"אנחנו מספקים לאזרחי המדינה מרכיבי תזונה חיוניים כמו שומן וחלבון. הייצור המקומי הוא בעצם עמוד השדרה של התזונה של מדינת ישראל גם בשגרה וגם בחירום, במיוחד עכשיו כשמתעורר משבר כזה בכל העולם. גם לפני משבר הקורונה תמיד הרגשנו שליחות בעבודה שלנו", אומר אייל פייגין, רפתן וחקלאי ממושב תל עדשים שבעמק יזרעאל.
פייגין (37), נשוי ואב לשלושה, הוא דור רביעי לרפת המשפחתית במושב ו'חקלאי מלידה' כמו שהוא מגדיר את עצמו. לדבריו, למרות המשבר התמידי בענף ולמרות העובדה שכל המדינה השתתקה מאז פרוץ משבר הקורונה, החקלאים למרבה המזל עדיין מחזיקים את הראש מעל המים.
"כרגע בענף החלב אנחנו נמצאים אחרי תקופה ארוכה של כמה שנים שבהן הממשלה באופן מכוון עשתה כל מה שהיא יכולה כדי לשאוב את הרווחיות שלנו. אנחנו למעשה מגיעים למשבר הקורונה 'רזים' מאוד, אבל מה שמציל אותנו ברפת זה שאף אחד עדיין לא הצליח להרוס את 'שיטת המכסות'; זו שיטה שמסדירה את כמות החלב המיוצרת בארץ על ידי מכסות ואז נוצר מצב שהשוק נשאר יציב והעודפים של החלב מבוססים. ככה למעשה הפרנסה של הרפתנים נשארת יציבה פחות או יותר לאורך השנים. בלעדי השיטה הזו כבר לא היתה היום רפת ישראלית וכל החלב שלנו היה מגיע מסין או מתורכיה".
הייצור גדל יותר או פחת מאז פרוץ המשבר?
"מצד אחד כולם אומרים לנו שאנחנו חיוניים ושאנחנו עמוד השדרה של התזונה במדינת ישראל היום, אבל מצד שני כל הזמן מאחורי הקלעים ממשיכים לאיים עלינו שיבטלו לנו את שיטת המכסות ובכך יפגעו לנו בפרנסה בצורה כזו שלא תאפשר לנו להמשיך לעבוד. כרגע כמות הייצור שלנו לא גדלה כי לא נותנים לנו לייצר יותר ממה שייצרנו עד כה. אני מקווה שלא נגיע לחוסר עקב כך ואני גם מאמין שלא. אין לנו בעיה לייצר יותר, הבעיה היחידה היא שבשנה שעברה הקטינו לנו את מכסות הייצור במקום להגדיל אותן; גרעו מכל משק אחוז מסוים ממכסת הייצור שלו ובכך יצרו הקטנה בייצור בישראל. כעת אם המצב ישתנה אנחנו צריכים להגיב אליו מהר לפני שאנחנו מקטינים את העדר, כי להגדיל אותו אחר כך כבר יהיה קשה יותר".
פייגין אף מציין כי גם אצלם ברפת ובמשק לא מקלים ראש בהנחיות משרד הבריאות ודואגים לפעול על פיהם. יתרה מכך, כדי למנוע הדבקה חלילה באזור העבודה שתשפיע על התוצרת המשווקת לרשתות המזון, הוא פשוט נמנע מלהיפגש עם משפחתו ומכריו.
"אנחנו משתדלים לשמור על מרחק ועל הימנעות ממגע גם בתוך העבודה וגם מחוצה לה. אני למשל לא מתקרב לאף אחד. אני שומר על מרחק מכולם כולל מההורים שלי ומהחברים כדי שלא ייווצר מצב שבו אנחנו ממשיכים להפיץ את המגיפה הזאת. אחת הבעיות הגדולות בווירוס הזה שאנחנו לא תמיד יכולים לדעת אם אנחנו חולים או זה שלידינו", מסביר פייגין את נקיטת הזהירות ומוסיף, "לדעתי אחד המבחנים הגדולים שעומדים לפנינו כרגע גם כחקלאים וגם כבני אדם בכלל זה להסתגל לסביבה המשתנה ולעשות את זה מהר ובצורה יעילה, כי הסביבה השתנתה ואנחנו כרגע לא יודעים אם ומתי זה יחזור להיות כמו שהיה לפני הקורונה. לכן אנחנו צריכים לקחת אוויר ולשנות את כל דפוסי החשיבה וההתנהגות שלנו כדי שנוכל להמשיך לשרוד ולשגשג בעולם הזה".
ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל אייל בצר: "בתקופה מאתגרת זו אנו מבינים את החשיבות הרבה של החקלאות המקומית וביטחון המזון. חקלאי שרואה את עמל כפיו יורד לטמיון בן לילה, לא יכול לעמוד מנגד ולקבל זאת בשוויון נפש. אני רוצה להביע הערכה רבה לעבודתם של החקלאים וליוזמה שהם מגלים בעת הזו".