אביחי ביאר משמשית, המורה לחינוך גופני הוותיק והמוערך מתיכון העמק המערבי ביפעת, יוצא לגמלאות אחרי 39 שנים במערכת החינוך ודורות רבים של תלמידים שעברו תחתיו.
במהלך השנים הוא שימש כמורה לחינוך גופני וכמחנך, רכז שכבה ורכז מקצוע ומגמה. ב-23 השנים האחרונות ביאר לימד בתיכון העמק המערבי וב-16 השנים קודם לכן בתיכון הוד ברמת השרון .
"זו תחושה מאוד מעורבת, היו שנים מספקות מאוד בעבודה לצד רגעים קצת מתסכלים במערכת עצמה, שידעתי שאת חלקם הייתי יכול לעשות אחרת", הוא מסכם את התקופה העשירה שלו במערכת החינוך, "תמיד הייתי אומר לתלמידים שאם אצליח בעשרה אחוז מהדברים שעשיתי אז עשיתי את עבודתי נאמנה ואני חושב שהצלחתי הרבה יותר מעשרה אחוז".
ביאר (63), נשוי, אב לשלושה וסב לשלושה נכדים. לאורך שנותיו הרבות כמורה לחינוך גופני הוא חווה הרבה רגעים שנחקקו בזיכרונו. "אם יש רגעים באמת מרגשים מבחינתי זה להיות מוזמן לחתונה של תלמידים לשעבר או לאירוע של קורס טיס וכל קורס אחר בצבא או אפילו סיום טירונות", הוא אומר, "יש גם רגעים קשים כמו לאבד תלמיד בתאונת דרכים. לצערי זה קרה לפני כחודש עם פטירתו של רותם צבי ז"ל שחינכתי ותלמידה לשעבר שחינכתי ותוך כדי הלימודים נהרגה. אלו שני רגעים קשים שמלווים וילוו אותי לאורך כל הדרך".
איזה תלמיד אתה הכי זוכר?
"יש הרבה, אני לא חושב שאני יכול להצביע על אחד. יש תלמידים שחינכתי שהפכו לספורטאים והגיעו להישגים מאוד גדולים בתחום הספורט, שליוויתי אותם גם כמאמן שלהם במסגרת נבחרות בית הספר או כמורה שלהם. לצד תלמידים שהיה להם לא קל עם המערכת והצלחתי להביא אותם מסיטואציה של ילד לפני נשירה, לילד שסיים בגרות. או תלמיד או תלמידה שהיו מעורבים באלימות והצלחתי להוציא אותם מהסיטואציה הזו. לפעמים אני אפילו לא יודע כמה השפעתי עליהם ורק נודע לי בהמשך הדרך. אני פתאום פוגש אותם והם מספרים לי איזה דבר שמבחינתי היה מובן מאליו ומבחינתם הוא היה עולם ומלואו".
קראו גם:
איזה שינויים המקצוע לחינוך גופני עבר במהלך השנים?
"אין שינוי דרסטי. היום יש הרבה יותר מודעות לחשיבות החינוך הגופני לעומת תחילת הדרך שלי, אבל לצערי לא התקדמנו מספיק. אין לי טענות כלפי הצוות שעבדתי אתו ולא כלפי המערכת, זה קשור לתפיסת החינוך בכלל בארץ: לא יכול להיות שעדיין יש רק שעתיים לחינוך גופני בשבוע ולא כמו שמקובל ברוב העולם שיש 5-6 שעות. ולא יכול להיות שאנחנו עומדים עדיין באותו מצב של 30 תלמידים בשיעור".
בנוסף אימן ביאר את נבחרת הניווט של בית הספר העמק המערבי ביפעת, שבמשך שנים רבות הייתה אלופת בתי הספר בכל הקטגוריות וייצגה את ישראל 5 פעמים באליפות העולם לבתי הספר. גם היום הוא ממשיך לאמן במחלקת הנוער של עמק יזרעאל בכדורסל ועדיין לא אמר את המילה האחרונה.
"אני בודק ואני מתאר לעצמי שאעשה עוד דברים, אבל אני לא ממהר ולוקח את הזמן. גם אשתי שהייתה מורה לחינוך גופני יצאה לפנסיה, יש לנו הרבה תוכניות, אבל צריך לעשות אותם בצורה שקולה", סיכם.