שירי ענבר מקיבוץ גבע משמשת כמיילדת כבר כעשר שנים בבית חולים העמק, כשבשנתיים האחרונות היא גם אחראית חדר יולדות. ענבר (50), נשואה ואם ל־5 בנות, חלמה על המקצוע במשך שנים רבות, אך רק בעשור הרביעי לחייה התפנתה להגשים את החלום.
"הרבה שנים חלמתי להיות מיילדת אבל החיים מגלגלים אותך לכל מיני מקומות ורק בגיל 40 הצלחתי להגשים אותו", משתפת ענבר ומסבירה מהיכן הגיע הרצון להיות מיילדת, "זה תחום שמאוד משך אותי. אמא שלי מיילדת ומאוד אהבה את זה אז כנראה שזה דבק בי בהשפעתה ועכשיו גם הבת שלי רוצה להיות מיילדת. מיילדת זו דמות שזוכרים אותה כל החיים. ככה זה היה מבחינתי בכל אופן, במיוחד בלידה הראשונה. המיילדת היתה כמו אלוהים עבורי".
ברגע שענבר הגיעה לחדר לידה בפעם הראשונה, זו היתה אהבה ממבט ראשון. "תמיד האמנתי שצריך כל כמה שנים לעשות שינויים כדי לא להישחק ולשמור על עניין, אבל ברגע שהגעתי לחדר לידה אמרתי 'פה אני נשארת עד הפנסיה'. זה לא מקום שאני אעזוב בחיים".
זוכרת את הלידה הראשונה?
"האמת שהלידה הראשונה כתלמידה לא היתה חוויה כל כך טובה. יילדנו ילד חולה וזה היה בלתי צפוי ומאוד לא נעים, אבל זה לא משהו שגרם לי לטראומה".
לכל מיילדת יש את הלידות שהיא לא תשכח לעולם. מבחינת ענבר יש לה כמה וכמה כאלה. "יש לידות של קרובות משפחה שתמיד מרגשות. ליילד אמא שיוצאת עם ידיים מלאות אחרי שחוותה לידה שקטה זה מאוד מרגש, או אישה שציפתה המון שנים לילד".
הלידות עדיין מרגשות אותך או שזה הופך עם השנים לסוג של רוטינה?
"ההתרגשות היא הרבה פעמים מדבקת מצד המשפחה. כשאת רואה משפחה שמאוד מתרגשת כשנולד התינוק, אז את מתרגשת יחד איתם. לעומת זאת משפחה שרגע אחרי שהתינוק יצא ממשיכה בענייניה, זה קצת פחות מרגש. כמובן הקשר שנוצר ביני לבין היולדת והמשפחה זה גם משהו שתורם להתרגשות".
ליילד תינוק בריא ולהביא חיים לעולם זו אכן התרגשות גדולה, אבל גם דבר שבהחלט הוא לא מובן מאליו. ענבר מסתכלת על זה כעל לא פחות מנס: "לראות את הפלא הזה מתרחש לך מול העיניים זה המראה הכי יפה בעולם. פתאום מבצבץ תינוק החוצה ומתחיל לצרוח. זה נס בעיניי. אנחנו נתקלים גם בלידות שהן לא כל כך מוצלחות. אם זה נשים שעברו הפלות, לידות שקטות או נשים שמסתבכות חלילה בלידה ומבחינתנו כל לידה שמסתיימת בטוב ואישה יוצאת מפה עם תינוק בריא, זה סוג של נס. הנשים לא תמיד רואות את זה ככה. יש נשים שמגיעות כל שנתיים־שלוש ללדת והן רגילות לצאת בידיים מלאות. אישה שיוצאת מחדר הלידה עם תינוק בריא צריכה להיות הכי מאושרת בעולם כי זה לא דבר מובן מאליו".
תופעה שהולכת וגדלה בשנים האחרונות היא גיל היולדת, שחוצה את רף ה־50. "לי באופן אישי יצא ליילד מישהי בת 53. יש לנו יחסית די הרבה מקרים של נשים מבוגרות. זה הולך ועולה".
טיפים ליולדת הטרייה?
"לבוא עם הרבה אופטימיות. לדעת שמי שמגיעה לחדר לידה זה המקום הכי טוב להיות בו. לבוא עם חיוך ולשמוח בלידה. לא לקחת את זה למקום קשה, אלא למקום טוב". לסיום היה חשוב לה לפרגן לצוות שאיתה: "יש פה צוות מדהים של רופאים ושל מיילדות. עברנו לחדר לידה חדש לפני חמישה חודשים שמצויד בכל מה שצריך ואני מזמינה את כולן לבוא ללדת אצלנו".