ביום חמישי הקרוב ימלאו 20 שנה למותו של הכדורסלן שני כהן ז"ל מקיבוץ חפציבה, שנהרג בתאונת דרכים בכביש 90 בשנת 2002. בן 32 היה במותו.
3 צפייה בגלריה
שני כהן ז"ל. "חם ואוהב"
שני כהן ז"ל. "חם ואוהב"
שני כהן ז"ל. "חם ואוהב"
(צילום ארכיון: חגי אהרון)
האזכרה תתקיים זו השנה השנייה ברציפות ללא האב יורם ז"ל שנפטר לפני כשנתיים, אגדת כדורסל שכיכב בהפועל בית אלפא המיתולוגית ששיחקה בליגה הראשונה בשנות ה-60 ובתחילה שנות ה-70 של המאה הקודמת.
"20 שנים חלפו מאז ששני הלך מאיתנו, אבל הכאב והגעגוע לא נמחקים. אני קמה עם זה בבוקר והולכת עם זה לישון", אמרה האם השכולה עליזה, "כאב האובדן שלו הוא לכל החיים. אני רואה את שני כל יום בתמונה שתלויה בחדר השינה שלי והוא תמיד אצלי בלב ובנפש, גם אם אני רוצה הכאב לא יחלוף. אני מתגעגעת ועכשיו כשאין לי את יורם זה קשה לי מאוד. הלבד הוא קשה מנשוא, מזל שהם קבורים אחד ליד השני. אני לא מאחלת לאף אחד לאבד ילד וכשאני מדברת עליו ומזכירים לי אותו קשה לי. אני בוכה המון. אהבתי אותו מאוד והייתי קשורה אליו מאוד והוא חסר. כבר 20 שנה אין מי שיחבק אותי".
למה את הכי מתגעגעת אצל שני?
"הוא היה אדם חם, אוהב ומלא נתינה. אמא שאומרת את זה נשמעת לא אובייקטיבית, אבל הוא היה כזה. הייתה לו אהבה עד סוף העולם".
איך החיים בלי יורם ז"ל?
"קשה. להיות לבד זה הדבר הכי אכזרי. לא תמיד יש כוח לקום ולהגיד: 'אני ממשיכה'. ליורם היה קשה מאוד לדבר על שני".
3 צפייה בגלריה
קברו של שני כהן ז"ל
קברו של שני כהן ז"ל
קברו של שני כהן ז"ל
(צילום: יוסי וקנין)
קראו גם >>>
כבר מגיל צעיר היה שני ז"ל כדורסלן מוכשר ומבטיח. בגיל 16 הוא עלה לבוגרים של הפועל בקעת בית שאן. הוא היה בסגל נבחרת הקדטים של ישראל שכללה אז בין השאר את גיא גודס, אמיר כץ וקורן אמישה.
בגיל 17 הוא עבר לשחק בהפועל גליל עליון תחת המאמן מולי קצורין. אחר כך עבר לשחק בהפועל תל אביב ובהפועל חיפה. הוא שיחק גם בהפועל גלבוע ובהפועל עפולה איתה עלה לליגה הראשונה יחד עם מנחם אביטן, חגי כהן וששי יעקב. הוא המשיך עם עפולה גם בליגה הבכירה.
3 צפייה בגלריה
האב יורם כהן ז"ל
האב יורם כהן ז"ל
האב יורם כהן ז"ל
(צילום: שרון צור)
חייו נקטעו בתאונת דרכים בכביש 90 סמוך לצומת קיבוץ נווה אור, כשהיה בדרכו לאימון של קבוצתו בני יהודה/רמת הגולן. מאז חלפו כאמור 20 שנה והאם עליזה לא רוצה שישכחו אותו.
"לצערי שכחו את שני", אמרה עליזה בכאב, "אפשר כל שנה להתקשר ולהגיד: 'אנחנו איתכם'. כל שיחה כזו מחזקת מאוד ונותנת כוח להמשיך. זה מרים אותי מלמטה. אבל אני גם מבינה את האנשים. יש להם את החבילה שלהם אז למה שיעצרו בשביל עליזה".
מה מחזיק או מחזק אותך?
"כדורסל. אני אוהבת כדורסל. הייתי שחקנית בבית אלפא. זה מדבר אליי. אני נוסעת למשחקי הבית של הפועל גלבוע/גליל וצופה במשחקים של דני אבדיה באנ.בי.איי. הכדורסל מוציא אותי מהדיכאונות. פעם בשבוע אני מדברת עם המאמן אריאל בית הלחמי כי הוא אהב את שני. אנחנו מדברים על כדורסל. אני בקשר קרוב גם עם שמעון אמסלם. הוא תמיד קשוב ועוזר. מה שאני רוצה הוא תמיד לימיני. זה לא מובן מאליו. אולי שני אמר לי שזאת הצוואה".
לאורך השנים הנציחה המשפחה את זכרו של שני ז"ל. בעשור למותו נערך משחק בין נבחרת ההתיישבות העובדת לבין קבוצה שכללה שחקנים ששיתפו פעולה עם שני. כמו כן חילקה המשפחה מחזיק מפתחות עם תמונה של שני ותפילת הדרך. באביב הקרוב ישנה כוונה לקיים טורניר לזכרו בקיבוץ חפציבה.
שני נהרג בכביש 90 שלא ממש השתנה ב-20 השנים האחרונות.
עליזה: "יכולות להיות עוד 100 תאונות שם ושום דבר לא יזוז. זה כביש עמוס מאוד ונוראי. מזמן היו צריכים לשדרג אותו לארבעה נתיבים עם גדר הפרדה. כל פעם שאני שומעת על תאונת דרכים, לא רק בכביש 90, אני מצטמררת".