ביום ראשון השבוע צלצל הטלפון של אלון נהיר ממושב מרחביה. בצד השני של הקו היה אייל בצר, ראש מועצת עמק יזרעאל. נהיר לא חיכה לטלפון הזה ובוודאי שלא ציפה להודעה המשמחת. "זכית בפרס העמק ע"ש גדעון צימבל לשנת תשפ"א על תרומתך המשמעותית ביצירת מענה חברתי ראוי לילדים ונערים עם צרכים מיוחדים במסגרת עמותת 'עלי כותרת' שבראשה אתה עומד", בישר לו ראש המועצה.
"לא ציפיתי לזה", מודה נהיר שעומד בראש העמותה בהתנדבות ב-12 השנים האחרונות. "לא ידעתי שאני בכלל מועמד לפרס הזה שמוענק כבר 45 שנה. בסוף השיחה סיכמנו אייל בצר ואני שהדבר הכי חשוב עכשיו זה שנצליח לקדם את נושא הטיפול במשפחות שבהן ילדים עם צרכים מיוחדים".
ראש המועצה אייל בצר: "אלון מתנדב כבר יותר מ-15 שנה למען אוכלוסייה עם מוגבלויות, מתוך תחושה של שליחות אמיתית. הוא עושה עבודה יוצאת דופן בניהול עמותת 'עלי כותרת', במשך כל השנים ועל אחת כמה וכמה בשנת קורונה, בה נדרש מענה נרחב יותר לאוכלוסייה זו. פעילות העמותה בניהולו של אלון, הולכת ומתרחבת ומציעה כיום מענה לילדים מגיל 5-21. אלון הינו אדם ערכי, שמאמין בראיית כל ילד וילדה ובהענקת מענה לכל אחד ואחת מהם – בהתאם. ראייה זו, עולה בקנה אחד עם השקפת עולמנו ועם הערכים שאנו מנחילים למחנכי ולילדי העמק".
באים בלי אגו
עמותת "עלי כותרת" הוקמה בשנת 2003 על ידי מירה פחימה, אם לנער עם צרכים מיוחדים, שהיא לא מצאה עבורו בעמק מסגרת חינוכית וחברתית מתאימה. למועדון החברתי שהקימה בגבעת אלה הגיעו הורים שהיה להם אותו צורך כמו שלה. ב-2010, כשבנה היה כבר מבוגר מדי לפעילות במועדון היא העבירה את השרביט לנהיר.
4 צפייה בגלריה
נהיר יחד עם ראש המועצה אייל בצר ולי יהב, מנהלת אגף קהילה ורווחה במועצה, בסיכום שנה של פעילות 'עלי כותרת' בבריכה ברמת דוד
(צילום: דוברות המוא"ז עמק יזרעאל)
"חיפשתי באותה תקופה מקום להתנדב בו", מספר נהיר, שנולד וגדל בקיבוץ העוגן. "ממש במקרה נודע לי שיש עמותה כזו", הוא מוסיף ומפרט את התחנות הקודמות בחייו. לימודי הנדסת מכונות בטכניון ולימודי מנהל עסקים. בשנים האחרונות הוא בעלים ומנכ"ל של חברת 'פלרינג' העוסקת בחקלאות. "יש אצלי חלוקה מאוד ברורה בין פרנסה לנפש", אומר נהיר. "במסגרת העבודה הייתי נוסע הרבה לחו"ל, מאז הקורונה אני נמצא בארץ ויש לי יותר זמן להשקיע בפעילות בעמותה ופתחתי עוד קבוצת חניכים של 'עלי כותרת'".
מה הפעילות בעמותה לימדה אותך על עצמך?
"כל עם ישראל נמצא היום בטלטלה מאוד גדולה. כמעט בכל תחום יש מחנאות וריבים. החברה הישראלית קרועה ומחולקת למגזרים שלא תמיד יודעים לקבל אחד את השני, בוודאי שלא לפעול בשיתוף פעולה. אני רואה שדווקא החניכים שלנו מקבלים אחד את השני בצורה נפלאה. הדבר השני שלמדתי מהם הוא צניעות. החניכים שלנו הם עם אגו הרבה יותר נמוך, אין להם את המקום של להשוויץ בהישגים ובהצלחות. הדברים אצלם הרבה יותר רגועים ואפשר ללמוד מהם צניעות ואורח חיים".
מה מניע אותך באופן אישי ונותן לך את הכוח להמשיך בעשייה?
"כשהתחלתי את הפעילות בעמותה הייתי בשנות ה־40 לחיי. עבדתי אז 12 שעות ביום ו־60 שעות בשבוע ונסעתי בכל חודש לחו"ל. חשבתי שהנכון מבחינתי הוא קצת פחות לעבוד ויותר לתת משהו מעצמי. אני חושב שכל אחד מאיתנו צריך לעשות משהו קטן למען החברה, משהו שהוא לא למען עצמו ולא למען הפרנסה שלו וזה מה שאני עשיתי. אני חייב להודות שהפעילות ב'עלי כותרת' נותנת לי כוח".
יש מקום לכולם
מועדון העמותה נמצא היום בקיבוץ יפעת והוא מספק פעילות חברתית בעיקר לילדים ולנערים על הרצף האוטיסטי. רובם בתפקוד גבוה. "אנחנו פתוחים לקבל כל מי שלא מצליח להשתלב מבחינה חברתית", אומר נהיר.
מה השתנה בעמותה מאז שקיבלת על עצמך את התפקיד?
"כשהגעתי לעמותה היא הייתה במצב כספי לא טוב. היה בה מדריך אחד. ההורים נאלצו להסיע את ילדיהם למועדון ולהגיע אליו מכל רחבי העמק. זה נראה לי לא סביר. פניתי למועצה וארגנו שיהיו מדריך ומדריכה וגם הסעות לילדים. ארגנתי גם את התקציב של העמותה. אנחנו מוכרים גם כמועדונית של משרד הרווחה ומתוקצבים לפי הנערים שמגיעים לפעילות. את כל אלה צריך היה להסדיר וזה מה שעשיתי כשהגעתי".
כמה ילדים ונערים משתתפים בפעילות במועדון?
"כ־40 נערים בשלוש קבוצות גילים: 21-14; 14-10 וילדים בני 9-5. במהלך שנות פעילות העמותה עברו בה להערכתי למעלה מ־100 חניכים".
כמה פעמים בשבוע פועל המועדון?
"ראשית חשוב לי להגיד שלא יעלה על הדעת שתהיה פעילות חברתית לילדים ונערים רגילים ולא תהיה אותה פעילות לאחרים. החברה צריכה לדאוג לכך. אנחנו מחויבים לפעול למען זה. הפעילות שלנו מתקיימת יומיים בשבוע בשעות אחרי הצהריים במתכונת של מועדון חברתי ולא טיפולי. זה מרגש לראות אותם יחד. מרגש לראות כמה הם אוהבים את המקום ואיך מפרגנים אחד לשני. אפשר ללמוד מהם הרבה על קבלת האחר. זה שיעור לחיים עבור כולנו".
במה עוד מתבטא שיתוף הפעולה שלכם עם המועצה?
"לפני שנתיים הוקמה במועצה מחלקה למשפחות מיוחדות. זה היה חסר מאוד. עד כמה שאני יודע המחלקה הזו מטפלת במספר משפחות שמתגוררות בכל רחבי העמק".
איזה שיתופי פעולה אתם עושים יחד עם יישובי המועצה?
"המועדון שאנחנו נמצאים בו ניתן בדרך כלל על ידי היישוב בחינם או בעלות מופחתת. אנחנו מנסים לעשות פעילויות משותפות עם יישובי המועצה ואנחנו מוזמנים לפעמים לאירועים או חגים אבל אלו לא פעילויות רבות. יש מתנדבים ובני נוער שבאים להתנדב, זה בלט השנה מאוד כשנערים מרמת דוד הגיעו אלינו להתנדב מרצונם. יש תמיכה ורצון, אבל יכול להיות יותר".
מה עדיין לא הצלחת לעשות בעמותה ואתה חולם לעשות?
"פונים אליי גם מרשויות אחרות ומבקשים עצה כיצד להקים ולהפעיל מועדון כזה ואני מאוד שמח לעזור. זה משהו שצריך לקרות בכל הארץ. יש אומנם הרבה גופים טובים כמו למשל 'כנפיים של קרמבו' ועוד, אבל זה לא מספיק. יש מקום לעוד גופים שיעבדו עם ילדים ונוער עם צרכים מיוחדים. אני פעם אחרי פעם רואה את המצוקה של הורים שמאוד מתקשים להתמודד. אם אני אצליח לעזור ולעורר את המודעות לזה אז עשיתי משהו בעולם הזה".