולם כבר יצאו לפנסיה. לא אגלה את גילי, אך אני עדיין עובדת. אני יועצת שר הבינוי והשיכון לפניות הציבור. אני מקווה שאמשיך לעבוד אחרי שהשרים התחלפו השבוע".
גם מנהל בית הספר 'מעלות ניסים' הנוכחי, אליאור בטיטו, הגיע לפגישת המחזור המיוחדת ובירך את הבוגרים והבוגרות על הערב המיוחד, שיתף על פעילות בית הספר במהלך השנים והחזון שבו הוא מחזיק ואותו הוא מוביל יחד עם צוות בית הספר שנרתם גם הוא להצלחת הערב בהובלתה של המורה קרן פרץ.
בחזרה לילדות
על הערב המיוחד ניצחה הדסה ביימל (חזי), בוגרת הכיתה, שהצליחה להשיג ולרתום יחד עם חברים נוספים את שאר תלמידי הכיתה. היא לא ויתרה על אף פרט במהלך הערב ואפילו דאגה להרמת כוסית מיוחדת, כיאה למפגש מחזור שקורה פעם ב-60 שנה.
"היה מפגש מדהים ומרגש מאוד. למדנו יחד מ־א' עד ח'", סיפרה הדסה ביימל, "אני זוכרת את רובם כילדים ופתאום אני רואה אותם כאנשים בוגרים. חלק לא זיהיתי, אבל לא התביישתי לשאול לשמם. ישבנו במעגל והחברים סיפרו בתמצית מה עבר עליהם. זה היה מרגש לשמוע מה קרה עם כל אחד. אני רוצה להזכיר שגדלנו בשכונה ענייה בעפולה. ילדי עולים חדשים מעדות המזרח. היינו די מסכנים והנה כולנו צמחנו ויצאו מאיתנו אנשים שניהלו את הכספים של חברת טבע ושל ביטוח לאומי. הכיתה הזו יצאה כל כך מוצלחת בזכות המורה בת שבע. היא פשוט דרבנה את כולנו להצליח. היא הוכיחה לנו שחייבים ללמוד וחייבים להתקדם בחיים. ההשפעה שלה היתה גורפת עליי באופן אישי ועל חבריי לכיתה".
גם ביימל עצמה היא סיפור הצלחה גדול. היא למדה רוקחות והיא זו שהמציאה את 'החיזוקית של הדס'. היום היא בעלת מפעל שמייצר מוצרי העשרה לגיל השלישי, בתי חולים ובתי אבות. "הכיתה הזו הצמיחה מגוון אנשים מוכשרים שתרמו לחברה הישראלית בהמון תחומים ומה שמדהים עוד יותר הוא שהדור השני, הילדים שלנו, מצליחים מאוד".
6 צפייה בגלריה
גם חבר מועצת העיר והמועמד לראשות העיר עפולה שלמה מליחי למד בכיתה הזו (שני משמאל)
(צילום: יוסי קלוז אפ צלמים)
קראו גם >>>
דניאל משה דוד, שנשאר תושב עפולה עילית עד עצם היום הזה, היה כאמור אחד ממארגני האירוע המרגש. "לערב אחד חזרנו לילדות הנפלאה שלנו בבית הספר מעלות", סיפר משה דוד, "קשה להסביר במילים את העוצמות של ערב כזה. נפרדנו כשהיינו בני 14 ונפגשנו שוב כשאנחנו כבר מעל 70. אנשים הגיעו מכל הארץ נרגשים ומאושרים על הזכות להיפגש שוב לאחר כל כך הרבה שנים. גדלנו כולם בשכונה קטנה, רובנו ילדים למשפחות לא עשירות וברוכות ילדים וההורים שלנו, ביחד עם המחנכים, הפכו אותנו למי שאנחנו. עפולה עילית ובית הספר מעלות תמיד יישארו חלק מאיתנו".