שנה וחודש אחרי ששרדו את הטבח בפסטיבל נובה והתחתנו בטקס צנוע כמה ימים לאחר מכן, אושרי ומאיה בוגנים מעפולה פותחים דף חדש בחייהם. השבוע השיקו בני הזוג מסעדה חדשה בעיר, 'פאצ'ו אקספרס', והם מצפים ללידת בנם הבכור. "למדנו להעריך כל יום בחיים", הם אומרים, "וזה הזמן להגשים חלומות".
אושרי (27) ומאיה (26) הכירו עוד בילדותם. "אנחנו מכירים מגיל 12", סיפר אושרי, "בתיכון היינו חברים טובים, ואחרי הצבא הקשר בינינו התחדש והפך לזוגיות".
ארבעה ימים לפני חתונתם המתוכננת יצאו השניים עם חברים לפסטיבל נובה ברעים. "הגענו מוקדם, אני ומאיה ושני חברים שלנו ברכב בסביבות השעה 02:30 בלילה, כי רצינו לתפוס מקום טוב", משחזר אושרי. "רקדנו, שתינו, נהנינו. היינו שם ברחבה עם עוד זוג חברים - יונתן קן-דרור ויעל רוזמן זכרם לברכה. כשהתחילו הטילים כל אחד פנה לדרכו. הם נרצחו שניהם באותו בוקר".
על רגעי האימה שהחלו לאחר שהבינו כי מחבלים חדרו מכיוון עזה הוא מספר: "בהתחלה חשבתי שזה סתם עוד מטח טילים שגרתי, אבל כששמענו את ההוראה להתפנות בכריזה, שלחתי סרטון לקבוצת החברים וכתבתי בהומור: 'נראה שהתחילה מלחמה'".
אבל התגובה שקיבל שינתה הכל. חברו הטוב רז פרץ ז"ל מעפולה, לוחם גולני שהיה באותן דקות בבסיס כיסופים מוקף מחבלים, שלח הודעה דחופה: "תעופו מפה, פשטו עלינו, התחיל סבב לחימה". "באותו רגע הבנו שזה רציני. ארזנו את הציוד במהירות ועלינו על כביש 232, שהפך מאוחר יותר לכביש המוות".
רצו לשדות
אבל הדרך להצלה הייתה רצופת מכשולים. בפקק שנוצר בכביש, הם היו עדים לרכב שספג ירי. "שמענו את הצעקות 'ירו בנו' מהרכב שלפנינו", הוא נזכר, "עשיתי פרסה חדה וחזרנו לשטח המסיבה. אחרי חמש דקות שהיינו שם התחיל ירי מסיבי לעברנו. ניסינו לנסוע לכיוון השדות, אבל הירי היה כל כך כבד שאנשים נטשו את הרכבים שלהם. עזבנו גם אנחנו את הרכב והתחלנו לרוץ".
במשך דקות ארוכות רצו בני הזוג בשדות, מתקשרים למשטרה ומנסים למצוא מפלט. הישועה הגיעה בדמות תושבים ממושב פטיש, שהסתכנו כדי להציל חיים. "הם נסעו הלוך ושוב עם טנדר כדי לחלץ אנשים", מספר אושרי, "עלינו על הטנדר שלהם ומשם לאוטובוס לבאר שבע, שם חיכתה לנו המשפחה לקחת אותנו הביתה".
האמנתם שתצאו מהאירוע הזה בחיים?
"היו לנו שני דברים שהחזיקו אותנו ברגעים הקשים ביותר. הראשון, שמאיה כל הדרך חזרה ואמרה 'יש לנו חתונה, צריך לראות איך יוצאים מפה'. אני, שהייתי המום מהמציאות, לא הצלחתי אפילו לחשוב על זה. 'איזו חתונה?' אמרתי לה, 'קורה פה משהו לא רגיל'. הדבר השני היה אחיה של מאיה אופיר ששמע מה קורה וניסה להגיע אלינו. הוא הצליח להגיע עד אופקים, שם נעצר במחסום משטרתי. מאיה לא הפסיקה לומר 'אופיר אחי מחכה לנו, צריך להגיע אליו'. זה נתן לנו כוח להמשיך. בסופו של דבר זה היה או לרוץ או למות. אחד מהשניים. היה כבר שלב שחשבנו שאולי לא יוצאים מפה, אולי אחד מאיתנו נפגע פתאום. ניצלנו בנס".
איך התמודדתם בחודשים הראשונים?
"אני חי היום בזכותו של רז פרץ ז"ל. בזמן שהוא עצמו היה בלחימה, מוקף מחבלים, הוא דאג לשלוח לנו הודעה והקלטה כדי להמחיש לנו את חומרת המצב. אם הוא לא היה עושה את זה, יכול להיות שהיינו נשארים במסיבה, מחכים בתמימות שהטילים ייגמרו, ונקלעים למצב שכבר לא הייתה ממנו דרך חזרה".
להעריך כל יום
ההתמודדות הנפשית עם הטראומה שעברו עדיין נמשכת. "אנחנו בטיפול. מגיעים לשיחות", מספר אושרי, "זה יותר חיזק אותנו ואת הקשר בינינו כזוג. רוב הזמן אנחנו מנסים להתמודד, אבל לפעמים פשוט מכחישים".
ארבעה ימים אחרי הטבח, במקום החתונה המפוארת שתכננו, ערכו השניים טקס צנוע בבית הכנסת. "ביטלנו את החגיגה הגדולה. היינו בסך הכל שישים-שבעים איש, חתונה צנועה ושבירת כוס".
למה היה לכם חשוב לשמור על התאריך המקורי של החתונה למרות הנסיבות?
"על פי התורה זה לא טוב לדחות. מה שקבעת - זה מה שאמור להיות. השנה האחרונה לימדה אותנו המון על החיים. התובנה העיקרית היא כמה שברירי הכל - אתה יכול מחר בבוקר פשוט לא להיות. זה לימד אותנו להעריך כל יום, כל רגע".
אחרי הטראומה, התקשו בני הזוג לחזור לשגרה. "לא עבדתי בכלל, הייתי בבית", משתף אושרי, "גם מאיה עבדה רק חצי משרה. הרגשנו שמשהו עבר עלינו, ששום דבר כבר לא יהיה כמו שהיה".
דווקא בתקופה הזו החליט אושרי להגשים חלום ישן. "תמיד רציתי לפתוח עסק של אוכל", הוא מספר, "זה היה התחום שלי מאז ומתמיד. תמיד ידעתי שאני אהיה עצמאי - אני פחות מתאים לעבוד אצל אחרים. רציתי משהו משלי, משהו שאני באמת אוהב. ההורים משני הצדדים דחפו אותנו קדימה, במיוחד אמא של מאיה שאמרה לי 'רק תפתח, אני מאחוריך'. זה נתן לנו את הדרייב שהיינו צריכים. אחרי מה שעברנו, הבנו שצריך לנצל כל רגע בחיים. כשיש לך משפחה תומכת, זה נותן לך את הכוח להגשים חלומות".
שמחה לאנשים
השבוע נפתחה באופן רשמי המסעדה החדשה ברחוב השוק 5 בעפולה 'פאצ'ו אקספרס'. "פאצ'ו זה הכינוי שלי מאז שאני זוכר את עצמי", מסביר אושרי את בחירת השם, "המון אנשים בעפולה מכירים אותי ככה מילדות. זו מסעדה בשרית שמציעה את שני העולמות. מי שרוצה יכול לשבת ולאכול בצלחת ארוחה חמה, ומי שממהר יכול לקחת בשרים בג'בטות, באגטים או פיתות. התפריט מגוון: שניצלים, חזה עוף עם קבב, מרגז, סלופי ג'ו ומבחר תוספות שמתחלפות מדי יום".
איך היו התגובות?
"ברוך השם, האנשים מרוצים. הם מחמיאים גם על הטעם וגם על השירות - וזה בדיוק מה שרצינו. עוד מוקדם להגיד 'הצלחנו בעסק', אבל אנחנו מרגישים שאנחנו בכיוון הנכון".
קראו גם:
עבור אושרי ומאיה, פתיחת המסעדה היא הרבה יותר מעסק חדש. "אנחנו רוצים להביא שמחה לאנשים", אומר אושרי, "אני אוהב לראות אנשים נהנים מהאוכל שלי ולהסתכל עליהם מחייכים. יש אצלי תמיד מוזיקה ואווירה כייפית. שירות עם חיוך. אווירה של שוק שמרגישים בה גם בבית. מגיעים חבר'ה צעירים, חברים שלי ואנשים מכל הסוגים".
אתם מרגישים גם שבאיזשהו אופן זה סוג של ריפוי בשבילכם?
"ברור, אם זה לא היה ריפוי לא היינו עושים את זה".
איך אתם רואים את העתיד?
"אנחנו רוצים להצליח, להקים משפחה מאושרת. ילדים, אישה טובה כמו שיש לי וחברים. לא צריך יותר".
והעתיד הזה קרוב מתמיד. מאיה, כעת בחודש התשיעי להריונה, צפויה ללדת בסוף החודש. "זו ברכה מאלוהים", אומר אושרי בהתרגשות "אנחנו מתרגשים ומחכים בקוצר רוח לרגע שנפגוש את הבן שלנו. זה מאוד משמעותי בשבילנו להביא חיים חדשים לעולם וליצור משפחה".