אחרי שש שנים של ציפיות ואכזבות, חלומה של לימור בן רחמים-ששונוב (37) מקרית חיים התגשם, ולפני כחודש הביאה לעולם את בתה תבל. אני עדיין לא מאמינה שאני אמא", אמרה.
במשך שנים ארוכות חלמה בן רחמים-ששונוב להיות אמא. בדיקת ההיריון לפני שש שנים אותתה שהתינוק הראשון בדרך, אולם השמחה לא נמשכה זמן רב ויומיים לאחר מכן התבשרה שההיריון לא התפתח.
לאחר שנה וחצי של ניסיונות פנתה לימור למרכז בריאות האישה של 'מכבי' ולאחר תקופה מאתגרת של שנה וחצי נוספות שכללה שאיבות, הקפאות ושני הריונות חוץ רחמיים, הרופא בישר לה על זוג תאומים שבדרך.
"התפללתי ליום שאחזיק אותם בידיים", היא משתפת. אלא שבשבוע ה-24 הבעיות החלו לצוץ, העוברים חדלו להתפתח, הרופאים נאלצו לבצע ניתוח קיסרי ולצערה של לימור התינוק הראשון לא שרד לאחר ארבעה ימים של מאבק. חודשיים לאחר מכן גם התינוק השני לא שרד. "הגעגועים גמרו אותי, הפחד המשיך לגדול ואיתו השאלה האם ומתי אהיה אמא", אמרה.
שלושה חודשים לאחר מכן היא חזרה בכוחות מחודשים לניסיון נוסף למרפאת הפוריות ב-'במכבי שירותי בריאות', קרית מוצקין והחלה שוב במסע ארוך ומייגע. הדרך הייתה קשה וארוכה, אך בזכות האמונה שלה ובליווי אישי של ד"ר סאמר חורי, רופא מטפל במרפאת הפריון ואלונה ווליך, האחות האחראית-הרגע המיוחל הגיע.
לאחר תהליך של חמש שנים במרפאת הפוריות היא הרתה שוב. "לא האמנתי שהגעתי לרגע , יש עובר ודופק, אבל קשה לי לשמוח כי למדתי על בשרי שעד שאין לי תינוקת בידיים שום דבר לא נגמר. בבקשה אלוהים תשמור לי על ההיריון הזה אמרתי, זה כל מה שרציתי", אמרה.
"בשבוע ה-38 קבענו לבצע זירוז, לאחר שהבנתי שאין התקדמות טובה וחייבים להימנע ממצוקה עוברית. בהחלטה משותפת מול הצוות הרפואי הוחלט לבצע ניתוח קיסרי ובשעה 14:07 נולדה הנסיכה שלי, המלכה שלי, האהבה שלי תבל ששונוב. "אני עדיין לא מאמינה שאני אמא", סיפרה בהתרגשות.
קראו עוד >>
"לאורך כל הדרך האמנו שיחד נצליח לעמוד באתגר. זכינו ללוות זוג נחוש ואמיץ, שכל יום האמין שיחד נצליח לעשות זאת. אנחנו שמחים שכך הסתיים הטיפול ושלימור סוף סוף זכתה בדבר הכי חשוב שיש. מאחלים לה בריאות אתנה ואנחנו תמיד פה עבורה", אמר ד"ר סאמר חורי רופא מטפל במרפאת הפריון של מכבי שירותי בריאות בקרית מוצקין.