העיר עפולה נפרדה בשבוע שעבר מאחד מעמודי התווך שלה: ישראל כהן ז"ל, המורה האהוב לספורט וידיעת הארץ, נפטר ביום ראשון בגיל 69 לאחר מאבק עיקש במחלת הסרטן שנמשך חמש שנים. דמותו הייחודית של כהן, שהיה יותר ממורה – מחנך, איש חסד, פעיל ציבור נמרץ ואוהב הארץ – חרוטה בזיכרונם של אלפי תלמידים ותושבים בעיר.
מסיפור חייו של כהן משתקף סיפורה של ישראל כולה: מילד שעלה ממרוקו למעברה בקריית שמונה, דרך שירותו כתותחן במלחמת יום הכיפורים, ועד להיותו דמות מפתח בחינוך ובקהילה בעפולה. "עד היום תופסים אותי תושבי עפולה, אומרים לי שאבא היה המורה שלהם", מספר בנו נתנאל, מנכ"ל החברה הכלכלית בעפולה, "כל הזמן התלמידים זכרו אותו לטובה.
"הוא לא היה רק מורה לספורט", ספד לו בנו נתנאל. "אבא היה איש של עשייה ונתינה. בשלב מסוים הוא עשה הסבה לשיפוצים, והפך את זה למפעל של חסד - שיפץ בתים לקשישים, ועזר למי שידו אינה משגת".
החיבור העמוק של ישראל כהן ז"ל לארץ ישראל בא לידי ביטוי בכל תחומי חייו. כמורה לשל"ח הוביל דורות של תלמידים במשעולי הארץ, והמשיך להדריך טיולים גם לאחר פרישתו. "הוא אהב את הארץ אהבת נפש", מספר בנו. "כשעלה על הפרק דיון על החזרת שטחים בגולן או ההתנתקות, הוא נאבק בכל כוחו על שלמות הארץ".
מעבר להוראה, כהן היה דמות מרכזית בחיי הקהילה בעפולה. שימש כיו"ר ועד הורים במוסדות החינוך בהם למדו ילדיו, ודחף לייצוג הולם של הציבור הדתי-לאומי בעיר. "הוא החדיר בנו את הצד היפה של העשייה הציבורית", מספר נתנאל. "לא לעמוד מהצד, אלא להיות מעורבים ולהשפיע".
בחמש שנותיו האחרונות נאבק כהן במחלת הסרטן בגבורה יוצאת דופן. "הרופאים העריכו שיחיה שנתיים, והוא נלחם חמש שנים", משתף בנו, "כמעט עד הסוף הוא המשיך לעבוד ולטייל. האמונה שלו הייתה חזקה - הוא האמין בקדוש ברוך הוא והאמין בחיים".
על מיטת חוליו ביקש כהן מילדיו להמשיך בדרכו: לשמור על אחדות המשפחה, להוביל בעשייה הציבורית, ולהרבות במעשי חסד. הוא הותיר אחריו אישה, חמישה ילדים, אחד-עשר נכדים, ומורשת עשירה של אהבת אדם, אהבת הארץ ונתינה לזולת.
קראו גם:
הלווייתו התקיימה ביום ראשון שעבר בבית העלמין בעפולה, בהשתתפות מאות מתלמידיו לשעבר, חבריו ובני משפחתו.
ראש העיר אבי אלקבץ ספד לו. "ביום האבל הלאומי לטבח השבעה באוקטובר ולמלחמת חרבות ברזל – כשאנו כואבים ובוכים על אלפי בניה ובנותיה של הארץ האהובה שלנו, אנו נפרדים גם מישראל היקר והאהוב. כמה סמלי", אמר ראש העיר בהלוויה, "באישיותו, בערכיו, בנתינתו האינסופית למען הכלל ובדוגמא האישית שהתווה לרבים כל כך, ישראל סימל עבורנו את ישראל היפה. בזכותם של גיבורים כמו ישראל, שמציבים לנגד עיניהם את היסודות המכוננים של העם היהודי: תורה, עבודה ושמירה על אדמת הארץ, בזכותם עם ישראל 'כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא'. ישראל, שהיה בעל ידיים של זהב ולב של זהב, אהב את עם ישראל, ארץ ישראל, תורת ישראל, וצבא ההגנה לישראל בדיוק כמו שאהב את בני משפחתו. אהבה שאינה תלויה בדבר. גם ברגעים קשים בתולדות האומה, ישראל לא נשבר.
"כמאמר השיר 'אין לי ארץ אחרת'", הוסיף ראש העיר וספד לו, "גם כשאדמתה בערה, ישראל לא וויתר למדינה. הוא הזכיר לה את היסודות האיתנים והבסיסיים, עד שפקחה את עיניה. מנהיג מוביל, פעיל ומעורב. תמיד מעורב. בנוסף לאהבתו הרבה לעם ולארץ, ישראל הקים משפחה לתפארת ועיצב אותה בצלמו ובדמותו: משפחה מלאה ועשירה ביהדות, ציונות, חסד, חינוך לערכים ונתינה.
לצערנו, בשנים האחרונות ישראל נדרש להתמודד עם מלחמה נוספת, והפעם מלחמה על החיים. על אף גבורתו הרבה והיאחזותו בחיים, לבסוף הוא נכנע למחלה הקשה. אין לי ספק כי ערכיו הגבוהים והנאצלים של ישראל, אשר מאפיינים את כלל בנות ובני המשפחה, ימשיכו להשפיע ולהטביע את חותמם על רבים בשרשרת הדורות של עמנו".