אבי ממן בן ה־23 מעפולה גדל כילד שמן; בשיא שלו שקל 30 קילו יותר ממשקלו הנוכחי. כילד עם בעיות משקל הדבר האחרון שעליו חשב זה לצאת לקריירה צבאית. העניין שהיה לו עם המשקל גרם לחוסר אמונה בעצמו, כמו גם של כל הסביבה שלו. אבל ההחלטה ללכת למכינה קדם צבאית הביאה לשינוי הגדול בחייו: הוא שירת בצבא כמפקד בבסיירת תותחנים, וכעת, לאחר השחרור, הוא פותח השבוע בהתנדבות קבוצת כושר קרבי לנערים מהפריפריה (בית שאן, נוף הגליל, מגדל העמק, עמק יזרעאל, עפולה).
"זה מאוד מרגש לבוא ולעשות משהו למען הקהילה ועוד משהו שלא חשבו עליו לפני כן", הוא אומר בגאווה, "כשאתה בא ועושה משהו מיוחד, אין יותר מספק מזה".
לא מוותר
את המפנה הגדול הוא מייחס, כאמור, להחלטה ללכת למכינה קדם צבאית. "בכיתה י"ב התלבטתי מה לעשות. קרבי זה לא משהו שהיה בראש שלי אבל בסוף החלטתי ללכת על זה, למרות שאף אחד מהמשפחה לא היה בקרבי ואני בן יחיד מבין שתי אחיות", הוא מספר, "ההחלטה ללכת למכינה היתה צעד מאוד משמעותי בעיניי כי במשך שנה הורדתי 30 קילו. הייתי ילד שמן מאוד ואף אחד לא האמין שאני יכול לעשות שינוי דראסטי כזה בחיי".
בתקופה של המכינה, הוא מעיד, התבגר מבחינה נפשית - מה שהכין אותו לצבא. "עשיתי מסעות, ניווטים, סיימתי מסלול בהצטיינות. לא ויתרתי, נלחמתי בשיניים. יצאתי לקורס מ"כים והייתי מפקד על טירונים. נוסף על כך השתתפתי פעמיים במרתון תל אביב שזה משהו שהיה חלום עבורי כילד שמן שלא האמין שיצליח לעשות משהו עם החיים שלו והצליח כנגד כל הסיכויים וכנגד כל מי שלא האמין בו".
ההתמודדות עם המשקל גרמה לך ללכת למכינה קדם צבאית?
"גם, וגם כי הייתי ילד מאוד פחדן. פחדתי מהדברים הכי קטנים שיש ואמרתי לעצמי שאני חייב לעבוד על זה. בילדותי גרתי ואני עדיין גר בשכונות 'הקשות' בעפולה עילית. שיכון שכונות. מקום לא קל שנדיר לעשות בו שינוי קיצוני בחיים שלך. בדרך כלל האנשים פה מגיעים למקומות לא טובים. בעצם זה שבאתי והחלטתי לעשות שינוי, אני נחשב לפורץ דרך. אמרתי 'אני רוצה להיות משהו אחר, אני רוצה לבוא ולשנות'".
ממן השתחרר לפני כחודש מהצבא ואמור להתחיל לעבוד בעמותת 'אופנים' (מביאה העשרה חינוכית בתחומי המדע והטכנולוגיה STEM לילדים הגרים בפריפריה, במטרה להעניק להם הזדמנות שווה ולצמצם את הפערים בחינוך הבלתי פורמלי - ר.ש). נוסף על כך הוא מתכוון להתחיל בימים אלה תואר ראשון בחינוך וביולוגיה.
"הכשרתי לוחמים ושם הבנתי שאני רוצה לעסוק בחינוך", הוא מסביר את הבחירה, "היה לי צוות של 13 חיילים, מתוכם חמישה היו אמריקאים עם הרבה מאוד קשיי הסתגלות, בעיקר עם השפה. רצו להדיח אותם מלוחמה, אבל אני נלחמתי שהם יישארו. ביקשתי שייתנו להם הארכה. שאני אשב איתם, אלמד אותם ואעזור להם להצליח. במשך חודש וחצי לימדתי אותם ושם הבנתי את התפקיד שלי. הבנתי מה זה אומר חינוך מתוך אמונה. מה שעשיתי עם עצמי במכינה, העברתי לחיילים שלי. בסופו של דבר הם סיימו מסלול כמו כולם ואז הבנתי שאני רוצה לעסוק בחינוך", הוא אומר בגאווה.
כוח ההתמדה
כאמור, בשבוע הבא ממן פותח קבוצת כושר קרבי לנערים בכיתות י"א-י"ב שאת חלקם הצבא לא מעוניין לגייס, ובאמצעות האימונים הוא מתכוון לשנות את ההחלטה ולגייסם לקרבי, בעוד שאחרים רוצים לערוך אימוני כושר ולהגיע מוכנים ליום הגיוס. הקבוצה שנקראת 'קרבי בעמק' תעבוד במתכונת של פעמיים בשבוע ותכין את הנערים במשך שנה מתוך כוונה לתת להם את ההדרכה ולהחדיר בהם את האמונה שלא היו לו כילד. "אני מאמין שלכל ילד יש מקום בעולם. כל ילד יכול לבוא לידי ביטוי, הוא רק צריך את המבוגר שיאמין בו ויגידו לו 'אתה יכול, אתה תצליח'", הוא אומר, "צריך להאמין בבנאדם כדי להצליח. יש הרבה אנשים שאומרים לי 'רק השתחררת, לך תטייל'. אבל אמרתי 'לא, אני רוצה לבוא ולעזור'".
מה המטרה שלך עם הקבוצה הזו?
"אני מתכוון להכניס בהם גם ערכים, שיהיו אנשים טובים יותר. אני רוצה לערוך להם טיולים וסיורים במקומות משמעותיים במדינה שלנו שילמדו מה זו מורשת ישראל ולהביא להם אנשים משפיעים שעשו משהו במדינה ובחברה הישראלית שידברו איתם".
מהם תנאי הקבלה לקבוצה?
"רק התמדה מביאה להצלחה. בנאדם חייב להתמיד. אני לא פותח קייטנה, אלא קבוצת כושר קרבי. אני מתחיל מרף מסוים שרק ילך ויעלה".
ממן, כאמור, עושה את כל זה בהתנדבות מזמנו האישי. את המימון לכך עשה דרך תרומה שהשיג. "זה למען כל הנערים שרוצים לעשות שינוי ואין להם כסף. מסגרות של הכנה קדם צבאית עולות הרבה כסף ויש כאלה שקשה להם, לכן אני עושה את זה בהתנדבות מלאה. אותי לא דחפו לדברים האלה".
עד כמה העבר שלך כילד שגדל בשכונות ואף אחד לא האמין בו גרם לך לרצות לשמש דוגמה אישית עבור אותם נערים?
"אני אחד שבא מהפריפריה ומכיר את כל הסטיגמות על עפולה כ'מעצמה גרעינית'. זה שטויות. יש פה בני נוער מאוד איכותיים ואני החלטתי שאני רוצה להיות דמות מפתח בחברה הישראלית. לבוא ולעזור לכלל בני הנוער, לקחת אותם מהמחששות ומהמקומות הקשים - נערים שגם ההורים שלהם כבר לא מאמינים בהם, להאמין בהם ולהפוך אותם למלח הארץ. לשנות את הסטיגמה שיש על הפריפריה".
לא מדובר בפרויקט הראשון שלו למען הקהילה. "לפני כמה שנים עשיתי פרויקט מיוחד שנקרא 'נר לקשיש' במסגרתו בני נוער מגיעים להדליק נרות חנוכה עם ניצולי שואה ומקשיבים לסיפורים שלהם. עד היום ממשיכים עם זה ברמה העירונית בעיר ומבחינתי לראות שזה ממשיך עד עכשיו זה מטורף. אני מקווה שגם עם הקבוצה נצליח להמשיך הלאה ושיהיו עוד גורמים ואנשי עסקים שיבואו וייתנו יד למען הקבוצה הזו שהיא ללא שום מטרות רווח. להוכיח שעפולה בית שאן וערי הסביבה אלה ערים איכותיות שיוצאים מהם בני הנוער הכי איכותיים שיש וזו השאיפה שלי - לקחת אותם למקומות איכותיים. שישאפו גבוה ולא יוותרו אף פעם".
היום אתה מסתובב בשכונה עם ראש מורם?
"כן, יש הרבה בני נוער שבאים ומתייעצים איתי. הם רואים את השינוי שעשיתי ואני מסביר להם שכל בנאדם שרוצה לעשות שינוי ולהיות פורץ דרך יכול. חשוב לי להוות דוגמה אישית עבורם, לבוא ולעזור".
הבחור השאפתן מעפולה כפי שכבר הספקתם להבין לא מתכוון לעצור ויש לו מטרות נוספות להמשך: "השאיפה היא לא להישאר מורה כל החיים, אלא באמת לתמוך ולקדם נוער ואפילו להיות שר החינוך. אני יודע שעכשיו זה נשמע 'וואו', אבל זו השאיפה; להיות דמות מפתח בחברה הישראלית וזו לא סתם סיסמה מבחינתי".